אבני נזר אורח חיים רסו

מחיצה. והא קיימא לן ד' מחיצות דאורייתא לרמב"ם מיהו הא יש ליישב לפי מה שכתבו התוספות (דף כ"ב.) דהי' לירושלים צורת הפתח דהוי כמחיצה. והא דצריך דלתות ננעלות משום דר' יוחנן סבירא לי' כר' יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא. וכיון דמוכח מדחנני' דמשום דראוי לחסום הרבים לא חשיב רשות הרבים. הכי נמי לא חשיב רבים בוקעים במקום המחיצה. שהרי ראוי לחסום שלא יעברו. ושוב סגי בצורת הפתח מן התורה אפילו לפלטיא ודו"ק]: ה) ועיקר הסברא אינה מחוורת לי. שהרי כתבו התוספות סוכה (דף ד':) דמחיצות שבת למנוע רגל רבים. ואם כן דלתות ננעלות בלילה כשם שמועילות לסרטיא משום שמונע רגל רבים בלילה ולא חשיב רשות הרבים. כמו כן יועילו לפלטיא שיחשב מהאי טעמא מחיצה שמונע רגל רבים. והרי מחיצה דשבת למנוע רגל רבים כנ"ל. אך דברי רשב"א נכונים. דמה שננעלות בלילה על ידי בני אדם לא יועיל להחשב מחיצה מבעוד יום דעכשיו אין כאן מחיצה אף ללילה. רק להפקיע מתורת סרטיא מהני. דמכל מקום אינו מסור לרבים לעבור בה בלילה. ואפילו לא הי' שום דלתות רק שכך החק שבלילה אין רשאין לעבור לא הי' עליו תורת רשות הרבים. וכל זה בדין רשב"א בדלתות ננעלות בלילה. אבל דלתות שאין ננעלות אם תמצא לומר דמבטל מתורת רשות הרבים משום דראוי לחסום את רבים העוברים. מהאי טעמא יחשב מחיצה כיון דענין מחיצה הוא גם כן שמונע רגל רבים. ומה טעם לומר דלבטל מתורת רשות הרבים מהני הא דראוי כו' ולהחשב מחיצה לא מהני ראוי. האומנם כבודו כתב דכיון דראויין לנעול אינו דומה לדגלי מדבר על כן אינו רשות הרבים. סברא גרידא הוא זו. אך אין ראי' לזה מרשב"א כי דברי רשב"א ברורים בטעמם כנ"ל: ו) ובענין מה שכתב כבודו דמדינה יש בה כמה פלטיאות ועל כן בעי דלתות נעולות [לפי שיטתו דפלטיא בעי דלתות נעולות] והנה זה קושיא על הרשב"א דפלטיא לא מהני דלתות נעולות. אם כן ירושלים למה לא הי' חייבין משום רשות הרבים על פלטיאות שבה. אך נראה דכנגד השערים לא הי' פלטיאות דשם ודאי הי' הדרך משער לשער והי' סרטיא. ועל הצדדין פשיטא שלא הי' חייבין. שהרי יש להם שלש מחיצות ומדאורייתא רשות היחיד. אך אפילו לשיטת התוספות (דף כ"ב) דירושלים היתה מפולשת מארבעה צדדין יקשה שיתחייבו על הפלטיאות. [ומרשב"א משמע דאפילו צורת הפתח וגם דלתות נעולות בלילה לא מהני בפלטיא דסתמא קאמר אפילו דלתותיו נעולות ורוב דלתות יש להם צורת הפתח ואפשר דלטעמי' בחדושיו צורת הפתח בריאה להעמיד דלת משום חזיא לדלת ולא עדיף מדלת ממש שלא הונעלה]: ז) אך נראה דהנה במשנה דעירובין (דף ט"ו.) דעומד מרובה על הפרוץ כל פירצה שהוא כעשר אמות מותרת מפני שהוא כפתח. וקשה למה לי דמפני שהוא כפתח תיפוק לי' דרוב ככל וכמו בעור העסלא דהריוח מצטרף לטפח. וצריך לומר משום דאם כן כנגד הפרוץ כמו בעור העסלא דכנגד הריוח טהור. וממילא הי' אוסר כל ההיקף דנפרצה במלואה למקום האסור. ולפי זה פירצה יותר מעשרה דאסור הוא משום דבטל מתורת פתח. שוב הוי פירצת מלואה למקום האסור לה. וכן משמע ברשב"א (דף ט"ז:) ואם כן ירושלים שהיתה מוקפת חומה ועומד שבה מרובה על הפרוץ וכל האיסור משום כנגד השערים. וכיון שכנגד השערים הוא סרטיא ומותר על ידי דלתות נעולות. שוב השאר ניתר משום עומד מרובה על הפרוץ ואין לומר אתי רבים ומבטלי מחיצתא. דרבים דבקעי במקום המחיצה לא חשיב כיון דלא בקעי בלילה שהדלתות נעולות ודו"ק. ח) שוב ראיתי להרשב"א בעבודת הקודש דפסק צורת הפתח אין צריך שיהי' בריא להעמיד בו דלת ואין צריך היכר ציר. ואם כן אין לדמות צורת הפתח לדלת שאינה ננעלת. ועל כורחין הא דלא מהני צורת הפתח ברשות הרבים משום דאתי רבים ומבטלי מחיצתא וכן כתב בחי' רשב"א עירובין (דף ו':) והדרא קושיא לדוכתא פלטיא אמאי לא מהני בה דלתות ננעלות בצירוף צורת הפתח דכיון דננעלות בלילה לא חשיב רבים דבקעי במקום מחיצות, ושוב מועיל צורת הפתח. ועל כרחין לדחוק דבאמת בצירוף צורת הפתח מהני דלתות ננעלות גם בפלטיא. ורשב"א דלתות ננעלות לבד קאמר וצריך עיון: גיסו הדו"ש וש"ת מצפה הצלחתו הק' אברהם. סימן רסח. ב"ה יום א' עקב זז לפ"ק. להרה"ג הנ"ל. א) מכתבו היקר הגיעני ואשר שאלו רבים על ימות השלג אין נחוץ להשיב כעת, ואשר כתב כבודו שנראה לו במכתבי לעשות הפסין עם הדלתות ביחד אינני זוכר אם כתבתי כן. אך יש טעם בדבר. דהנה כתבתי בתשובתי הראשונה דמהרמב"ם פרק י"ז שני כותלים ברשות הרבים והעם עוברים ביניהם. עושה דלתות מכאן ומכאן ואין צריך לנעול, אין ראי' שיועילו דלתות להתיר כל רוחב רה"ר. דשני כותלים והעם עוברים ביניהם המשמעות שבאמצע רה"ר יש שני כתלים ובני רשות הרבים עוברים ביניהם גם כן ועוברים סביבותיהם גם כן וכיון שאין כל רשות הרבים עוברת לא שייך אתי רבים ומבטלים מחיצות כמבואר ברש"י (כ'.) בדיבור המתחיל מפסקתן ועל כן בפרק י"ד שכתב להתיר כל רוחב רשות הרבים בעי דלתות נעולות. אך כיון דקיימא לן לא אתי רבים ומבטלי מחיצות מדאורייתא על כל פנים. דאם לא כן לא הי' מותר גבי פסי ביראות. על כן בדלתות ראויים לנעול כיון שאין חשש איסור תורה לרמב"ם. שוב סמכינן על הפוסקים דאין רשות הרבים פחות מששים רבוא: ב) אך עדיין יש מקום לומר לרמב"ם דבעי דלתות נעולות מן התורה אם יסבור כריטב"א דאפי' לרבנן דאמרי לא אתי רבים כו' הני מילי פסי ביראות דיש שם ארבע מחיצות גמורות אבל צורת הפתח מבטלות והוא הדין דלתות שאין נעולות. [ודוקא ננעלות חשובים מחיצות גמורות או דמבטל דין רשות הרבים כמו שכתב הרשב"א בעבודת הקודש משום דאינו פתוח לרבים כל שעה] אך בצירוף הפסין הגם שבין הפסין יותר מי"ג אמה ושליש על כרחין בכהאי גוונא נמי לא אחי רבים ומבטלי מחיצתא. דאם לא כן יקשה קושיית התוס' (כ"ב.) מה מקשה הש"ס מדר' יוחנן. ועל כרחין ליישב