אבני נזר אבן העזר שעז

על גומות ודאי הי' סומכין בצירוף חזקה דרבא ולא נאמר שאין אנו בקיאין וכמ"ש: כה) אך לפי שכל סמיכתינו על חזקה דרבא אם כבר נבדק לאחר שהגיע לי"ג שנה ויום אחד ולא הי' לו שתי שערות כדי לכוף אזיל לי' חזקה דרבא כמפורש בתוס' ב"ק (נ"ד:) ד"ה ועוד, אך גם אם לא נבדק מ"מ כיון שהוא עכשיו בן ט"ו שנה ועדיין אין לו ריבוי שערות מזה יש לומר שהוכחה שבהיותו בן י"ג שנה לא הי' לו אפי' שתי שערות, וכמ"ש במחנה אפרים ח"ב סי' א' שכיון שלאחר ח' חדשים לגדלותה לא הי' לה רבוי שערות מוכח שבשעה שהגיעה לכלל שנותי' אפילו שתי שערות לא הי' לה שאם הי' לה אז שתי שערות בטח לאחר ח' חדשים הי' לה רבוי שערות, וכ"ש בנ"ד בשתי שנים: כו) ויש יסוד לדבריו מדברי תוס' ב"ב הנ"ל עיין בדבריהם שכתבו שאחר שהי' זה גדול שהגיע לכלל שנותיו ולא הי' לו סימני גדלות וכו' ואינו מובן מה פשיטא להם שלא הי' לו אז סימני גדלות, ובשב שמעתתא ש"ה פט"ז הביא דבריהם דמיירי שנבדק אחר שהי' גדול ולא הי' לו שערות, ואין זכר לזה בתוס', גם לשון ולא היו אין לו הבנה, ובאמת בפי"ג הביא דברי תוס' בלא ואו והגיה כן לפי פירושו בתוס' שנבדק, אך לפי סברת מחנה אפרים הנ"ל דברי התוס' ברורים דהא למכור בנכסי אביו עד שיהי' בן עשרים וע"כ הי' המכירה לאחר שהגיע לכלל עשרים, והכי מוקי לה בגמ' (קנ"ה), וע"כ שידוע שלא הי' לו רבוי שערות, דאל"כ יקשה שעדיין הלקוחות יבדקו אולי יהי' רבוי שערות וא"צ לבדוק בגומות, וא"כ מה בכך שסימנים עשויין להשתנות היינו הגומות, וכן הקשה בתשו' הרי"ם, וע"כ שרבוי שערות הי' רואין בעת הקבורה וכמ"ש רו"מ, וכיון שעכשיו אין לו רבוי שערות והוא זמן רב משהגיע לכלל שנותיו ע"כ אז אף שתי שערות לא הי' לו וא"כ דברי מחנה אפרים יסודתם בהררי קודש אך אם נשתהה ח' חדשים משראו בו שערות עד עתה שעדיין אין לו רבוי שערות, הנה רואין שאין זה הוכחה, ואף בזה יש לדון שמאחר שעתה אין לו רבוי שערות זה הוכחה ששערות ראשונות שומא הם ואין להם גומות ועל בקיאותינו אין לסמוך: כז) כעת נתיישבתי שאין מתוס' הוכחה, שהרי סיום דבריהם ולהכי איכא לספוקי, ואי כגירסת השב שמעתתא לא הי' לו סימני גדלות בלא ואו, הנה מאמר שלם שידוע שלא הי' לו סימני גדלות ואתי שפיר הויו של ולהכי, אך לפי התוס' שלפנינו בואו עדיין לא נפסק המאמר ולא שייך הויו של ולהכי וזה פשוט, וע"כ ואו אחד מיותר ולא נדע אם כמחנה אפרים או כשב שמעתתא, וע"כ המיקל לסמוך על הב"ש לסמוך על בקיאתינו בגומות מאחר שיש עוד טעם חזקה דרבא אם נאמר שלא כדברי מחנה אפרים רק כגירסת השב שמעתתא, ובחי' ר"ן סנהדרין ריש פרק בן סורר דאיכא דמקדמי ומייתי תוך ג' חדשים ואיכא דמאחרי טובא, וגם בתשו' הרא"ש כלל ל"ג שהוכיח משמעתא דב"ב הנ"ל שאם נבדק אח"כ נעשה גדול למפרע ומשום דמסייע לי' חזקה דרבא עי"ש בשב שמעתתא, משמע ג"כ דלא כדעת מחנה אפרים וס"ל להרא"ש שלא נבדק משהגיע לכלל י"ג, דאי כמחנה אפרים אפי' לא נבדק מוכח שתחילה בהגיעו לכלל שנותיו לא הי' לו שערות ואזיל חזקה דרבא, ע"כ יש לסמוך בזה על בדיקתינו, אך אם נבדק משהגיע לכלל שנותיו ולא הי' לו שערות, ובזה אין לנו היתר רק הב"ש קשה עלי המשא מאחר שבתשו' הרי"ם חולק עליו ועל הנוב"י בזה: כח) נחזור לענינינו שאם לא בדקוהו לאחר שהגיע לכלל שנותיו ולא הי' לו אז סמכינן על חזקה דרבא לאחר שבדקוהו עכשיו ולפי ראות עינינו יש גומות, ואם לא יראה גומות רק שנסמוך על רבוי שערות ונאמר דאפי' אין כל כך כמו באדם גדול, וכן נראה מלשון הפוסקים וכן הסכים בתשו' הרי"ם ז"ל, אך בנידון דידן שהריבוי אין בהם כדי כפיפה מנ"ל להתיר בזה: כט) אך הב"ח סי' קנ"ה היקל בזה קולא גדולה וז"ל אבל זה פשוט כשיש רבוי שערות כו' א"צ לבדוק אם יש בעיקרן גומות, גם א"צ לבדוק אם יש ביניהם לכל הפחות ב' שערות שיהי' בהם שיעור כפיפה דאפי' אין שם גומות ואין בהם שיעור כפיפה ודאי גדול הוא כיון שיש שם ריבוי שערות עכ"ל, וצ"ע מנ"ל להקל באין שיעור כפיפה, וגם בענין גומות לא מצינו בפוסקים רק שא"צ לבדוק בגומות, ויש לפרש שתולין מסתמא יש גומות לא שנתיר אין שם גומות, ונראה שלמד כן מלשון המשנה והגמ', לשון המשנה שתי שערות האמורות כו' ובכ"מ כדי לכוף כו' ולמה האריך לומר שתי שערות הי' לו לשנות שערות שאמרו, רק להורות דבמקום שיש רבוי שערות א"צ שיעור, ובודאי אף ג' שערות ויותר צריך ג"כ שיעור דאין חילוק כלל בין שנים לג', אך רבוי שערות שדין אחר להם גם במשנה שרובה השחיר בזה א"צ שיעור, וכן בענין גומות שאמרו בגמ' אמר ר' הונא שתי שערות שאמרו צריך שיהי' בעיקרם גומות והי' לו לומר סתם שערות שאמרו, רק להורות הנ"ל דברבוי שערות א"צ גומות, כן נראה לתרץ דברי הב"ח: ל) אך לא הי' למראה עיניו חי' ריטב"א נדה שלא נתגלה בימיו וז"ל כתבו בתוס' דהשתא אין אנו צריכין בדיקות הגומות אלא דכל שהגיע לכלל שנים ויש שם רבוי שערות או שערות ארוכות אין לבדוק יותר דמסתמא יש שם גומות עכ"ל, הנה מפורש שאם אין שם גומות לא מהני רבוי, וליתא להאי דיוקא מלשון שאי שערות כו' וה"ה דלא מהני בלא שיעור כפיפה כי היכי דלא מהני בלא גומות, וגדולה מזה דאפי' לבדוק אם יש בהם שיעור כפיפה צריך, ודווקא לבדוק אחר גומות א"צ, וכן לבדוק אחר שנים דמבואר בפוסקים דא"צ, (ומה שכתב ריטב"א דכל שהגיע לכלל שנים, היינו לאפוקי אם ידוע שלא הגיע לכלל שנים] והטעם משום דשערות שקודם שהגיע לכלל שנים שומא נינהו, ולא שכיח הרבה שומות במקום אחד ותולין יותר בגדלות, שמחמת גדלות הדרך להיות הרבה שערות, וכן אין לספק שמא אין כאן גומות, דכשאין כאן גומות שומא הם כמ"ש רמב"ן ב"ב (קנ"ד) ובהרבה שומות אין תולין, וסברא אחת היא מה שא"צ לבדוק אחר שנים ומה שא"צ לבדוק אחר גומות, אבל שערות שלא הגיעו לכשיעור לאו שומא הם, דא"כ מה הי' מועיל אם אח"כ הגדילו ואי אפשר שיצמח השערות כשיעור ברגע אחת, אלא שגם בתחילה הוא אתחלתא דגדלות ונקרא בלשון הגמ' ברכות (מ"ז:) קטן פורח, וא"כ מה ראי' יש ממה שיש ריבוי שערות שמסתמא יש בהם כשיעור: לא) מ"מ יש לדון בזה דנהי דלא מהני ריבוי שערות בלא שיעור כפיפה מחמת השערות עצמן מהני מחמת הגומות, דוודאי מדאיפלגו תנאי בשיעור