אבני נזר אורח חיים רמט

שבה אזדא לה במתעסק. ובהא דאיסי בן יהודה דאין בו רק איסור כרת. במתעסק לא יהי' בו איסור כלום. אבל בשאר מלאכות דיש בו סקילה גם כן. נשאר האיסור מיתה. דאין למדין חמיר מקל להקל וסקילה חמיר מכרת, וכמו שאין למדין לפטור מתעסק מאשם מעילות כנ"ל. אך דמשום זה אינו חייב חטאת. דבאיסור סקילה בלא כרת אין חטאת. וכיון דדבר שאין מתכוין ממתעסק ילפינן לה. ממילא באיסור מיתה אין היתר בדבר שאינו מתכוין: יג) ובמה שכתבתי ניחא ליישב סוגיא דמנחות (דף ל"ח.) במר בר רב אשי דאפסיק לי' קרנא דחיטי בשבתא דריגלא באורחא ואמר לי' למשדיא. ולמה הא מתעסק הוא לשיטת התוס' כריתות דסבור שומן ונמצא חלב חשיב מתעסק. ואם תאמר מכל מקום איסור דרבנן איכא. הא משמע התם דאיסור תורה יש. דאמר לי' מר ברי' דרב אשי מה דעתך למשדיא והא גדול כבוד הבריות. ומקשה עלה הא זה רק בלאו דלא חסור עיין שם. ואם איתא דבלא ידע ליכא איסור תורה. שפיר הקשה לו דלמה אמר לו. אלא ודאי דאיכא איסור תורה. וקשה לשיטת תוס' כריתות. ואין לומר דנהי דפטרה תורה מקרבן. מכל מקום איסור תורה יש [וכן ראיתי בתשו' ר' עקיבא איגר ז"ל לתרץ הא דקיימא לן בשלחן ערוך המוציא כלאים בבגד אחר בשוק אפילו הי' רבו שלמדו חכמה מחוייב לומר לו עי"ש והא לא קשיא. דזה הוא לשון הרמב"ם והרמב"ם הא כתב בפרק ז' מהלכות שגגות הלכה י"א נתכוין לחתוך את התלוש וחתך מחובר פטור. משום דלא הוי מלאכת מחשבת. והיינו בחתך מחובר אחר. דבנמצא מחובר הא חשיב מלאכת מחשבת כמבואר בתוספות. ולדידי לא קשה מה שהקשו התוספות על רש"י דאפילו נתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור. דרמב"ם באמת מחייב בזה כמבואר בדבריו פרק א' מהלכות שבת הלכה ו'. והראב"ד השיגו מדשמואל בגמרא. והרמב"ם סובר כפרש"י דאביי ורבא פליגי אדשמואל. ומהא נמי מוכח דסובר כפירש"י וחתך מחובר אחר. דאי בנמצא מחובר. אין סתירה מאביי ורבא לדשמואל ולמה דחה לשמואל. הנה שרמב"ם מפרש בחתך אחר. אבל חתך מחובר זה לאו מתעסק הוא. אך אפילו לתוספות שבת ורמב"ן ור"ן שם דמפרשים בנמצא מחובר. אינו דמיון לנמצא כלאים. דבנתכוין לחתוך תלוש לא נתכוין לעקור דבר מגידולו. ודומה לסבור רוק ובלעו דלא נתכוין לאכילה. הכא נמי לא נתכוין לעקור דבר מגידולו. אבל זה נתכוין ללבישה. ובכהאי גוונא יש לומר דלא חשיב מתעסק. רק בנתכוין ללבוש בגד כשר זה, ולבש בגד כלאים אחר. רק לשיטת תוספות כריתות [ולדעתי הוא דעת יחידית] חשיב מתעסק] ליתא דמאי שנא מזה עוקר וזה מניח. או זה יכול וזה יכול דאמעיט מקראי דגבי חטאת נפש תחטא בעשותה. ואף על פי כן אסור רק מדרבנן כמו שכתב רמב"ם ורש"י ג': דיבור המתחיל מבעי'. אך לפי מה שכתבתי טעם דמתעסק לא יועיל לאיסור סקילה שבו אתי שפיר. מיהו הא דמנחות בלאו הכי יש ליישב דקושיית הש"ס למה לא שדי' מר בר רב אשי תיכף בשוק: סימן רנב. דין מתעסק. א) בש"ס כריתות (דף י"ט.) במשנה חלב ונותר לפניו ואינו יודע איזה מהן אכל כו'. שבת ויום הכיפורים ועשה מלאכה ואינו יודע באיזו מהן עשה. ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר ובגמרא הרי הוא אומר אשר חטא בה עד שיוודע לו במה חטא. ור' אליעזר האי בה מאי עביד לי' מיבעי' לי' פרט למתעסק. והקשה רש"י הא קרא למה לי תיפוק לי' דמלאכת מחשבת אסרה תורה. ותירץ רש"י דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת אסרה תורה: ב) והתוספות פרק כלל גדול ובסנהדרין (דף ס"ב:) כתבו דתרי גוונא מתעסק. נתכוין לזה ועשה דבר אחר אפילו נתכוין לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור משום מלאכת מחשבת. אבל חתך אותו דבר עצמו שנתכוין לו אלא שסבור שהוא תלוש ונמצא מחובר הרי נעשה מחשבתו. ולא מיפטר אלא מקרא דבה פרט למתעסק. ולפי שיטתם לא קשה קושיית רש"י כלל. ורש"י לפי שיטתו שם בפרק כלל גדול דמחלוקת אביי ורבא בנתכוין לחתוך תלוש זה ונמצא מחובר אחר הוקשה לו הנ"ל. ותירץ דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת: ג) ולענין מה שהקשו התוספות פרק כלל גדול דמאי איריא נתכוין לתלוש אפי' לחתוך מחובר וחתך מחובר אחר פטור. כדמוכח מקושיית הש"ס מתינוקות לשמואל. כתב רש"י בשמעתין דרבא פליג אדשמואל וסבירא לי' בנתכוין למחובר זה וחתך מחובר אחר חייב: ד) והנה הא דפירש"י דר' אליעזר לית לי' מלאכת מחשבת. יש להביא ראי' לדבריו מהא דמקשה לקמן לשמואל מתינוקות מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ומשני הנח לתינוקות הואיל מקלקל חייב מתיסק נמי חייב. והנה ריש פרק שמונה שרצים. דשמונה שרצים הצדן חייב. ושאר שרצים הצדן לצורך חייב ושלא לצורך פטור. ופירשו התוספות דשמונה שרצים סתמן נצודין לצורך עורן. אבל שאר שרצים סתמן לאו לצורך. ואינו חייב אלא במתכוין לצורך. ואי לא פטור, דהוה מלאכה שאינה צריכה לגופה. ושם בגמרא הצד פרעוש ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר ומדאמר ר' אליעזר מחייב ולא פירש דהיינו דוקא לצורך דסתם פרעוש ודאי לאו לצורך קיימא [לא מבעיא להמפרשים שחורה. אך אפילו לרמב"ן הא בכלל שאר שקצים הוא] מוכח דר' אליעזר סובר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב. ולמאי שפירשו הראשונים פרק האורג בשמעתא דכל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר. דמאן דסבירא לי' מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב סבירא לי' מקלקל בחבורה פטור. תקשי לר' אליעזר הא דתינוקות אלא ודאי לר' אליעזר לא קשה כלל. דהא לית לי' כלל הא דמלאכת מחשבת אסרה תורה. רק לר' יהושע מקשה הש"ס. ואליבי' שפיר משני. דאיהו אפשר סבירא לי' מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור ומקלקל בחבורה חייב: ה) והא דהוצרך הש"ס לפרש לר' יהושע הא דצד