אבני נזר אורח חיים רנח

והמגן אברהם בסימן שס"ג ס"ק כ"ה פקפק במבואות שלנו כיון שיש בה דיורין הרבה יהי' מותר בלחי וקורה אף שאין בתים וחצירות פתוחים. ואפשר דלא פליג במבוי. והנה לענין מפולש תלוי בהנ"ל דלדעת רשב"א דנראה שניתר בלחי וקורה מפולש אסור. ולדעת המגן אברהם מפולש מותר. ויען שהמגן אברהם פקפק על כן החמיר בסימן שס"ה סק"ד : יד) ונבא לנידון דידן אם האורך שבין בית הכנסת יותר מהאורך שיש בין המחיצות הרי רחבו יותר על ארכו ופשוט שנדון כחצר ואין מפולש אוסר. לפי מה שהעלינו דחצר אין אוסר מפולש. אך אם האורך שבין המחיצות יותר החמיר המגן אברהם, ואף שהמחיצות. כל אחת עומד מרובה. הלא כתבנו בשם התוספות (דף צ"ד.) דאפילו בעומד מרובה אוסר מפולש. וכן בספר האשכול להראב"ד בהא דמבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו אם יש שם פס ארבע מתיר פירצה עד עשר היינו דוקא בעומד מרובה ואף על פי כן אם בקעי רבים אסור. ואין לחלק בין עומד מרובה מצד אחד בין עומד מרובה משני צדדין. דאם איתא דעומד מרובה מהני במפולש גם מצד אחד לשתרי כמו צורת הפתח. אלא ודאי עומד מרובה לא מהני במפולש וגם משני צדדין אסור. טו) ומ"ש מעלתו דהכא לא שייך שביק פתחא זוטא. אינו מדוקדק כלל כי התוספות לא כתבו זה רק בנפרץ מצידו אבל לא בעבר שכנגדו. וגם דברי התוספות תמה עליהם באבן העוזר כי בגמ' לא אמר רק על לא נשתייר פס ארבע אבל לא בנשתייר פס ד' ובקעי רבים עיין שם. ומה שאינו אוסר רק בקרן זוית היינו משום דשני פתחים בעבר אחד לא יסבבו ליכנס דרך פתח זה ולצאת בזה. ועיין בתוספות (דף יו"ד:) סוף דיבור המתחיל עושה אף דאנן קיימא לן במבוי עקום כמין חי"ת אוסר בכל גווני היינו דאף שלא נחשב כמפולש לרשות הרבים ממש דלא יסבב לזה לבוא לרשות הרבים ממש. מכל מקום יסבב לבא למבוי חבירו שמפולש לחבירו כמפולש לרשות הרבים: טז) נשוב לנידון דידן שאם האורך שבין המחיצות יותר ממה שיש בין בית הכנסת לבית המדרש. יש להחמיר כדברי המגן אברהם. מכל מקום נראה לי תקנה גם בזה שלא יעשו הפתחים מכוונים זה כנגד זה. ואף דבמבוי שנפרץ מצידו אין הפתחים זה כנגד זה ובבקעי רבים אסור. ודוקא במבוי שנפרצה לרחבה ונפרצה רחבה כנגדו זה שלא כנגד זה מותר. היינו משום דהעומד במבוי אינו רואה פירצת רחבה שמעבר השני. אבל בנידון דידן הרי בין בית הכנסת בין בית המדרש רואה שני הפרצות: יז) מכל מקום נראה לי כיון ששני המחיצות הם כל אחת עומד מרובה מותר. דהנה לכאורה צריך עיון מאי טעמא מועיל צורת הפתח במפולש ולא עומד מרובה, ומסברא עומד מרובה עדיף. דרובו ככולו בכל התורה כולה והוי כולו מחיצה דעדיף מפתח. ובסוכה מהני עומד מרובה כדמוכח בברייתא דסוכה (דף ז'.) מה שאין כן בסוכה עיין שם פירש"י. וצורת הפתח לא מהני בסוכה כמו שהוכיח הר"ן שם עיין שם: יח) והנראה בזה דהנה לכאורה אינו מובן המשנה (דף ט"ו:) גבי עומד מרובה על הפרוץ כל פירצה שהוא בעשר אמות מותרת מפני שהוא כפתח, תיפוק לי' דכולו עומד חשוב דרובו ככולו. ולמה לי טעם פתח. אך ברורן של דברים דהנה (דף י':) גבי עור העסלה וחלל שלה מצטרפין לטפח משום דעומד מרובה כתבו התוספות דהיינו דוקא כשהטומאה והכלי תחת העזר. אבל אם האחד מהם תחת החלל טהור. ודומה לאויר פחות משלשה דמצטרף ואין ישנים תחתיו עיין שם. הרי דעומד מרובה לא נחשב כנגד הפרוץ כסתום. רק נגד העומד חשבי' כאילו גם המיעוט הפרוץ כסתום. ואם כן יאסר כנגד הפרוץ. ושוב גם כנגד העומד יאסור כדין פרצת מלואה למקום האסור לה. על כן אמר הטעם משום דהוי כפתח: יט) וע"כ במפולש דפתח גרידא בלא צורת הפתח רבים מבטלי לה אסור כנגד הפרוץ. וגם כנגד העומד אסור כדין פירצת מלואה למקום האסור לה. ואם כן אם הפירצות מזרח ומערב זה שלא כנגד זה כלל. אין שום מקום במבוי שיהי' מכוין כנגד שתי הפרצות. ואם כן בכל מקום ומקום שבמבוי יש שלשה מחיצות גמורות. שהרי כנגד העומד חשבי' גם הפרוץ כסתומה גמורה ואין כאן ביטול מחיצה רק ברביעית והא לא איכפת לן דהא עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן מהני. ודוקא נפרץ מצידו אסור אפילו שני המחיצות עומדים שבהם מרובים דיש מקום במבוי שמכוין נגד הפירצה שבמזרח ושבצפון ד"מ וק"ל. אבל אם הפרצות מזרח מערב או דרום צפון והפרצות זה שלא כנגד זה ושתי מחיצות עומד מרובה אין מקום במבוי שיהי' מכוין כנגד שתי הפרצות ומותר כנ"ל ודו"ק היטב: כ) סיומא דפסקא כמו שהיא עתה הפרצות מכוונים זה כנגד זה אם האורך שבין בית הכנסת ובית המדרש מועטת מהאורך שבין המחיצות יש להחמיר. וישנו הפתחים זה שלא כנגד זה ואז יהי' מותר כששני המחיצות כל אחת עומד מרובה. ואם האורך שבין המחיצות מועטת מותר לטלטל. ומכל מקום אם אפשר בקל לשנות הפתחים זה שלא כנגד זה טוב הדבר כדי לצאת גם לדעת התוספות והרשב"א והאבן העוזר: דברי הדו"ש הק' אברהם. סימן רסג. ב"ה יום ב' ל"ב למב"י תרמו"ל. החוה"ש וכ"ט לכבוד ידידי וחביבי הרב הגדול הצדיק המפורסם נ"י ע"ה כקש"ת מו"ה פינחס אלי' נ"י אבדק"ק פילטץ: א) בדבר הנהר אין עמוק עשרה אך הגדודין שמכאן ומכאן גבוהין עשרה והנהר ההוא עובר באמצע העיר והצורת הפתח מכאן ומכאן לנהר והמשקוף עובר על גבי הנהר. לדעתי הדבר פשוט דשיעור עשרה בעומק המים וכמו שכתב רום מעלתו. ומכל מקום יש לעיין כיון שהגדודים גבוהים לא יועילו המזוזות שמכאן ומכאן דסילוק מחיצות הוא וכהא דכל גגות