אבני נזר אורח חיים רסז

אי דרבים אינם מבטלים צורת הפתח. והוא הדין או כל שכן דלתות שאין נעולות [דהחילוק שכתבנו לדעת התוס' (ו':) דבדלתות ראויות לנעול ברשות הרבים יש טעם אחר דלא מהני מה שראוי לבטל מה שעכשיו. על כרחין לית לי' לרמב"ם. דאם כן גם בשני כותלים ברשות הרבים והעם עוברים ביניהם יאמר כן וכמו שביארתי בתשובתי הראשונה] ואם כתירוץ הב' דמן התורה מהני פסין גם ביותר מי"ג אמה ושליש. אם כן הכא נמי איכא פסין: ג) אך דאכתי יש לומר דכשיש פסין עם צורת הפתח יחדיו אף שהפסין רחוקים הצורת הפתח עושה הרחוק קרוב. ושוב אין רבים מבטלין הפסין. דכשיש צורת הפתח ופתחא הוא חשיב כאילו הי' פחות מעשר בנתיים. וכן כתב בתשו' בית אפרים. ואם כן אם יעשו הפסין רחוק מדלתות שאין ננעלות לא יהי' ראי' מש"ס הנ"ל להתיר ד) אך באמת לפי פירושי ברמב"ם נראה פשוט להתיר כמו בצורת הפתח שהמנהג פשוט להתיר. והוא דלפי פירושי אין ראי' מרי"ף ורא"ש שחולקין עליו דגם בדבריהם יש דלא מיערבא בצורת הפתח אלא בדלתות ננעלות וכדר' יוחנן. דמדר' יוחנן לשיטתי' דפסק כר' יהודה ומחייב חטאת. לדידן נמי דפסקינן כחכמים [שהרי הרי"ף והרא"ש הביאו מתניתין דאם הי' דרך הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אין צריך כצורתה משמע דסבירא להו הלכה כחכמים] אסור מדרבנן. ובדרבנן סמכינן על הפוסקים אין רשות הרבים פחות מששים רבוא. ולדעת הרמב"ן ורשב"א וריטב"א דקיימא לן כר' יהודה. וכן אפילו פוסקין כחכמים אלא דמודים בצורת הפתח דמבטל בקיעת רבים, הא אפילו בצורת הפתח רבים מבטלים. ואין לנו חומר יותר בדלתות שאין ננעלות מעירובין הנעשים על ידי צורת הפתח. אלא לשיטת התוספות שהם סוברים דלתות ראויות לנעול לא מהני ברשות הרבים וצורת הפתח מהני. ולעומת זה דעת הראב"ן סימן שכ"ט דלתות ראויות לנעול כמו ננעלות ממש יעוין שם, והרי יצא הפסדינו בשכרינו ודו"ק. ועוד דאפילו נעשה הפסין סמוכים אל הדלתות לא יהי' ראי' לפי מה שפרשתי שם בתשובה הראשונה דברי התוספות. על כן מאחר שהורה גבר דאין צריך לעשות הפסין סמוכים אל הדלתות כן יקום: ה) מה שכתבתי לסגור הדלתות באיזה פעם. הטעם כי יש להסתפק אם דלת שאין נועלין בשום פעם אם נקרא דלת ונעל שאין עשוי להלוך בו פסול לחליצה ובגמרא שאל על נעל דבי דינא הא אין עשוי להלוך בו. ומשני אי מסגי בי' שלוחא דבי דינא מי קפיד עלי' דיינא. ולדידן שאין הולכין כלל בנעלים כאלה צריך לומר משום שהמנהג שהיבם הולך בו ארבע אמות על כן חשיב עשוי להלוך בו. ועל כן אם לא יסגרו הדלתות בשום פעם יש לומר דלא חשיב דלת כלל. אך אם יסגרו אותם בשום פעם יוכשרו כמו נעל שלנו לחליצה: גיסו הדוש"ת הק' אברהם. סימן רסט. עוד להרה"ג הנ"ל. א) אשר הוקשה לכבוד תורתו בהא דעירובין (דף י"ד:) עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע ג' טפחים לא עשה ולא כלום. מאי שנא מהא דשבת (דף ק"א.) עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבע ויש בקצר ג' וזרק ונח על גביו חייב. ופירשו התוספות. דהיינו שיש בעובי הקצר שלשה. ולפי זה צריך לומר דבאותו אויר חצי טפח סמוך לעמוד אין גדיים בוקעים. והכא נמי בלחי משהו סמוך לדופן לא יחשב בקיעת גדיים יפה הקשה: ב) ולי קשה עוד מהא דעירובין (דף ט'.) מבוי שרצפו בלחיין פחות פחות מד' באנו למחלוקת רבנן ורבן שמעון בן גמליאל. דלרבן שמעון בן גמליאל דאמרינן לבוד. הכא נמי אמרינן לבוד. ואינו משתמש רק עד חודו הפנימי של לחי הפנימי. וקשה הא למטה מודה רשב"ג לחכמים כיון שגדיים בוקעים כמו (בדף ט"ז:) ועל כורחין בלחי משהו אין גדיים בוקעין בין הלחיים סמוך לכותל. וכהא דשבת גבי עמוד. ואין לי תירוץ נכון בזה: ידידו גיסו המצפה לשמוע מכם בש"ט דוש"ת הק' אברהם. סימן ער. ב"ה ועש"ק מ"ח למב"י תרמו"ל. תחל שנה וברכותי' לכבוד ידי"נ וידיד התבל הרב הגאון הגדול המפורסם נר ישראל כבוד קדושת שמו מפארים מו"ה חיים אלעזר שליט"א. א) הגיעני מכתב מכבוד גיסי הרה"ג נ"י ובתוך מכתבו כי הגיעהו תשובתו דמר ניהו רבה. והסכים להתיר בדלתות ראויות לנעול. אך החמיר שיהי' של חוליות חוליות שאם יכפלו הדלתות על צירן לא יארכו ויהי' ניכרים. אלה הדברים כתב אלי בקיצור. ובגוף התשובה כתב שלא עיין עוד אולי ישיבהו עד כאן דבריו: ב) ולאשר לדעתי יש לחוש אם יהי' ניכרים והי' למוזר בעיני הממשלה ויוכל לצמוח מזה קלקול חלילה. ולדעתי נראה כיון שצורת הפתח כשר אפילו גבוה למעלה מעשרים דאפילו היכר קצת ליכא כדמוכח ברש"י (ד':) בסוף העמוד דאף דקורה משום מחיצה שיעור עשרים אמה משום היכר. והיינו דאף דמשום מחיצה. מכל מקום היכר קצת בעי כמו שכתבו התוספות סוכה (דף כ"ב:) דיבור המתחיל אבל. וכן מסתבר דלא עדיף מלחי למאן דאמר משום מחיצה. מכל מקום יותר מד' אמות פסול דבעי היכר קצת על כל פנים. ומוכח דלמעלה מעשרים אפילו היכר קצת לא הוי. ומכל מקום צורת הפתח למעלה מעשרים כשר. על כרחך דבצורת הפתח לא בעי היכר כלל. וכל דלתות שאין נעולות דעדיפי מצורת הפתח. שהרי לחנניא לא מהני צורת הפתח רק דלתות. ודאי לא בעיין היכר כלל: ג) ואף שהתוס' כתבו גבי מבוי עקום דבעינן שיראו