אבני נזר אורח חיים טז

(סימן כ"ה) כל מקום שאחרונים חולקים על הראשונים אם לא ידעו דברי הראשונים פוסקים כראשונים. אך אין לומר כן ברמ"א שקבלנו לפסוק כמותו ונתפשטה הוראה בישראל בפרט שכתב מהגהת סמ"ק [אף שבסמ"ק שלפנינו ליתא] אך הבו דלא לוסיף עלה בלא נדמה לאות אחרת רק שנשתנה צורת אות בודאי חוזר לקדמותו כנ"ל: הק' אברהם. סימן ה עוד להרה"ג הנ"ל בענין הנ"ל. א) הנה בתשובה ראשונה כתבתי בפשיטות דלרמב"ן פסול נכנס לחללה אף אם קורין אותו כתקנו בעת שיכסו שיטה שני' שהלמ"ד כתובה בה. דמכל מקום שמה שנכנס לחלל הה"א או החי"ת זה עצמו נקרא שינוי בה"א וחי"ת. כן דעת הריב"ש בשיטת הרמב"ן. ולחלקת מחוקק לא נקרא שינוי צורת האות אלא אם אין קורין כתקנו בעת שיכסו שיטה שני'. ממילא לח"מ אם תאמר כריב"ש דרמב"ן לא פסל רק בספר תורה ולא בגט. יולד מזה דאפילו אין קורין כתקנו בעת שיכסו כשר בגט. אך דח"מ לא ס"ל כריב"ש. אלא דרמב"ן פוסל בגט אפילו לפי האמת דנוגעין כשר בגט: ב) וכעת נתיישבתי דודאי ח"מ חולק על ריב"ש. אך בענין מה נקרא שינוי צורת האות אין מחלוקת. וגם לריב"ש אינו פוסל אם יקרא כהלכתו בעת יכסו הלמ"ד. דאין טעם בדבר לומר שמה שנכנס לחלל נקרא שינוי צורת האות אף שנקרא כראוי. [ובמ"ש מיושב מ"ש הב"י (סימן ל"ו) שיכתוב ארצינו הוי"ו תוך הנו"ן. וראנ"ח (סימן ע"ו) פקפק באות הנכתב תוך הנו"ן או ג' לשיטת רמב"ן. ולפי מה שכתבתי אין בו חשש שכיון שרואין האות נקרא כהלכתו כשר. ובלמ"ד הנכנס לחלל חי"ת דוקא שתולין מה שנקרא כראוי מחמת גוף הלמ"ד] אך הרמב"ן פוסל בסת"ם שמא מה שעכשיו נקרא כהלכתו הוא מחמת גוף הלמ"ד. ובגט לא חיישינן לזה שאפי' באמת הוא כן כשר. וכמו שנוגעין אם ישתנה צורת האות על ידי הדיבוק ולא נקרא כהלכתו. אף שאין השינוי מחמת עצמו רק מחמת אות אחרת הדבוק בה פסול. כמו כן להיפוך אם נקרא הדל"ת רק מחמת גוף הלמ"ד כשר. רק דמכל מקום חמור מנוגעין ואם תמצא לומר דנוגעין פסול בגט אף שנקרא כהלכתו. דמכל מקום אינו כתיבה תמה ומעליא. כל שכן שמה שנקרא רק מחמת הלמ"ד לא חשיב כתיבה תמה. ממילא בספר תורה דנוגעין פסול. פסול אם אינו נקרא רק מחמת הלמ"ד דלא הוי כתיבה תמה. וזה שכתב ריב"ש שפסול נכנס לחללה בספר תורה אף שאינו מתחלף באות אחרת רק שמשנה צורת האות. ואם הי' כוונתו דהיא גופה מה שנכנס לחלל נקרא שינוי צורת האות. היה לו לומר מפני שמשנה צורת האות מה רק דקאמר. ולשון רק משמע שדוקא באופן זה פסול. והוא כמ"ש שאם בלא גוף הלמ"ד לא יקרא החי"ת חי"ת. הרי צורת האות בעצם נשתנה. אבל אם נקראת כראוי בלא הלמ"ד כשר. רק בסתם תולין שנשתנה כנ"ל. והיינו שאם יכסו לא יקרא כהלכתו ומן הסתם פסול שמא משונה צורת האות שאם יכסו לא יקרא כהלכתו ור"י סובר דנוגעין חמור יותר שפסול בגט ומכל מקום נכנס לחללה כשר. ואם כן אפילו בספר תורה כהאי גוונא כשר אף אם לא יקרא כהלכתו אם יכסו. דמכל מקום עכשיו נקרא כהלכתו. וקל וחומר מנוגעין לא הוי דאדרבא נוגעין חמור. זה דעת ריב"ש: ג) ולפ"ז אתי פסק רמ"א ברווחא. דלא פסול בנכנס לראש ה"א או חי"ת. אלא אם גם עכשיו אין קורין כהלכה. וזה ידוע שכל שאין תינוק יכול לקרותו פסול. רק הרבותא בנכנס לראש דל"ת דאף שעכשיו נקרא כהלכתו. מ"מ פסול. והטעם כתבנו בתשובה הראשונה משום דהוי כחק תוכות. אבל באינו משתנה לאות אחרת אף שכל זמן שלא כתבו גוף הלמ"ד לא הוי נקרא החי"ת כהלכתו. מכל מקום כיון שלא נשתנה לאות אחרת לא מקרי חק תוכות כמ"ש שם מלתא בטעמא: ד) אבל ח"מ וב"ש סוברים שאם נשתנה צורת אות היינו שאם יכסו לא יקרא כהלכתו ונקרא רק מחמת הלמ"ד כהאי גוונא פסול אפילו בגט. וכדי שלא יקשה מ"ש מנוגעין ואינו נקרא כהלכתא דפסול. אף שמה שאינו נקרא כהלכתו רק מחמת אות אחרת הכא נמי יוכשר על ידי שנקרא מחמת אות אחרת נאמר דח"מ וב"ש ס"ל דאף זה חשיב כמו חק תוכות כמו לגבי דל"ת. ולית להו החילוק שכתבנו שם ומחלוקת ר"י עם רמב"ן רק בסתם דלר"י לא חיישינן מסתמא שמא נשתנה צורת האות. ועל כן כשר בסתם בין בגט בין בספר תורה. ולרמב"ן חיישינן שמא נשתנה צורתו ואם לא יכסו לא יקרא כהלכתו ופסול, אפילו בגט. ורמ"א הכשיר בסתם כשיטת ר"י. אבל אם נשתנה צורת האות פסול אפילו לר"י אפילו בגט [ולריב"ש אי אפשר שסובר כן דכשר בגט רק בסתם. שהרי כתב שפסול בספר תורה אף שנקרא כהלכתו רק אם משנה צורת האות. מבואר דאף אם משנה צורת האות. היינו שאם יכסו לא קרא כהלכתו מכל מקום אינו פסול רק בספר תורה]: ה) ולענין הלכה ודאי נראין דברי ריב"ש דלר"י כשר אפילו נשתנה צורת האות היינו אם יכסו לא יקרא כהלכתו. דאם תאמר שאם נשתנה פסול. אף בסת"ם למה לא יהי' מחויב לברר על ידי שיכסה, הא קיימא לן כל היכי דאיכא לברורי מבררינן. אלא ודאי לר"י אפילו נשתנה צורת האות כשר. וכן לרמב"ן בגט וגם לשון רמ"א משמע כן. דאם הי' סובר אם נשתנה צורת האות פסול. למה דילג מחי"ת. הו"ל לפלוגי בדידי' אם ראו שנשתנה. וכהאי גוונא מקשה בגמרא בכמה מקומות לפלוג וליתני בדידי'. א"ו כריב"ש: ו) והנה לפי זה אין ראי' דרמ"א סובר כר"י דיש לומר שפוסק כרמב"ן. ומכל מקום בגט הא כשר אפילו נשתנה צורת האות. אך מדכתב המג"א (סימן ל"ב סק"מ). ואם נפסד צורת האות כגון שנכנס לחלל דל"ת ונראית כה"א פסל רמ"א באהע"ז. משמע דוקא בזה שפסול בגט פסול בתפילין. אבל בנכנס לחלל אות אחרת דכשר בגט כשר נמי בתפילין כדעת ר"י שהוא דעת רוב פוסקים: ז) והנה בנידון דידן שעקב בי"ת נכנס בדל"ת בספר תורה לכאורה תלוי במחלוקת ר"י עם רמב"ן דלר"י שאפילו נשתנה צורת האות היינו שאם יכסו כו' מכל מקום כשר מפני שעכשיו נקרא כהלכתו. גם בזה כשר. דמכל מקום עכשיו נקרא דל"ת. ולא דמי הנכנס לחלל דל"ת שפסול. דהתם משום חק תוכות דמתחילה כשכתב ראש הלמ"ד נפסל ואחר כך לא עשה מעשה בגוף הדל"ת. מה שאין כן בזה שכתב עליונו של