אבני נזר אורח חיים רנט

(דף צ"ב:) בחצר קטנה שנפרצה לגדולה דאילו השוה את גפופי' גדולה נמי אסורה: ב) והנה ספק הזה במזוזות של צורת הפתח העומדים בתוך גן זרוע שמחיצות הגן מפסיקים והמק"ח אוסר. ובתחילת שבתי על כסא הוראה התרתי אם המזוזות שלמעלה [מן גובה הגדר] גובהם עשרה. ולכאורה רציתי לאסור מהא דכל גגות הנ"ל. אך אמרתי דגם התם דוקא אם הגפופים בגובה כל החצר. אבל אם נשאר עשרה במחיצות החצר למעלה מן הגפופים שרי והקשיתי על זה מהא דעושין פסין (דף כ"ה.). דאם הרחיק מן הקרפף ארבעה ועשה מחיצה הועיל. וכתב הרא"ש דאין צריך לעשות מחיצה רק ברוחב יותר מעשר אמות דבמחיצה חדשה מבטל הישנה. וכתב שם הפרי מגדים דדי בגובה עשרה טפחים. הרי דבמחיצות גבוהים עשרה מחדשה נתבטל כל גובה הישנה אף שגבוה עשרה טפחים יותר מן החדשה. הכי נמי בהשוית גפופים עשרה יתבטלו כל מחיצות החצר. וכן הגדר יסלק המזוזה אף אם גובה המזוזה כמה. ואמרתי דהא דגובה עשרה סגי הוא משום גוד אסיק מחיצתא. אבל בנידון דידן אין אומרים גוד אסיק להחמיר. זה הי' אז בעת נתמניתי לרב בק"ק פארציווע. אחר זה ראיתי אחרונים פקפקו בהא דאין לבוד להחמיר. מהא דפרק קמא דעירובין במבוי שרצפו בלחיין דאיתא שם לר' שמעון בן גמליאל דאמר לבוד. אינו משתמש רק עד חודו של לחי פנימי: ג) אלא דאכתי יש להתיר על פי המבואר בעירובין (דף צ') בתוספות דיבור המתחיל הכא דלא אמרינן גוד אסיק להבדיל בין רשות אחת עיין שם היטב. והכא נמי העיר והנהר רשות אחת הן. שאם הגפופים יבטלו הצורת הפתח, יהיה העיר והנהר אסורים. שגם בעיר לא יהי' בכל צד רק מזוזה אחת. ואם לא נאמר גוד אסיק ולא יתבטל הצורת הפתח שניהם רשות היחיד. נמצא שהגוד אסיק הוא להפסיק ברשות אחת ולא אמרינן ודו"ק היטב [וכן בצורת הפתח העומד בגן אפשר יש להתיר כנ"ל כיון שאם נאמר גוד אסיק יהי' כרמלית. ויש לדחות מאחר שטרם אמרנו גוד אסיק העיר רשות היחיד וחוץ לגדר כרמלית]: ד) והנה יש להעיר בהא דכתב הריטב"א סוכה (דף ד'.) בשם בעלי התוספות בהי' גבוה מעשרים ובנה בה עמוד גבוה עשרה דאפילו אין ארבע אמות בין עמוד לכותל לא אמרינן דופן עקומה כיון דלענין שבת רשות בפני עצמו. וקשה הא מה שעמוד רשות היחיד פרש"י בכמה מקומות משום דאמרינן גוד אסיק בארבע רוחותיו. והכא שעומד בתוך סוכה רשות היחיד איך נאמר גוד אסיק. אך יש לומר דסבירא להו כדעת הריטב"א ריש כל גגות ומהרש"א שם דעמוד הוה רשות היחיד אף בלא גוד אסיק רק משום שהוא מובדל מרשות הרבים עשרה: ה) עוד יש לומר דהכא מיירי בסוכה שאין לה אלא שלשה מחיצות דכרמלית היא על כן שפיר אמרינן גוד אסיק בעמוד לשוי' רשות היחיד. ובהכי ניחא מה דקשה לכאורה במה שכתב הריטב"א דלא אמרינן בי' דופן עקומה. ומשמע דהיכי דאין צריך לדופן עקומה שהסוכה פחות מעשרים גם העמוד מותר, ולמה. הלא מחיצות העמוד אין מועילים. דאין ניכרות. ומחיצות הסוכה אין מועילים דהעמוד מובדל בפני עצמו. ואם תאמר דמחיצות סוכה מועילים לעמוד למה לא נאמר בו דופן עקומה. אך להנ"ל ניחא שאם הסוכה כשרה שוב אף לענין שבת הוא רשות היחיד אף שאין לה אלא שלש מחיצות. דמגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת. ושוב לא אמרינן גוד אסיק בעמוד גם לענין שבת דהוא להבדיל ברשות אחת וקל להבין. וכן נראה כפי' הזה. ומשום גוד אסיק לענין שבת חשבי' מחיצות העמוד עולות עד הסכך מפסיקות בין מחיצות הסוכה. אבל לפי' מהרש"א בעמוד לא אמרי' גוד אסיק למה לא נאמר דופן עקומה. מיהו אפשר דסבירא להו כיון שמובדל בפני עצמו דינו כרחוק ד' אמות דלא אמרינן דופן עקומה: ו) ומכל מקום ממה שמותר בכל סוכה אף העמוד שבאמצע. משמע דאין מחיצות העמוד מפסיקות ומבטלות מחיצות הסוכה. ויש ראי' מזה לנידון דידן שאין מחיצות הנהר מבטלת הצורת הפתח. אלא דראי' זו אינה רק לדעת רש"י דאמרינן גוד אסיק בעמוד לענין שבת. אך לדעת הריטב"א ומהרש"א דבעמוד לא אמרינן כלל גוד אסיק אלא דהוי רשות היחיד לשבת משום דמכל מקום יש מחיצות למטה. אין ראי' מזה. מכל מקום נראה כמו שכתבתי: ז) ראיתי בדברי כבודו דאם המים עמוק עשרה אינו מועיל צורת הפתח משום דצריך טפח משוקע במים. וזה אינו דזה אין צריך אלא במחיצה שהגדיים בוקעין אלא שחכמים הקילו במים משום דבקיעת דגים לא שמה בקיעה והחמירו בזה שיהי' משוקע טפח במים אי משום שחיישינן שהדלי ילך לאידך גיסא אסרו לשאוב מים בלא טפח משוקע במים אבל במחיצה גמורה לטלטל אין צריך כלל שיהי' משוקע במים. וצורת הפתח לעולם גדיין בוקעין ומותר משום פתח: ח) אך הטעם דלא מהני צורת הפתח אם הנהר עמוק עשרה הוא משום שכשם שאף אם אמת המים אינו יותר מעשר אמות לא מהני גפופי החצר לשויי פתח ומשום דמים עמוקים עשרה מובדל בפני עצמו והמים פרוצים במלואה. כמו כן לא יועילו המזוזות שבכאן ובכאן לגבי הנהר. ובכן הרי אין על הנהר רק המשקוף לבד שאינו מתיר בלא המזוזות: ט) ואין להתעקש דוקא גפופי אין מתירין שבנהר אין שום מחיצה. מה שאין כן הכא שקצת צורת הפתח יש בנהר הוא המשקוף על כן גם המזוזות יצטרפו להתיר. דליתא. שהרי הראב"ד פרק ט"ו מה"ש כתב באמת המים שאין עמוק עשרה אף אם רחב יותר מעשר אמות מותר משום הכותל שעל גביו וקשה הלא הכותל הוא מחיצה תלוי' ואינה מתרת כיון שנעשה שלא בשביל המים ויותר קשה דכיון דאין עמוק עשרה והוא ראוי להילוך בהמות והוה מחיצה שהגדיים בוקעין. וצריך לומר כיון שיש גפופין מכאן ומכאן מהני הכותל להתיר איסור יותר מעשר [ויש לומר משום דדומה לצורת הפתח דכותל במקום משקוף] ומכל מקום כשעמוק עשרה לא מהני. הרי דאף שמקצת מחיצה על גבי הנהר היא הכותל. מכל מקום לא מהני בעומק עשרה. אך אם אין עמוק עשרה מהני הצורת הפתח אף ביותר מעשר. ואפילו לדעת הרמב"ם שם באמת המים יותר מעשר אסור באין טפח משוקע במים אפילו אינו עמוק