אבני נזר אורח חיים רסה

סימן רסו להרה"ג הנ"ל. א) בענין הדלתות שמעמידים בשני קצוות הרחוב אם מקרי ראוי לנעול או לא מחמת שהממשלה בטח לא יניחו לנעול הדלתות. הדבר ברור בסברא דנקרא ראוי לנעול מה שביד הממשלה לנעול ובשלמא אם הי' מצוה לא יחשב ראוי אלא אם כן ביד ישראל לנעול. אך ליעשות רשות היחיד אין נפקא מינה אם ביד ישראל או ביד הגוי. ואטו חצירו של נכרי שהמחיצות על ידי דלתות שאין נעולות לא יחשב רשות היחיד אתמהה. והכי נמי ביד המלך לצוות לנעול הדלתות: ב) ויש להביא ראי' גם כן. שהרי דעת רא"ש וטור וסמ"ג וסמ"ק דצורת הפתח בעי היכר ציר. וגם רשב"א חשש לשיטה זו. ופרש"י דאף על גב דאין צריכה דלת מיהו חזיא לדלת בעינן. ובודאי בעי חזי לנעילת הדלת דדלת בלא ראוי לנעול אינו כלום. ואי סלקא דעתך דמחמת מניעת הממשלה לא חשיב ראוי. אם כן כל הקהלות הנמשכים אחרי פוסקים אלו לא הי' להם עירובין אף על ידי צורת הפתח דמסתמא גם בזמנם לא היתה הממשלה מנחת לסגור רחובות העיר [ולא לשתמיט אחד מהפוסקים הנ"ל לכתוב דין זה דבמקומות שאין הממשלה מנחת לסגור דלתות לא מהני צורת הפתח] ובתשב"ץ חלק ב' סימן כ"ט שהי' מכשירין מבוי המפולש בצורת הפתח והיכר ציר. ואף שבגלות לא היתה הממשלה מנחת לסגור דלתות המבוי המפולש: ג) ואפילו לדידן דלא בעי היכר ציר. על כל פנים בעינן שתהי' בריאה להעמיד דלת אפי' של קשין. ועל כרחין דסבירא לי' נמי חזי לדלת בעינן. וכן כתב בחי' רשב"א כת"י שתחת ידי ועיין בירושלמי. אלא דלא בעי היכר ציר. שדי במה שבידינו לעשות היכר ציר. וכשם שהמצריכים היכר ציר מודים דמה שבידינו להעמיד דלתות חשיב ראוי. כמו כן סבירא לן לדידן דמהני מה דבידינו לעשות היכר ציר ודלתות. ואם איתא דמחמת מניעת הממשלה לא חשיב ראוי. איך מועיל שום צורת הפתח לדידן: ד) על כן הדבר פשוט וברור דחשיב ראוי לנעול והמתעקש בזה ומונע מלהעמיד העירובין הוא מחטיא את הרבים ועתיד ליתן את הדין. ושמח לבי שלמעשה לא מלאה לבם של המתעקשים מלהפריע את המעמידים העירובין ממעשיהם. ה) וימחול כבודו לכתוב לי אם מעמידים את העירובין במחיצות של ד' ד' טפחים מכאן ומכאן גם כן כי זה דבר גדול להכשיר אפילו להפוסקים דדלתות שאין נעולות לא מהני ברשות הרבים דגם בזמן הזה איכא רשות הרבים. אך בלא מחיצות אלו אי אפשר להכשיר רק מכח ספק ספיקא והוא היתר בדוחק: ו) עם כל זה אם אי אפשר להעמיד רק בלא מחיצות כלל גם כן חלילה להפריע מלהעמיד. רק המחמיר אם ירצה יחמיר לעצמו גיסו הדוש"ת הק' אברהם. סימן רסז. ב"ה יום א' ב"ב במחובר תרמ"ז לפ"ק. עוד להרה"ג הנ"ל. א) דבר שרצה כבודו לחדש ליישב סתירת דברי הרמב"ם פרק י"ד מהלכות שבת ופרק א' מהלכות עירובין שדלתות נעולות בלילה הוי רשות היחיד ובפרק י"ז מהלכות שבת כתב שני כותלים והעם עוברים ביניהם עושה דלתות מכאן ודלתות מכאן ואינו צריך לנעול. ותירץ כבודו על פי סברת הרשב"א דפלטיא מקום שווקים לא מהני דלתות נעולות בלילה להחשב רשות היחיד ביום ודוקא סרטיא שהוא מקום מעבר לרבים כשדלתות נעולות. הרי חוסם את הרבים מלעבור ואינו מסור לרבים כל שעה בטל מתורת רשות הרבים. מה שאין כן פלטיא הרי רשות הרבים במקומה. וכתב כבודו שהחולקים על הרשב"א טעמם משום דכשהדלתות נעולות בלילה מחיצה גמורה. [וכן כתבו התוספות ב': בסוף העמוד] אבל ראוי לנעול ודאי לאו מחיצה אלא משום דראוי לחסום הרבים מלעבור אינו דומה לדגלי מדבר. ועל כן בפלטיא דהרשות הרבים במקומה בעי דלתות נעולות דוקא שיהי' מחיצה. והיינו הא דפרק י"ד מהלכות שבת ופרק א' מהלכות עירובין דבמדינה כמה פלטיאות יש בה, ובפרק י"ד שהעם עוברים ביניהם דהיינו סרטיא מהני דלתות שאין נעולות. ועל פי זה כתב כבודו שיש מקום להחמיר משום שיש כאן מקום שווקים וקיבוץ לרבים: ב) ואומר אני אפילו לפי פירושו אין מקום להחמיר רק אם לפי דת המדינה יש רשות לרבים להתאסף בכל זמן ואפילו בלילות. וכשם שלא מקרי סרטיא רק אם מסור לרבים לעבור כל שעה אפילו בלילות. כן בפלטיא לא נקרא רשות הרבים רק אם מסור לרבים כל שעה להתאסף לסחורה. ואינני יודע אם כן הוא: ג) ועיקר פירושו הגם שדבר חכמה אמר יש עלי' כמה תשובות. הא' דרשב"א לפי שיטתו כתב דדלת אחת ננעלת סגי שמונע את הרבים מלעבור משער לשער. ואם טעם הדלתות שאין ננעלות לרמב"ם משום שראוי לחסום הרבים למה הצריך דלתות מכאן ודלתות מכאן. בהדלתות מצד אחד סגי. אלא ודאי טעם הדלתות משום מחיצה על כן הצריך דלתות משני צדדים, או כדי שיהי' שם ארבע מחיצות. ולא יוכלו הרבים לבטל המחיצה. וכדעת אבן העוזר. או דרמב"ם לטעמי' ד' מחיצות דאורייתא. ומכל מקום מוכח דטעם הדלתות משום מחיצה: ד) הב' שאם כדבריו דסתם מדינה יש בה פלטיאות. אם כן מה מקשה הש"ס (דף ו') וכי תימא בכך הוא דלא מיערבא בדלתות מיערבא והאמר ר' יוחנן ירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה כו' ופירשו התוספות דהקושיא הי' מדחנני' לא בעי שיהי' ננעלות. ואימא משום דירושלים יש בה פלטיאות על כן בעי שיהי' ננעלות כדי שיהי' מחיצה. ואי כפירש"י שהקושיא מדחנני' לא בעי אלא דלת אחת גם כן קשה דלחסום העוברים די בדלת אחת וכדברי רשב"א הנ"ל. אבל ירושלים דיש בה פלטיאות צריך לעשות