אבני נזר אבן העזר ט

ז) והנה מצינו לפעמים בדרבנן אף שלא נסתלק בהא דכתב הר"ן בע"א בשטר דלא חשוב שטר, מ"מ בשנים חתומים ולא נתקיים רק אחד האחד מחייב שבועה, דלגבי העד שנתקיים חשבינן גם העד שלא נתקיים שלא תקנו חכמים, רק לגבי עצמו, וה"נ י"ל בנ"ד שלא תקנו חכמים נשואי חרשת רק לגבי עצמה ולא שתאסור הפקחת: ח) עוד יש לדון לדעת החכ"צ דמותר לישא על הזקוקה כיון דזיקה דרבנן וחדר"ג דרבנן תקנתא לתקנתא לא עבדינן, הגם שבתשו' הרי"מ חולק עליו, והביא ראי' מהא דגזרו שניות בחליצה, גם זיקה איסור דרבנן חמור יע"ש, ובאמת גם אחות חליצה איסור דרבנן חמור ויש לו אסמכתא מה"ת, וכן הוא בשבת (ל"ד.) כאן בעירובי תחומין כאן בעירובי חצירות ופרשו רש"י ותוס' דבעירובי תחומין מחמרינן משום שיש להם סמך מה"ת, וה"נ אחות חליצה דיש אסמכתא לדונה כגרושה לאוסרה אכהן מקרא דואשה גרושה, וקו"ח בערוה איסור כרת דחליצה כגרושה ע"כ חמור האיסור וגזרו בה שניות, משא"כ בנשואי חרשת: ט) עוד יש לדון ע"פ דברי מהרי"ק שורש ק"א דעד כאן לא תיקן אלא שלא לישא על אשתו הנשואה לו, אבל היכי שלא נשאה ורוצה לחזור בו מי יכריחנו לכתוב לה כתובה ולהתחייב לה בשאר כסות ועונה עכ"ל, ולכאורה אינו מובן דמה בכך שאינו מחוייב לכנסה, מ"מ יאסר לישא אחרת עלי', וצ"ל עפ"י מה שכתבו ז"ל דר"ג תיקן משום חשש קטטה שיתקוטטו זו עם זו מאחר שחייב שאר כסות ועונה לזו ולזו, וכשלא יספיק לשניהם מעיקות זו את זו ויבואו לידי קטטה, אבל ארוסה שהסביר מהרי"ק שאינה חייב לישאנה ולהתחייב לא שייך תקנת רגמ"ה כלל, והנה בנשתטית אף שאין מחוייב לדור עמה, מ"מ הא חייב במזונותי', וחרשת לבד הרי חייב בעונתה, ושייך בהו קטטה אם ישא אחרת, אבל זו ששתים הנה קורתי' שנשאה חרשית ונשתטית ואין לה עליו שום חיוב לא שייך בה גזירת חדר"ג: י) ויען נשתטית דעת הרבה פוסקים להתירה בלא מאה רבנים והגאון מליבאוויטש ז"ל כתב שכן הוא מעיקר הדין וחומרא בעלמא להצריך מאה רבנים לכן ראוי לסמוך על היתרים אלו, ע"כ אם לא הי' באפשרי להשיג מאה רבנים אפשר הייתי מזדקק בצירוף עוד איזה רבנים מובהקים בהוראה להתיר בלא מאה רבנים, אך להתיר עפ"י מאה רבנים הוא דבר ברור ונכון, והלואי הי' כל ההיתרים שנותנין לישא אחרת ברורים כהיתר זה, ואם ישיג היתר מאה רבנים ע"פ השלשת הגט ושבועה כנהוג הנני אחד מהם והי' בזה שלום מאת ידידו הדו"ש וש"ת: הק' אברהם. סימן ב"ה יום ד' עקב תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד הרב החריף וכו' מו"ה דוד נ"י רב דק"ק אקאנאוו דבר האשה שהרתה לזנונים והבעל והאשה שניהם מודים שזינתה, הדבר פשוט שמותר וחובה לגרשה אפי' בע"כ וא"צ לדבר מזה, והנה ברמ"א סי' קט"ו דאפי' עוברת על דת בלא התראה אף שלא אבדה כתובתה מ"מ מותר לגרשה בע"כ, ואין ענין להא דרמ"א סי' א' במידי דמצוה לא במידי דסרך איסור, אך בנ"ד בזינתה מותר ומצוה בפשיטות, וגדולה מזה התרנו באם מערמת שאי אפשר לגרשה בע"כ מתירין לו לישא אחרת בלי היתר מאה רבנים: הק' אברהם סימן ז' ב"ה יום ועש"ק תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד הרב החריף מו"ה דוד אבד"ק אקאנאוו דבר הגט אשר ניתן בע"כ והוא פסול לדעת הטיב גיטין, ומעלתו רוצה להכשירו והכניס עצמו לדבר שאינו שייך לו במח"כ, אולם א"צ לעיין כעת בזה כי אינו מקום עיגון כי הוא מותר לישא אחרת אם יהי' לו היתר מהממשלה בלי היתר מאה רבנים כמ"ש בתשובתי הקודמת, והיא אם תרצה להנשא יפטרנה בגט כשר בלי פקפוק: הק' אברהם סימן ז ב"ה אור ליום א' מוצש"ק מקץ תרנ"ו לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד אהובי הרב הגדול המפורסם חריף ובקי כש"ת מו"ה משה נחום נ"י האבדק"ק קאמינקא א) אשר נסתפק כבודו בנשתטית ואין לה אותן ג' דברים האמורים ריש חגיגה רק נשתטה בדברים אחרים, אם מתירין לו לישא אחרת לסמוך על הרמב"ם שגם זה בכלל שוטה, ותחילת דבריו הביא ראי' מתוס' יבמות (קי"ג) דס"ל לאו דווקא אותן ג' דברים, דאל"כ מה הוקשה להם על הירושלמי, דילמא נ"מ בין הטעם משום שאין לה יד לבין טעמא דגרירה ביודעת לשמור את גיטה ולא את עצמה, הלוא דעת ב"י דירושלמי סובר בעינן כל השלשה דווקא, וא"כ אם יודעת לשמור גיטה א"כ חסר אחד מהשלשה היינו המאבד מה שנותנין לו, ואין זה דיוק, דאפי' לא הויא שוטה ע"פ דין מ"מ כיון שאינה יודעת לשמור את עצמה שייך בה טעמא דגרירה:. ב) והנה כבודו פלפל אם בחדר"ג אזלינן להקל כדעת הרמב"ם או להחמיר כדין ספיקא דאורייתא, וכבודו מייתי כמה פוסקים דחרם דאורייתא, גם הביא דברי נוב"י מה"ת שהוכיח מרמב"ן במשפטי חרם דחרם שב"ד גוזרין לא למדנו דבר זה מתורת משה עד שבאנו לדברי קבלה ופירשו לנו, ובס' רס"ג כתב דספק דברי קבלה לקולא דחשוב דרבנן, א"כ חדר"ג דרבנן, ושוב פלפל והביא כמה פוסקים דברי קבלה כד"ת דמי, גם בענין בזמה"ז הביא דברי חכ"צ דלדידי' אין שום ספק