אבני נזר אבן העזר שעח

שערות ובודאי כשיש שם גומות דבלא גומות אפי' בשיעור לא מהני, מוכח דיש גומות אפי' עדיין אין בהם כשיעור, ולפי זה מה שכתב רמב"ן דשערות בלא גומות שומא הם אפי' הם פחותים מכשיעור כיון דטבע שערות הבאות מחמת גדלות היות בהם גומות אף קודם שהגיעו לכשיעור כשאין בהם גומות מוכח ששומא הם, ממילא בריבוי שערות שאינם שומא דלא שכיח הרבה שומות במקום אחד אפי' הם קטנות מכשיעור מ"מ מוכח שיש בהם גומות, שאם לא הי' בהם גומות ע"כ שומא הם אף שעדיין אין בהם כשיעור כנ"ל, והרבה שומות במקום אחד הא לא שכיח, וכיון שע"כ יש בהם גומות א"כ הוא גדול מחמת הגומות: לב) ואמנם לדעת הרמב"ם דטעם גומות משום דודאי שערות הי' שם ונשרו וכשיש שערות פחות מכשיעור לא שייך זה, וכבר הקשה הלח"מ מה מהני גומות דמסתמא הי' שם שערות שמא לא הי' בהם כשיעור, ותירץ שאם הי' קטנות לא הי' נושרות, וא"כ כשיש שערות קטנות לא מהני גומות מידי: לג) אך בחי' הר"ן הקשה הא דאיפלגו תנאי בשיעור שערות תיפוק לי' משום גומות, ותירץ דאין ה"נ בהי' שתי שערות בשתי גומות דמהני אפי' פחות מכשיעור, אך המחלוקת בשתי שערות מתוך גומא אחת, ומדבריו נשמע דגומות מהני מחמת עצמם, וא"כ בריבוי שערות דחזקה שיש שם גומות יועיל אפי' לא הי' בהם כשיעור, מ"מ אף דמידי דרבנן לקולא כמ"ש רמב"ן ורשב"א חולין, לכתחילה קשה לסמוך בזה על הר"ן נגד הרמב"ם וש"ע, בפרט שהשאילתות סוף בחקותי כתב ג"כ הטעם דשערות הי' בהם ונשרו, וכבר כתב ריב"ש שאין לחלוק על השאילתות כמו על הגמ', אך נעשה זה לסניף אם ימצא גומות בשערות שיש בהם שיעור כפיפה: לד) ולענין מה שהעיר רבינו זצ"ל בתשו' הרי"ם דבעינן שערות שחורות כדעת ר"ת, והטור בסי' קמ"א כתב שצריך ריבוי שערות שחורות וגדולות, ותימה למה לא ביארו זה גבי חליצה דבעינן שחורות, ולומר שלא חששו לדעת ר"ת רק באיסור אשת איש ולא באיסור יבמה לשוק הוא דוחק עכ"ד ז"ל, ובאמת כן מבואר בגמ' ריש פרק האשה שהלך שאין לחלק בין יבמה לשוק בין ערוה ליבם, דמקשה מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת. אך ביארתי בתשובה סי' דיש חילוק בין יבמה ליבמה אם רוצין להתירה בלא חליצה לומר שאינה יבמה כלל בזה חוששין לספק רחוק כמו באיסור ערוה, אך כשמתירין אותה ע"י חליצה אין מחמירין בה לומר שמא לא הי' החליצה כהוגן, והטעם בזה דערוה שהוולד ממזר עשו מעלה ביוחסין, משא"כ וולד יבמה לשוק שכשר אפי' לכהונה ולית בה משום מעלת יוחסין, אך כשמתירין בלא חליצה יש לחוש שתנשא לכהן, ומפורש ברמב"ם פי"ט מה' איסורי ביאה הלכה ה' וז"ל כהן שבא על זקוקה ליבם הוולד כשר לפי שאינה מאיסורי כהונה ונעשית זונה (זה אפי' למה דקי"ל אין זונה מחייבי לאוין דלא כרמב"ם, דשאני יבמה שאין קידושין תופסין בה והוי זונה לכ"ע וכן הוא בטוש"ע סי'] חזר ובא עלי' וולד הנולד מביאה שני' חלל, וא"כ גם ביבמה לשוק אם נתירה בלא חליצה אית בי' משום מעלת יוחסין אם תנשא לכהן, ע"כ מקשה אהא דהיתה לה חמות אינה חוששת ונשאת בלא חליצה אית בי' ג"כ מעלת יוחסין, משא"כ אם חולצת לחוש ליחידאה ר"ת כיון שלא תנשא לכהונה ואין בו משום מעלת יוחסין ובתשובה סי'.. להרב מסארנאק הבאתי ראי' לכלל זה: לה) ועוד יותר יש לחוש בהא דר"ת אף שכל חכמי ישראל חולקים עליו והתורה אמרה אחרי רבים להטות, מ"מ יש לחוש שמא יבא ב"ד אחר ויפסוק כר"ת ויעשו הבנים ממזרים למפרע, וכהא דיומא (פ') שמא יבא ב"ד אחר וירבה בשיעורין עיי"ש, ובעדיות פרק א' מ"ה ולמה מזכירין דברי יחיד בין המרובים שאם יראה ב"ד דברי יחיד יסמוך עליו, ופירש הראב"ד שאם לא הי' מחלוקת כלל לא הי' האחרונים יכולים לדחות דברי הראשונים שאין ב"ד יכול לבטל אא"כ גדול כו' אבל כשתחילה הי' יחיד יכולים האחרונים לפסוק כדברי היחיד, וא"כ ה"נ יש לחוש שמא ב"ד אחר יפסוק כר"ת היחיד ונמצאו הבנים ממזרים למפרע, משא"כ בדין חליצה שאין נפקא מינה לענין הבנים כיון שאינה יכולה להנשא לכהן אין חשש: לו) ואין להחמיר ג"כ לומר כיון שסמיכתינו על חזקה דרבא שרוב מביאים שערות בזמנם ונצרף למיעוט שאין מביאין שערות בזמנם עם חשש שיטת ר"ח להחמיר, דליתא כיון שרוב פוסקים חולקים על ר"ת והתורה אמרה אחרי רבים להטות שוב אין שום חשש לומר שמא כר"ת שהתורה ניתנה על דעת הרוב וכמו שהאריך הר"ן בדרשותיו בענין מחלוקת ר"א עם חכמים בתנורו של עכנאי, רק באיסור אשת איש חששו שמא יבא ב"ד אחר כנ"ל: לז) ע"כ נראה לי להקל אם יראו גומות בהשערות אשר יש בהם כדי כפיפה אבל אם לא יראה בהם גומות אין להקל, גם אין להקל שלא יבדקו כלל אם יש בהם גומות כיון שאותם שיש בהם כדי כפיפה אינם רבים וכנ"ל באריכות, ויזהרו מאוד שלא לבדוק רק שתי שערות שיש בהם כדי כפיפה אם תחתיהם גומות ואם לא ימצאו לא יבדקו יותר כי אותם שיבדקו ולא יהי' תחתיהם גומות לא יועילו עוד אף אם אח"כ יהי' בהם שיעור כפיפה. כי הריטב"א כתב בריבוי שערות מסתמא יש גומות, משא"כ אם רואין שאין גומות, ולא עוד אפי' אח"כ ימצאו תחתיהם גומות כיון שתחילה הי' שומא שוב לא יועילו לסימנים כמו השערות שבאו קודם שהגיעו לכלל שנים שאינם מועילים אח"כ משום שהי' תחילה שומא אי אפשר שיהי' אח"כ סימנים, ע"כ לא יבדקו כלל רק שתי שערות שהגיעו לכדי כפיפה ולא יותר, אם ימצאו טוב ואם לאו ימתינו עד שהרבוי שערות יהי' בהם כדי כפיפה שלא יצטרכו בדיקה: דודו הדו"ש הק' אברהם. סימן רטז ב"ה יום ה' תשא תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד אהובי ידידי חתן אחותי הרב המאוה"ג חריף ובקי כש"ת מו"ה יעקב נ"י האבדק"ק נאשעלסק. א) יקרתו הגיעני והנני מסכים עמו לחלוץ על סמך השערות ארוכות כרוחב אצבע אגודל. יען הט"ז מתיר לגמרי', גם הב"ח מקיל במקום שהיבמה