אבני נזר אבן העזר שנג

זו ע"כ אינה מהשלשים שבא זמן הכרת עוברן אחר שליש א"כ הספק רק אם היא מהשלשים שמגיע זמן הכרת עוברן קודם שליש ימי' או היא מהשלשים שמגיע זמן בשליש והוי מחצה על מחצה, וע"כ מוכרח הריטב"א בשם רש"י לפרש דהכי קים לן דמתני' בלא הוכר עוברן, וניחא ג"כ רש"י שלפנינו שציין עצמו קודם שמסיק הש"ס רוב ניכר לשליש ימי', רק למה דס"ד כל היולדות ניכר לשליש ימי' עי"ש, ע"כ אף אם נאמר דמיעוט ניכר קודם [דבאמת י"ל דאם נאמר כל כו' כל הנשים שוות עכ"פ רוב הוי דנשאר רוב שלם כנגד המיעוט, והריטב"א אליבא דאמת למסקנא רוב עוברן ניכר לשליש ימי', א"כ אין להוכיח כלל מדעובר ניכר דבשליש ימי' היא ומהראשון הוא, כיון שילדתו לאחר ששה, וע"כ אינה מהמיעוט המאחרין זמן הכרת עוברן ולא נשאר רוב נגד המיעוט, ודוק היטב: מד) ונראה לי ראי' למ"ש דמיעוט זה שאין עוברן ניכר לשליש ימי' הוי מיעוט המצוי ארבעים או שלשים כנגד ששים, מהא דמשני הש"ס תחילה נשי דידן לשבעה ילדן ומקשה על זה אטו נשי דידכו רובא דעלמא ומשני הכי קאמינא רוב היולדות כו' וקשה דא"כ מה הוצרך לומר התירוץ דהני נשי דידן, ומהו הא דאמר הכי קאמינא דאין שייכות זה לזה כלל, אך לפמ"ש דמיעוט שאין עוברן ניכר לשליש הוי מיעוט המצוי, א"כ עדיין אינו מיושב הקושיא דרוב זה דמיעוט המצוי כנגדו אינו מכריע הרוב דלתשעה ילדן, ועי' בתוס' כתובות (ט"ז:) בד"ה וזו הואיל, ע"כ הקדים נשי דידן לשבעה ילדן, כלומר דגם מיעוט דלשבעה ילדן הוי מיעוט המצוי, וכיון דמוכח דמיעוט שאין עוברן ניכר הוי מיעוט המצוי א"כ שפיר י"ל כמ"ש בשני משלים הנ"ל, וזה ברור: מה) והנה לפי זה יפה עשו הראשונים שלא כתבו כלל סימן דהכרת העובר, דאף דוודאי רוב שאין ניכר עוברן קודם שליש ימי', מ"מ כיון שילדה ששה חדשים אחר הכרה, וע"כ לא נשתהה הכרת העובר יותר משליש ימי' ואף לדידן דכתב הרא"ש בתשו' הובא בח"מ סי' ד' דרגילות שמשתהה כל חודש עשירי, וא"כ איכא למימר שנשתהה הכרת העובר עד ארבעה חדשים, מ"מ הלא גם בארבעה חדשים אינו ודאי שעוברן ניכר, דא"כ איך משכחת לה ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון מדלא הוכר עוברה בארבעה לראשון ודאי בן שבעה הוא, דאין לומר שבאמת הוכר בארבעה לראשון, דליתא, דא"כ ודאי בן ראשון הוא, דאי בן שני הא אין לעובר רק שני חדשים ובשני חדשים עכ"פ רובן לא מינכר, וכיון שבין אם הוא מראשון בין הוא משני יצא הכרת העובר מהרוב, שוב ניזיל בתר רובא דלתשעה ילדן, אלא ודאי מוכרח לומר דגם לארבעה חדשים מיעוט שאין עוד עוברן ניכר, וכן מפורש בתוס' שכתבו דמ"מ לא הי' משתהה הכרת עובר עד שליש ימי' משני והוא חמשה חדשים, מוכח דפחות מעט מזה משתהה, וכיון דזה עכ"פ ניכר לארבעה, הרי יצא מהמיעוט שאין ניכרין גם בארבעה, ואפשר דשוב אין רוב נגד הניכרין קודם שליש ימי'] שוב אין רוב בניכרין במכוון בשליש ימי' נגד הניכרין קודם לשליש ימי' וכנ"ל באריכות: מו) והנה בחפשי בפוסקים ראיתי דהמצאה זו דהכרת עובר מתורתן של ראשונים, כי כתב בספר אור זרוע חלק א' סי' תרי"ג ח"ב סי' תכ"ח שאם פירש מאשתו חודש אחד ושוב חזר לאשתו והוכר העובר שני חדשים לאחר חזרה במכוון שלשה חדשים לקודם שפירש מאשתו, זה ראי' שהעובר מקודם פרישה ובן שלשה חדשים הוא, ואם ילדה ששה חדשים אח"כ ודאי בר קיימא הוא, ודברים אלו כתב הב"ח בשם סמ"ק בשם י"א, אך לא נמצא כלל בסמ"ק, ובזמנינו זה שזכינו לס' אור זרוע לצדיק גאון קדמון רבינו יצחק מווינא, הנה מפורש שאין לסמוך על הכרת עובר רק שהוא עכ"פ יותר משני חדשים, וע"כ כשהוא ספק אם בן שני חדשים או בן שלשה ע"כ בן שלשה הוא] וכבר ביארנו שאין שום סתירה לדבריו מהא דמשמע, דרוב נשים אין עוברן ניכר פחות משלש חדשים ובלי ספק אם הי' רואים האחרונים דברי האו"ז ההוא שלא הי' חולקים עליו חלילה: מז) ומ"מ נ"ל ללמוד קולא לדידן אף אם לא פירש מאשתו כלל בנולד שבעה חדשים אחר הכרת העובר, וזה פשוט, אך נ"ל דאפי' נולד כדרכו ששה חדשים אחר הכרת עובר יש להקל לפי פסק הרמ"א דבזמה"ז נולד למקוטעין וכיון שלמדנו האו"ז דעל זה סומכין שהעובר הוא עכ"פ יותר משני חדשים א"כ הוא יותר משמונה ובר קיימא הוא להרמ"א: מח) אך י"ל דלשיטה זו דיולדת למקוטעין ודאי בר קיימא הוא היינו דלעולם נגמר לשמונה חדשים ויום אחד, וכנ"ל בחלק ראשון מקונטרס זה באריכות ממילא שליש ימי' היינו שני חדשים ועשרים יום ושליש יום ובזמה"ז ניכר לרוב, ולפי דברי האו"ז שע"ז סומכין שלא הי' מקדים הכרת העובר חודש להיות ניכר בשני חדשים לדינא דגמ' ולדידן לא הי' מקדים להיות ניכר לחודש ועשרים יום ושליש, אבל לחודש ואחד ועשרים יום ניכר, וא"כ אף שילדה אחר הכרת העובר ששה חדשים אין לעובר יותר משבעה חדשים ואחד ועשרים יום ונפל הוא, רק אם נולד עשרה ימים אחר ששה חדשים מהכרת העובר: מט) אך י"ל דאפי' נולד כדרכו ששה חדשים אחר הכרה יהי' בר קיימא לדידן, דהנה התירוץ שכתבתי שלא יהי' ראי' מהכרת עובר לדידן שהוא בן שלש חדשים, ומשום דהמיעוט שניכר פחות משליש ימי' הוא עכ"פ שליש היולדת והמיעוט שאף בשליש אינו ניכר ג"כ שליש היולדות (ושוב החשבון דאין כאן רוב כנ"ל באריכות] אינו עולה למה דבעי למימר בבן סורר דיולדת לשבעה עוברה ניכר בשני חדשים ושליש חודש, והא דבן סורר זמנו שלשה חדשים ולא אמרינן דבשני חדשים ושליש ראוי להיות אב, משום דאזלינן בתר רובא דלתשעה ילדן, ובפרק החולץ הנ"ל משמע דמיעוטא דאין ניכר בשליש שקול כמיעוטא דיולדת לשבעה, דאמר שם בש"ס דכששני הרובים מתנגדים זה לזה הוי פלגא ופלגא מכלל דשקולים הם, וא"כ אי אמרת דמיעוט דניכר פחות משליש ימי', וכן המיעוט דניכר יותר משליש ימי' תלתא נינהו ומיעוט דלשבעה ילדן ג"כ תלתא הוא, א"כ כי מצטרפת מיעוטא דלשבעה ילדן עם מיעוטא דניכר פחות משליש ימי' הוי רובא דניכר פחות משליש ימי', כיצד, הרי שהי' תשעים יולדות שלשים לשבעה ילדן כמאמר הגמ' שם הני נשי דידן לשבעה ילדן] ומהששים הנשארים שלישן דהיינו עשרים עוברן ניכר פחות משליש ימי', הרי כאן חמשים שעוברן ניכר פחות מג' חדשים, הרי חמשים מן התשעים היינו רוב שניכר פחות מג' חדשים, אלא ודאי צ"ל דהאי מיעוט פחות משליש יולדות, וא"כ שפיר הוי רוב היולדות שבא היכר עוברן