אבני נזר אבן העזר שעט

יושבת עגונה ממתנת עליו כמה שנים, ובנ"ד הכי היא שהיא עגונה ד' שנים, גם הריבוי שערות אף שמקצתם אין בהם כדי כפיפה ובלעדם לא ישארו ריבוי שערות, מ"מ חזי לאצטרופי דעת הב"ח דבריבוי שערות אפי' אין בהם כדי כפיפה שפיר דמי: ב) ואף שבתשובה הקודמת דחיתי דברי הב"ח שהוא כתב כן גם לענין שאפי' אין גומות מהני, וזה מפורש בריטב"א להיפוך, וגם לפי זה מוכח שאין להעמיד יסוד על לשון המשנה שתי שערות, דהכי נמי בגומות קאמר בגמ' שתי אף שמפורש בריטב"א דאפי' בריבוי לא מהני בלא גומות: ג) מ"מ יש לומר בגמ' נקט שתי, דבזה צריך שיהי' ידוע שיש גומות, אבל בריבוי לא חיישינן שאין גומות, דא"כ נצטרך לומר שכולם שומא, וזה אי אפשר שיהי' ריבוי שומות במקום אחד, אבל באין בהם שיעור, את"ל דאף ריבוי לא מהני בלא שיעור ודאי צריך לבדוק אם יש בהם שיעור, כיון דטעם שיעור אינו להוציא מחשש שומא, וא"כ מאי שנא שתי דנקט, על כורחין דבריבוי לא צריך שיעור: ד) ואף שחלילה לסמוך על זה לבד, מ"מ חזי לאצטרופי, והכל במילתא דרבנן דמדאורייתא הא סומכין על חזקה דרבא, וסמוך מיעוטא לחזקה, ג"כ אינו רק מדרבנן, על כן אני אומר תחלוץ ותחלוץ בלי שום פקפוק: דודך הדוש"ת הק' אברהם סימן ריז ב"ה יום ה' שנת תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד אהובי ידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מו"ה יואב יהושע נ"י האבדק"ק קונצק א) הזכירני נכדי דוד שיחי' להשיב לו על מכתבו בענין גירש בגט פסול מדרבנן ומת בלא בנים אם זקוקה לחליצה, אשר אני הוכחתי מהרא"ש פרק ב"ש סי' ה' בקטנה שהשיאה אבי' וגירשה והחזירה ומת מן הדין אף חליצה א"צ דגרושת אחיו היא מה"ת, וכבודו הקשה מהא דמקשה בגיטין (ע':) לר' יוחנן דאמר בממנה שליח לכתוב ואחזו קורדייקוס אין כותבין עד שישתפה, משמואל דאמר מי שנשחט רוב שנים ואמר כתבו גט לאשתי כותבין ונותנין אף שטרם יכתב וינתן יטרף דעתו עיי"ש, וא"כ יקשה לדעת רמב"ם שאם כתבו קודם שישתפה אינו פסול רק מדרבנן, ועל כורחין גט זה אינו רק לפוטרה מיבום, הנה דאף גירש בגט פסול מדרבנן זקוקה לחליצה, דאל"כ מה קושיא: ב) והנה לדעת הב"י דבאין סמיי' בידן פסול מן התורה לק"מ, ואדרבא בזה יונח לנו קושיית התוס' שגם לריש לקיש יקשה דהא אין סמיי' בידן, אך לפי זה י"ל ר' יוחנן פוסל בשוטה מדאורייתא על כן גזר בסמיי' בידן מדרבנן, ור"ל סובר בשוטה לא מיפסל רק. מדרבנן, על כן בסמיי' בידן מותר גם מדרבנן, ועל כן לא קשה לר"ל כיון שגם באין סמיי' בידן לא פסול רק מדרבנן לא תהי' זקוקה לחליצה: ג) אך האחרונים חולקים על הב"י, ואף בשוטה לדעת רמב"ם אינו פסול רק מדרבנן, מ"מ אין ראי' מכאן כלל, דמ"מ איך כותבין לכתחילה וכל תועלת הגט יהי' שלא תזקק לחליצה ע"י שעשינו אותה ערוה והוא כמבטל מצוות יבומים, שהרי מדרבנן מוטל עלי' חיוב חליצה בעצם רק איסור ערוה מפקיעתה מיבום אסור לכתחילה, והרי בפרק המגרש (פ"ג.) אלא מעתה בת אחיו לא ישא שמא ימות בלא בנים נמצא גורם לעקור דבר מן התורה, ולכאורה מה קושיא בשלמא גירש על תנאי שבאמת תהי' זקוקה לו ואינו יכול לייבם מחמת התנאי הי' גורם לעקור דבר מה"ת, אבל זו לא תזקק לו כלל, אך הוא הדבר, כיון שזקוקה בעצם ואיסור בתו מפקיעתה חשוב עקירה, אלא שגורם כו' שמא כו' לא אמרינן, אבל זה שימות תיכף בלא בנים וכל תועלת הגט להפקיע מחליצה ע"י איסור ערוה שפיר יאסור, ואף דביטול מצוות יבמין הוא פלוגתא דר"מ ור"ג יבמות (י"ח) עיי"ש היטב, והי' יכול לתרץ שמואל כר"ג סבירא לי', קושטא דמילתא משני דאפי' לר"מ כותבין ונותנין: ד) ובתשו' נודע בשערים סי' נ"ג שבכמה מקומות מכמה מילי דרבנן דבעי חליצה, אנא לא ידענא ולא חדא, וראיתי בתשו' בית אברהם סי' ק' חקר בזה משום אינו עולה ליבום (ודברי הרא"ש פרק ב"ש לא הביא כלל] והשיג על זה מיבמות (ל"א:) זהו ספק קידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין ומשמע שאם הי' זמן בקידושין הי' בו דין חולצת ולא מתייבמת, ואף דאינו עולה ליבום מדאורייתא: ה) ואני בלמדי יבמות הקשיתי כן על הרא"ש, אך התירוץ פשוט, שאם הי' מתקנים זמן בקידושין, בודאי הי' התקנה שאם קידשה בשטר בלי זמן שיתפסו בה קידושין אחרים עכ"פ מדרבנן, שאם לא תאמר כן הרי היא אשת איש גמורה, ומה זה פסול הקידושין, אם תאמר שאסור לדור עמה בקידושין אלו, היא גופה קשיא הלא עצם הקידושין דאסר לה אכולי עלמא כהקדש, וזו נאסרת בין לביאה שיהי' מחוייבין עלי' מיתה, בין שלא יתפסו בה קידושין ומקודשת גמורה כמו בשאר קידושין למה יאסור לדור עמה, ועוד מה יועיל אם יקדשנה שנית הרי קידושין שניים אין אוסרין כלל, ולדעת חי' הר"ן ריש פרק המגרש משם הרא"ה קידושין שאין אוסרין אינם קידושין, אלא ודאי אם הי' מתקנים זמן בקידושין היתה התקנה שאם קידשה בשטר בלא זמן יתפסו בה קידושין אחרים, ויקשה הלא אשת איש בכלל עריות, וזו נמי שערוה היא מן התורה איך יתפסו בה קידושין, וזה עצמו סברת הרא"ש כיון שערוה מה"ת אי אפשר שמדרבנן לא תהי' ערוה, ועל כן פטורה מחליצה, וה"נ לענין קידושין, ועל כרחין לומר שעשאוהו ספק קידושין מה"ת ויש כח בידם לעשות כן, משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. או שתקנו שלא יתפסו בה קידושין רק מדרבנן, ועל כן צריכה חליצה: ו) ועיקר סברת רא"ש כיון שהיא ערוה מה"ת אי אפשר לומר שמדרבנן לא תהי' ערוה, מוכח גם מהראב"ד שם שכתב דפוטרת צרתה ולא אמרינן