אבני נזר אורח חיים רעז

מפורש בש"ס שם כיון דמעיקרא לאו אדעתא דהכי עבידא לא הוי לחי. וסלקא דעתין דפליגי נמי במחיצה. הרי דבלא כוונה חשיב מחיצה נעשה מאלי'. וכן ריש פ' הישן בנדבך של אבנים דחשיב אהל שאינו עשוי בידי אדם משום שאינו מתכוין לכך. וכיון דהמדינה של גוים ולא מהני מחשבת העומד לגבי דבר שאינו שלו. [כמו שאמרו מים של רבים אינם נאסרים] והוי כמאלי' ואתי רבים ומבטלי מחיצתא [ואף דבזמן הזה ליכא רשות הרבים מכל מקום נאסור מדרבנן. דגזרו מפולש אטו רשות הרבים דלא משתרי אלא בצורת הפתח. ובצורת הפתח מיהא משתרי דגם ברשות הרבים גמור מותר מן התורה דלא אתי רבים ומבטלי. אבל במאלי' דרבים מבטלים שוב נגזור אטו רשות הרבים גמור. מיהו על זה יש להשיב מדלתות ראויות לנעול לשיטת התוס'. וכן לרמב"ן ורשב"א וריטב"א דקיימא לן כר' יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא. ומכל מקום משתרי מפולש בצורת הפתח] וברשיון הממשלה חשיב כשלו. אך שלא ברשיון יש לעיין: יג) אך יש לומר דוקא לאסור אינו יכול של אחר לאונסו. אבל לעשות רשות היחיד שאינו מזיק לו כלום מועלת מחשבתו [והרי אמרו גוי מבטל ע"ז שלו ושל חבירו ואפילו למאן דאמר אין אדם אוסר דבר שאינו שלו אפילו על ידי מעשה דלא מצינו שום חולק במשנה זו] ועוד שדברי התוספות אינם מוסכמים ורמב"ן וריטב"א חולקים: יד) ומ"ש עוד הרה"ג מקוטנא שליט"א כיון שאין עשוין לנעול כלל כי מצד הממשלה אין להם יכולת ע"ז כו' לא מסתבר כלל שיבטלו דין רשות הרבים. ועוד כתב [בכאן נראה חסרון בתחילת הדברים] שיהא נחשב שצריך להיות מזומן בכל עת כמו שכתב הרשב"א בעבודת הקודש גם לפי דבריו דאין צריך שיהי' ס' רבוא בוקעין. מכל מקום צריך שיהי' מזומן לרבים וכאן גלי דעתם שרוצים למנוע רגל רבים לא כן בדלתות הללו עד כאן דבריו: טו) וכמה תשובות יש בדבר. הא' דגם דלתות שבגמ' שעשויין רק להתיר כדאמר כיצד מערבין דרך רשות הרבים עושה לו דלת כו'. ועלה אמרו בגמרא דאין צריך לנעול, אין כאן גילוי דעת שינעלו אותם לפרקים. שהרי רק להתיר עשו אותם. וכיון שהדין אין צריך לנעול למה ינעלו אותם. ועיקר דבריו בטעם דלתות ראויין לנעול משום שמבטלים דין רשות הרבים. דרשות הרבים צריך שיהי' מזומן בכל עת כמו שכתב הרשב"א בעבודת הקודש. יש לתמוה על דברים אלו דרשב"א כתב זה לר' יוחנן דסבירא לי' נעולות בלילה בעינן, וסבירא לי' כר' יהודה אתי רבים ומבטלי מחיצתא [והרשב"א פסק גם כן אתי רבים ומבטלי מחיצתא כמו שכתב בחי' וכדעת רמב"ן וריטב"א] על כרחך הא דמהני נעולות בלילה לאו משום עדיפתא דמחיצה דהא אתי רבים ומבטלי מחיצתא. רק משום דכהאי גוונא לאו רשות הרבים דאינו מזומן בכל עת. אבל להרמב"ם דפסק ראוי לנעול מהני. וכתב הרשב"א והרב המגיד לדעתו משום דס"ל להלכה כרבנן דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא. לאו משום ביטול רשות הרבים אתינן עלה. אלא משום דרבים אין יכולים לבטל המחיצות. אבל לא משום דכהאי גוונא לא חשיב רשות הרבים. דעל זה הי' קשה מדר' יוחנן דסובר נעולות בלילה בעינן. ועוד מוכח כן מרמב"ם עצמו דהטעם משום מחיצות מדהצריך דלת מכאן ודלת מכאן. ואי לבטל רשות הרבים בדלת מצד אחד סגי. וכמו שכתב הרשב"א לדעת עצמו דדלת אחת ננעלות בלילה סגי. אלא משום דהרמב"ם אתי עלה משום מחיצות ואזיל לטעמי' ארבע מחיצות דאורייתא. או כדעת אבן העוזר דבעינן דלת מכאן ומכאן כדי שיהי' שם ארבע מחיצות שלא יוכלו רבים לבטל. אבל אם דלת ראוי לנעול מבטל מתורת רשות הרבים הי' די בדלת אחת: טז) עוד כתב בשם התוספות (דף כ"ב) דלרבנן מהני צורת הפתח להתיר דרך רשות הרבים מן התורה דלא אתי רבים ומבטלי מחיצתא, אך מדרבנן צריך דלתות. בדרבנן ודאי יש לסמוך על האומרים דבעי' ס' רבוא. ודבריו אלו ודאי נכונים. אך מה שכתב הן אמת שראיית התוספות מדמהני צורת הפתח בכלאים כו' דברים אלו אין להם הבנה. דהתוס' כתבו זאת לראי' דמהני צורת הפתח ביותר מעשר מן התורה אפי' לרב אבל לא לענין צורת הפתח ברשות הרבים: יז) מה שכתב ליישב דעת הרמב"ם אין לדבריו הבנה, וכבר כתבתי לכת"ר מה שנראה לי בדעת הרמב"ם. ובדעת הרשב"א אינני יודע למה הוצרך לדחוק. ודבריו פשוטים בטעם דמאחר שהוא פסק אתי רבים ומבטלי מחיצתא. וטעם דלתות נעולות דאינו פתוח לרבים בכל עת. אבל פלטיא מקום שווקים שהרבים במקומם ולא משום שפתוח ממקומות אחרים אלא לרשות הרבים במקומו. וכיון שהוא רשות הרבים שוב אינו מועיל מחיצות דאתי רבים ומבטלי מחיצתא. ובעיקר דברי הרשב"א יש לי דבר נפלא אין כאן מקומו: יח) סוף דבר לדינא אני במקומי עומד להתיר. וכן הסכים הגאון המובהק אבד"ק לובלין. כי הרה"ק שליט"א מקאצק [המתגורר בפילעוו] והרב מפילעוו שלחו אלי דבר העירובין והתרתי להם שיעשו דלתות עם צירים ראוים לנעול. ואמרתי פילעוו סמוך ללובלין ישאלו גם אותו. והסכים כמו שיראה כת"ר בתשובתו: יט) אשר כתבתי שלא יהא הגדיים בוקעין כוונתי הי' שלאחר סגירת הדלתות לא יהי' גבוהים מן הארץ ג' טפחים. מה שכתב מרמ"א סי' ת"ד עיין שם בחי' ר' עקיבא כתב דבזמן הזה דליכא רשות הרבים אין עירובי תחומין מן התורה. ודברי רמ"א בלאו הכי קשיין דעמוד עשרה לאו רשות הרבים וכל שכן לפי' הת"ש סק"ב בספינה. וע"כ דהרמ"א להסוברין דגם בכרמלית יש רשות הרבים הוא חכמי בבלי. ורמב"ן ורשב"א לדעת ירושלמי, ורמ"א לאו פסק הלכה אמר רק למאן דאמר כו' כמבואר לשונו: דברי גיסו הדוש"ת הק' אברהם. סימן רעד. ב"ה יום ג' אחרי זמרת לפ"ק. שוכ"ט לכבוד ידידי הרב המאה"ג המפורסם חו"ב כש"ת מו"ה יוסף נ"י: א) דבר העירובין כנים הדברים כי נשאלתי מאת כבוד גיסי הרה"ג מוהרי"ח נ"י אם יש