אבני נזר אורח חיים כד

ומזוזות אלא בכתובים בשאר לשונות. דבשעת מצוותם אינם בהוייתן. אך שקבלה בידם שתפילין צריכין להיות כתובין כסדרן. וכמו שכתב רמב"ם בהקדמת סדר זרעים ובס' המצות שיש דינים מקובלים ממשה אין בהם מחלוקת. ובמזוזה שאין קבלה אינו פוסל: יז) ויש לנו ראי' לזה דבמזוזה אין שלא כסדרן פוסל מדלא חשב לה במגילה במתני' דאין בין ספרים לתפילין ומזוזות שבתפילין ומזוזות פוסל שלא כסדרן מה שאין כן בספרים. אלא ודאי במזוזה גם כן לא פוסל שלא כסדרן כמו בספרים. ועל כן לא מצי למתני באין בין. ומצאתי בתוס' ר' עקיבא איגר מגילה (אות יו"ד) שהקשה כן והניח בצ"ע. [וברש"י שם דה"מ הא לתופרן בגידין זה וזה שוין. פירש"י שגם במזוזה יש דין תפירה בגידין עיין שם. ונדחק לפרש כן. דאם לא כן מה ראי' דספר תורה בעי תפירה בגידין. דיש לומר לא בעי. ומכל מקום לא מצי למתני. כיון דבמזוזה ליכא דין תפירה. וכל שכן הכא דבמזוזה כשר שלא כסדרן דלא מצי למתני זה החילוק בין ספרים לתפילין ומזוזות] והירושלמי שאמר אין תולין בתפילין ומזוזות ופי' בס' התרומה משום שלא כסדרן. כבר השיגוהו הר"ן בתשובה (סימן ל"ט). דהא בירושלמי ספרים שכתבן כתפילין ומזוזות אין תולין בהם. וטעם חילוק שביניהם משום שספרים כתיבתם גסה וריוח גדול בין השיטין יעיין שם. ומצאתי בתשו' רדב"ז חדשות (סימן ש"ו) נשאל אם במזוזות פסול שלא כסדרן כמו בתפילין. והשיב שפסול דוהיו כתיב במזוזות כמו בתפילין. והביא ראיות מדברי הפוסקים. והנה התוס' אינם משועבדים להפוסקים כנ"ל בדעתם ז"ל: יח) וראיתי למעלתו שכתב במ"ש הב"י (סימן ל"ב) סוף ד"ה כ' בהגהת סמ"ק בשם רבינו יחיאל דבשל ראש שהם ד' קלפים אין להקפיד בסדר כתיבתן והב"י חולק על זה וכתב בשם התוס' דבעי כסדרן בכתיבה גם בשל ראש. פשוט שכוונת הב"י בענין שמיירי שאין לחלק בכתיבה שלא כסדרן בין של יד לשל ראש. אבל בעצם השלא כסדרן אם הוא דוקא בכתיב בפנים שלא כסדרן [שמהפך ומבלבל גם כוונת הענין] מזה לא מיירי הב"י ע"כ. למה יכתוב דברים בטלים אלה. שאם בפנים הם שלא כסדרן היינו החליף פרשיותי' דפשוט בגמרא ובכל הפוסקים לפסול. הכי בזה יכשיר רבינו יחיאל. וכל המחלוקת בשהפרשיות הניח בפנים בהבתים כהלכה דבזה רבינו יחיאל מכשיר אף שהכתיבה הי' שלא כסדרן. ועל כן חולק בין של יד לשל ראש. דבשל יד כשכותב שלא כסדרן ממילא בפנים גם כן שלא כסדר ובכותב בדילוג לא מיירי. אבל בשל ראש אף שכותב תחילה המאוחר. מכל מקום הפרשיות מניח בפנים כהלכה: יט) והנה בתשובה ראשונה (סימן ט' אות ו') הי' פשוט בעיני דס"ל לרבינו יחיאל דאין בזמן מעשה הכתיבה משום שלא כסדרן. כל שבפנים המוקדם מוקדם והמאוחר מאוחר כשר עתה ראיתי בהגהת סמ"ק עצמו (דף נ"ה:) [ומה שהביא הב"י בשמו הוא שם אות ה'] אות ב' וכן מ"ם פתוחה שנגע עוקץ השמאלי עד שתהי' סתומה לא יתקן אחר כך. דכל זה וכיוצא בזה חשיב תיקון והוי שלא כסדרן עד כאן לשונו. הנה דאף שלא כסדרן במעשה כתיבה לבד חשיב שלא כסדרן. אך הא דבשם רבינו יחיאל הוא ענין אחר דסבירא לי' כדעת הט"ז (סימן ר"ץ) לשיטת התוס' דהקדמת פרשה לפרשה לית בי' משום שלא כסדרן. ואף דט"ז מדמה לקריאת שמע דכשר הקדים פרשה לפרשה ושם כתב הרמב"ם הטעם משום שאין סמוכה לה בתורה. ואם כן אין זה בתפילין בקדש והי' כי יביאך שהם סמוכים ור' יחיאל בכל ד' פרשיות אמר. יש לומר כיון דפסול שלא כסדרן מוהיו הדברים דכתיב בפ' שמע ילפינן לה. והיא אינה נסמכת לשום פרשה על כרחך והיו דכתיב לפסול שלא כסדרן באותו פרשה בא. אי אפשר למילף מינה לקדש והי' כו' לפסול מפרשה לפרשה. על כן אין פסול בכולם מפרשה לפרשה. ומכל מקום הפרשיות בפנים צריכים שיהיו נכתבות כסדרן. כמו בהא דתוס' לדעת הט"ז. דמכל מקום כתבו שאם הי' והי' אם שמע כתוב למעלה וכתב בגליון למעלה שמע. שיהי' בפנים כסדר. בכתיבה לא איכפת לן הקדמת פרשה לפרשה. ועל כן בשל יד מקפידין שאם יכתוב שלא כסדר גם בפנים יהי' שלא כסדר והא בפנים לעולם צריך להיות כסדר כנ"ל בתוס'. ואפשר עוד לומר דהא דבפנים צריך להיות כסדר. מדין החליף פרשיותי' נגעו בה. ואפילו בשל יד מוכח לדעת ר"ת דפסול החליף פרשיותי' שהרי הכתיבה צריך גם בשל יד כסדר הכתוב בתורה רק כותב בדילוג שיהי' בפנים והי' אם שמע שמע. הנה דאף שאין הפסול משום הכתיבה. שהרי הכתיבה מוכרח שיהי' כסדר הכתוב בתורה. מכל מקום הפרשיות צריכין להיות כמו בשל ראש והי' אם שמע שמע. הוא הדין לרש"י לדעת רבינו יחיאל אף שהכתיבה לא איכפת לן בין פרשה לפרשה. מכל מקום הפרשיות בפנים צריכין להיות כסדר כמו בשל ראש. יעיין שם (נ"ו אות א') דבשל יד אין בהחליף פרשיותי' קפידא בדיעבד מכל מקום לכתחילה יש קפידא: כ) ובהכי ניחא מה שכתב הב"י דהתוס' סוברים דאף בשל ראש יש קפידא בסדר כתיבתן ולכאורה לא נדע מנין לו. דאי משום שכתבו לדעת ר"ת. "ויש לדחות דבכתיבת הסופר קאמר" [הרי דשלא כסדרן משום שעת כתיבה. שהרי בפנים מסודר באופן אחר רק משום שעת כתיבה]. הלא כתבו ואינו נראה כלל. ויש לפרש דמשום זה אינו נראה דשעת כתיבה לא איכפת לן. אך למ"ש טעם רבינו יחיאל דשלא כסדרן באותה פרשה דוקא. ממילא מפרשה לפרשה אף שיש חילוף מבפנים גם כן אין פסול משום שלא כסדרן דמכילתא באותה פרשה איירי [רק משום החליף פרשיותי' פסולה]. אם כן מה הקשו על ר"ת ממכילתא. כיון דהאי כסדרן ושלא כסדרן לא קאי על סדר הפרשיות. העולה מהנ"ל דר' יחיאל פוסל נמי בשעת כתיבה שלא כסדר באותה פרשה אף שאחר כתיבה הוא כסדר: כא) ועתה בא נבוא לתשובת הר"ן שהביא הא דספר התרומה דתולין בספרים ואין תולין בתפילין ומזוזות משום שלא כסדרן. משמע דס"ל שהתלוי' הנכתבות באמצע שיטה שלא במקומו הוא נכתב לפי שהקריאה כדרכה הוא לקרות אחר שיטה ראשונה התלוי' שבין שיטה לשיטה ואחר כך שיטה שני'. לפי שמה שכתיב בראש שיטה שני' הוא מוקדם לתלוי' שהוא ההשמטה שבאמצע שיטה. ולפיכך בתפילין שהוזכר פסול שלא כסדרן אין תולין עד כאן תוכן דברי תשובת הר"ן והנה בס' התרומה הן בגוף הספר הן בסימנים מפורש דבתליית דילוגין קיימינן. ואם כן מנא לי' דתלוי' חשיב שלא במקומו. הלא פשוט משום דתלוי' המוקדם בפרשה כתב אחר כך. אלא על כרחך סבירא לי' להר"ן דמשום שעת כתיבה לא חשיב שלא כסדרן. זה הוכחתי מהר"ן: