אבני נזר אבן העזר שמד

מכבר, ואם תאמר שמ"מ אינו אצלו בחזקת פסול ודאי אף לפי השינוי שעשה בגט רק שיהי' אח"כ במה לתלות ולערער, א"כ הדבר, שוב נחוש שמא פייס ועשה ביטול הגט כדי שיהי' בגט יותר פסולים: לו) אך מ"מ יש לומר דלא חיישינן שמא פייס אלא במקום שאם פייס יהי' פסול ודאי, כגון בהני שאין חלות הגט רק אח"כ, ואם ביטל הרי זה בטל, אבל זה שאין החשש רק על מה שאמר הבעל והסופר] שתפס הגט בידו ואמר גט זה בטל, ואינו פסול רק לדעת האומרים שיכול לבטל גוף הגט שלא וכל אח"כ לגרש בו, ופסק הב"י דבדיעבד הוי ספק מגורשת לא חיישינן בזה לשמא, ולא מצינו בגט מעושה שאם יצא בין כתיבה לנתינה שיהי' בטל בדיעבד: הק' אברהם. סימן רב ב"ה. שוכ"ט לכבוד הרב החו"ב זקן שקנה חכמה מו"ה ליב נ"י מו"צ בוולאצצאוועק. דבר האשה שבמדינת הים היינו בנויארק והבעל כאן וחפצים בגירושין אך הבעל אינו רוצה בשום אופן לשלוח גט למדה"י רק שהאשה תעשה במדה"י שליח לקבלה אחד מפה ויגרשנה פה: תשובה א) פשוט לעשות כן, ויכירו פה חתימות השלשה דייני הרשאה שעל שליח לקבלה, ויכתבו הב"ד דפה לב"ד שבמדה"י שנתגרשה פה, והב"ד שבמדה"י יכירו הג' חתימות מב"ד דפה ויתירוה לינשא כמ"ש בטור בשם ר' פרץ, ואף שאין נוהגין בשליח לקבלה, היכא דלא אפשר שאני כמ"ש הטו"ז סי' קמ"א רק כ"א, ועובדא ידענא במגרש אחד שלא רצה לגרש ע"י שליח להולכה, ושיגרש מידו לידה חששו פן כשיראה אותה יחזור בו, והסכים אדמו"ר מהרי"ם זצללה"ה לגרשה על ידי שליח לקבלה: ב) אך לפי שתעשה השליח לקבלה שלא בפניו, הגם שדין פשוט בש"ע סי' קמ"א סעיף י"ד שאף שליח לקבלה יכולה למנות שלא בפניו מ"מ מצאנו לתוס' רי"ד קידושין (ח':) שליח לקבלה אינה יכולה למנות שלא בפניו דצריך השליח לשמוע מפי' יעיי"ש, ולכתחילה בדבר חמור כזה וודאי ראוי לצאת כל הדיעות, שמלבד השליחות שתמנה בפה לבד לפני הב"ד והעדים עוד תכחוב בכת"י לשליח שהיא ממנה אותו שליח לקבלה והשליח יקרא מכתבה, דלדעת הרמב"ן כותב בכת"י לשליח כשמע השליח מפיו דמי, והב"ד יקיימו מכתב האשה שהיא כתבה המכתב, ומה טוב שהשליח יכיר ג"כ שהוא כתב ידה: הק' אברהם. סימן רג ב"ה אור ליום ג' תצוה רס"ד לפ"ק סאכטשאב. כבוד ידידי מחו' הרב הגדול החריף ובקי שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה אפרים שלמה זלמן נ"י האבד"ק ליפנא. א) אחדש"ת נצטויתי מפי כ"ק זקיני אדמו"ר שליט"א להשיב לכבודו, שבשעת עיגון הסכימו האחרונים וכמו כן כתב כבר בתשובותיו להתיר דווקא ע"י שני הדברים יחד היינו מינוי שליח שלא בפניו וע"י כתב ידו, יען כי עיקר הדיעה שסובר שמינוי השליחות והסופר בפניהם לא מהני הוא הרמב"ן ז"ל, והוא סובר דכת"י מהני: ב) ע"כ יכתוב כבודו להבעל שיאמר בפני שלשה וביום דווקא שיהי' עליהם תורת ב"ד, שהוא ממנה פב"פ הסופר לכתוב גט, ופב"פ עדות, ופב"פ שליח להולכה כפי הנוסח שיכתוב כבודו והשלשה שהם ב"ד יכתבו זה בתורת ב"ד שכן אמר הבעל לפניהם, ויחתמו ע"ז השלשה, וחוץ מזה יכתוב הבעל בכת"י ממש מכתב לסופר ביחוד שיכתוב גט לאשתו כפי הנוסח שאומרין לסופר בכתיבת גט בפניו בלשון לנוכח, וכמו כן יכתוב להעדים, ובליפנא יקיימו חתימתו, ועל אלו השני דברים יש לסמוך במקום עיגון כנ"ל: ג) ויראה שיהי' השלשה כשרים שלא יהי' פסולי עדות, היינו שלא יהי' מחללי שבת ברצון, ולענין אכילת טריפות בודאי מחוייב הוא להשתדל בכל עוז שישיג שלשה שלא מאוכלי טריפות, ואם אין באפשרי ישלחו כן ואח"כ נתיישב בדבר אם להתירה בגט זה, וליתר תוקף עוד זאת יעשה שהבעל המגרש יכתוב מכתב בכתב ידו איך שעשה כן ואמר בפני פלוני ופלוני ופלוני השלשה את כל הדברים שצריך לאמור כפי הנוסח שיכתוב לו כבודו, ואז יהי' ג"כ צד סניף להיתר מצד בעל שאמר גרשתי את אשתי: והנני בזה ידידו מחו' הדו"ש וש"ת מברכו בפורים שמח וחג כשר, הכותב בפקודת הקודש. דוד. סימן רד ב"ה יום ועש"ק תצא ח' אלול תרס"ח לפ"ק פה אטוואצק. יכתב לחיים בספר עת יתקע בשופר כבוד ידידי הגאון וכו' מוהר"ר יואב יהושע נ"י, האבד"ק קונצק. דבר אשר הוקשה לכת"ר דברי הירושלמי תרומות (פ"ח) שהקשה, בהא דאמרו לאשת כהן גרשך בעלך ר"א מחייב קרן וחומש על התרומה שאכלה קודם שנודע לה, הלא גט חוב היא לאשה ואיך הי' יכול,