אבני נזר אורח חיים רסא

למאן דאמר אין לבוד באמצע. אפילו סכך סמוך לדופן מד' אמות לא אמרינן דופן עקומה ויהי' לבוד מן הצד. דלא אמרינן דופן עקומה ולבוד כי הדדי. הכא נמי לא אמרינן גוד אסיק ודופן עקומה כי הדדי, זה טעם הר"ן. ולעולם מודה דאמרינן גוד אסיק כאילו נתגדלו המחיצות. והם למטה ולמעלה כדברי כל הפוסקים הנ"ל. ואם כן קשה מאי טעמא דרב ששת שאם המשקוף למעלה מהקנים פסול נימא גוד אסיק (ואין לומר דבאמת היינו טעמא דר' נחמן דפליג על מילתא דר' ששת. דליתא דהא כיפה ליכא גוד אסיק ואף על פי כן לפרש"י ורי"ף ורא"ש כשר משום דאין צריך ליגע]: יא) על כן נראה דהנה בפרק כל גגות (דף פ"ט:) אמר לי' ר"י לאביי אנא הכי אמרי לכו. לא שנו אלא שיש מחיצה על [גג] זה ומחיצה על [גג] זה דגדול משתרי בגפופי. וקטן נפרץ במילואו. אבל אין מחיצה לא על זה ולא על זה שניהם אסורין. ופרש"י דקטן נמי אסר אגדול. דהואיל דלא הוי גפופי אלא על ידי גוד אסיק לא הוי גיפופי לשוי' פיתחא לגבי' דפיתחא דמינכר בעי'. וכהאי גוונא לא עבדי אינשי עד כאן. והכי נמי אי אפשר ליעשות פתח על ידי גידול הקנים שעל ידי גוד אסיק: יב) ואין לחלק לפי פרש"י הנ"ל וכהאי גוונא לא עבדי אינשי. ובפיתחא בקרן זווית לא עבדי אינשי כתבו התוספות דבעשה בקנים ומשקוף מהני. והכא נמי כיון דאיכא מזוזות ומשקוף מהני. אף דכהאי גוונא לא עבדי אינשי. כדמהני בקרן זוית אף דלא עבדי אינשי. ליתא. דוקא בקרן זוית. דאין ריעותא בצורת הפתח גופה. ומהני צורת הפתח טוב אף אם עשאה בקרן זוית דלא עבדי אינשי. מה שאין כן הכא דמשום דלא עבדי אינשי. לא הוי צורת הפתח כלל. וע"כ לדידן דקיימא לן בפרק כל גגות דלא כר' יוסף כדאיתא שם (דף צ"ב.) לרב קתני גג דומיא דחצר אף גג דמינכרא מחיצתא ואם לאו לא אמרי' גוד אסיק. ומכל מקום מוכח דמהני גוד אסיק לשויי פיתחא דאי איכא מחיצה למעלה מה נפקא מינה אי מינכר אי לא: דברי גיסו הדוש"ת הק' אברהם. סימן רסה. ב"ה אור ליום ג' י"ב אדר תרמ"ז לפ"ק, להרה"ג הנ"ל. במכתב כבודו לא עיינתי עד כעת שבא מכתב מכבודו שצריך תיכף לתשובתי אך מחמת הנחיצה אין פנאי להשיב על דברי פלפולו. אך אכתוב לו דעתי בקצרה: א) גם דעתי מסכמת דחשיב ראוי לנעול כיון שאין חסרון בגופו. אך מחמת שהרבה פוסקים דגם בזמן הזה איכא רשות הרבים. ודעת הרי"ף והרא"ש לפסוק כסוגיא דפרק קמא (דף ו') דבעי נעולות דוקא והתוספות שם (דף ו':) דיבור המתחיל והאמר הקשו היכי פריך מר' יוחנן דאמר ירושלים אלמלא דלתותי' נעולות בלילה חייבין עלי' משום רשות הרבים דהוא אמר אליבא דר' יהודה דאמר אתי רבים ומבטלי מחיצתא ופליגי עלי' רבנן. ותירצו דהגמרא מדמי שתי מחיצות לרבנן כשם ד' מחיצות לר' מבואר דלדידן בשתי מחיצות בדלתות שאין נעולות יש חיוב מן התורה. וכן כתבו תירוץ זה בעה"מ ורמב"ן בפרק ב' ובדאורייתא חוששין להפוסקים דגם בזמן הזה יש רשות הרבים: ב) האומנם כי התירוץ לכאורה אינו מובן. דלר' יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא. הוא הדין דמבטלי לדלתות שאין ננעלות מה שאין כן לרבנן. ויש ליישב בשני אופנים. או דדלתות כל זמן שפתוחות הא אין כאן שום מחיצה. רק משום דראויות לנעול. ואז לא יהי' רבים בוקעים. נמצא דכיון דחשבי להו כמאן דנעולי חשבו להו נמי כמו שאין רבים בוקעים. או יש לומר דפשיטא להש"ס דביותר מעשר לאו פתח הוא אפילו מדאורייתא ואפילו פחות מי"ג ושליש. והא דשרי גבי פסי ביראות. היינו דכיון דיש אמה מצד זה ואמה מצד זה חשיב האמצעי גם כן כסתום וכמו שכתב הרשב"א כת"י [כעת כבר נדפס בעז"ה] (דף י"ט:) גבי זו תורת מחיצה עלי' ופרצותי' בעשר. ועל כרחך ההיתר של שתי מחיצות עם דלתות ראויות לנעול משום דכמאן דנעולי ואז לא יהי' רבים בוקעים וכנ"ל. ועל כן כתבו התוספות (דף כ"ב.) ויש לומר הואיל והי' לירושלים צורת הפתח דהוי כמחיצה לא הי' לרבים דבוקעים לבטל המחיצה לרבנן. ולא כתבו הואיל והי' לירושלים דלתות. אלא משום דבדלת שאינה ננעלת אף לר' יהודה לא שייך כלל רבים מבטלי. ועל כרחין טעמא דר' יהודה דאוסר. משום דברשות הרבים ממש שהוא עכשיו רשות הרבים מן התורה לא מהני לשוויי רשות היחיד במה שהיא ראוי' לנעול. ולא אתי מה שהוא ראוי לנעול ולהיות רשות היחיד לבטל מה שהוא עכשיו רשות הרבים. ודוקא במה שבלא הדלתות הוא כרמלית. דלא הוי שום רשות מדאורייתא הוא דמהני מה שראוי לשויי רשות היחיד. ועל סברא זו לא פליגי רבנן כלל זה שיטת התוספות וסייעתו. ואם כן דוקא בצורת הפתח מכשירין דלדידן דקיימא לן כרבנן אין רבים מבטלין מן התורה וכמו שכתבו (דף כ"ב.) הואיל והי' לירושלים צורת הפתח לא הי' לרבים דבקעו לבטל המחיצה: ג) והנה בשם הרמב"ם כתבו הפוסקים דמהני דלתות שאין נעולות. ולפי עניות דעתי אינו כן. ומכל מקום אני מודה דלדידי' אפילו אין הדלתות נעולות הוי רשות היחיד מן התורה. [ואם כן שוב נוכל לסמוך בדרבנן על הסוברים דלדידן אין רשות הרבים] דהנה הרמב"ם פרק י"ד מהלכות שבת הלכה א' וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גובהן עשרה וביניהן ד' על ד' או יתר על כן אפילו יש בו כמה מילין אם הוקף לדירה כגון מדינה המוקפת חומה שדלתותי' נעולות בלילה. ומבואות שיש להן כתלים ולחי ברוח רביעית וכן חצר ודיר וסהר שהוקפו לדירה כולן רשות היחיד גמורה הן. ובפרק י"ז הלכה יוד שני כותלים ברשות הרבים והעם עוברים ביניהם עושה דלתות מכאן ומכאן ואינו צריך לנעול. ובפרק א' מהלכות עירובין הלכה א' כתב דמדינה שדלתותי' נעולות בלילה הוי רשות היחיד דין תורה. ושם כתב הרב המגיד דמשום שאינו במקומו לא בדין המחיצות שכבר ביאר פרק י"ז מהלכות שבת דאין צריך