אבני נזר אבן העזר שכח

המכונה ליב משה, אך שבמהד"ב לא הזכיר מזה ומטמין דבריו לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה וכדעת הנ"ש, אך מ"מ אם איתא שהי' דעתו שיהי' פסול בדיעבד אם יכתוב כמ"ש במהד"ק הי' מחויב לחזור בפירוש להרים מכשול איסור א"א: ה) ולדידי אין דיוק, דממנ"פ אם יבינו העולם שחזר בו הא אין כאן מכשול ואם יבינו שלא חזר בו ויכתבו כמ"ש במהד"ק, לא יהי' משמעות בגט שאין זה הבעל ששמו יהודה משה, כיון דמי ששמו יהודה משה כותבין בגט יהודה דמתקרי ושפיר הוא הבעל וכשר, וזה אם יתפסו. העולם כמ"ש במהד"ק לכתוב רק הראשון המשתנה, אך מאחר שנתפשטה הוראה בכל ישראל לכתוב שני שמות אם כותבין רק שם אחד איכא לעז ויאמרו שאין זה הבעל: ו) אך מה שיש לדון בזה, דהנה בטיב גיטין כתב דהמנהג בשם שאול שעולה לתורה וחותם בשם שאול אך קורין אותו שואל, ושאלתי איך המנהג בזמה"ז ואמרו לי שקורין לתורה שואל [וכן יראה לי מתוך מכתב מעלתו שהוכיח ששמו מעריסה שאול שכ"כ בט"ג דמי שקורין שואל שם העריסה שאול, ואם איתא שקראוהו לתורה שאול לא הי' צריך הוכחה] והנה בשינה שם אביו שהרא"ש פוסל משום שמדמה אותו לשם דירה שהאדם נקרא על שם מקום שדר בו, ה"נ נקרא על שם אביו, אבל אינו נקרא על שם עריסה של אביו, ואין ניכר שם עריסה יותר ממקום לידה וכשם שאם שינה מקום לידה כשר משום שא"צ לכתוב ואינו נקרא על שם מקום לידה, ה"נ אם שינה שם העריסה של אביו, דהא א"צ לכתוב שם אביו כלל, ואינו נקרא על שם עריסה של אביו, ועל כן אם הן הדברים שנקרא אביו לתורה שואל יעקב וגם חתם כן, או לא הי' יודע לחתום כלל יש להכשיר: ז) ואף דבשינה שם לידה מפקפק בשו"ת הרי"ם לדידן שאין כותבין שם דירה, מ"מ בנידון דידן לא שינה כלל שהרי שאול אחד משמותיו והרי שמו ניהו כמ"ש בט"ג שאם נכתב בשני שיטין כשר, רק שתאמר כיון שבכל גיטין נכתבו שני השמות תחילה ובגט זה נכתב שם שאול לבד בתחילה איכא לעז, ופסול ה מהרא"ש למדנו שכתב כן בשינה מקום דירה והוא לא כתב רק משום שנקרא על דירתו ולא בשם עריסה של אביו שאינו נקרא על שם זה: ח) והנה מחמת חשש השני שלא ידענו אם קראוהו מעריסה שאול ושמא קראוהו שואל והוי שינה אביו ממש, אך אם כן הדברים ליכא לעז כיון שכתוב בגט דמתקרי שואל יעקב רק שיאמרו שם עריסה הי' שאול, מה בכך הלא אין ידוע לכל ששם בעלה הי' שואל מעריסה, אך לפי מה שמפקפק בתשו' הרי"ם בשינה שם לידה גם בזה יש פקפוק, אך בזה שלא נודע אין להחמיר כולי האי ועל כן אם ידוע שקראוהו לתורה שואל יעקב וכך הי' חותם, או שלא הי' יודע לחתום כלל יש להתיר בדיעבד: ט) ועל דבר שנתפשרו שהאשה תפטור היורשין בערכאות מזכותה בבית והאשה לא פטרה, אין לחוש לדעת מהר"ם מלובלין ז"ל בהבטיחה לשכ"מ שאם יבריא תחזור ותשאנו ולבסוף לא רצתה להנשא אליו שהגט בטל. והנה מקור ראייתו מהא דב"מ (ס"ו.) אי קיימת דידך אנא, דמשום שהוא הסכים תחילה לגרשה בלא דברים אלו הוי פטומי מילי, אבל בשכ"מ שתחילת גירושיו הי' בהבטחה זו חשוב כתנאי גמור, וחזר ופקפק משום דהתם אמרה דידך אנא משמעות שלא יהי' גט, והכא הבטחה הי' להנשא אליו (וע"ז חזר להביא ראי' מגיטין (מ"ו:) במוציא אשתו משום איילונית]: י) ואני תמה דוודאי דאי קיימת דידך אנא ג"כ הפירוש שתחזיר ותשאנו, דאל"כ מה הוקשה לתוס' ורא"ש והובא במהר"ם מלובלין שם] פרק מי שאחזו דלמה לי משום דהתנתה היא ולא הוא תיפוק לי' דלא הוי תנאי כפול, והא טעם דבעינן כפול דבלא כפלי' לתנאה לא אמרינן מכלל הן אתה שומע לאו, והכא הרי הלאו בפירוש דאי קיימת דידך אנא שלא יהי' גט, אלא ודאי פשיטא להו לתוס' דידך אנא הפירוש שתנשא לו, ועל כן אפי' הי' תנאי גמור שתנשא לו מ"מ הא לא כפל שאם לא תנשא לא יהי' גט, ואם כן מוכח שאם אמר הוא בתחילת הדברים שאם יקום תנשא לו הוי כתנאי, אך בנ"ד שמשמעות מכתבו שהשכ"מ לא דיבר עמה כלל שתפטור היורשין בערכאות רק עם היורשין התפשרה, רק מעלתו בא לדון משום אומדנא, ואומדנא זו לא ידענא, ואין רצוני להתערב בזה כלל. הק' אברהם. סימן קצג ב"ה יום ג' תשא תרס"ג לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד הרב הגדול החריף הבקי מו"ה ישראל אברהם נ"י רב דק"ק טיראספאל יסלח לי מעלתו על איחור תשובתי, כי כמה טרדות מוטלות עלי, וכמה שואלים אצים עלי במכתביהם. דבר הגט הניתן ע"י שליח, שם הבעל אביגדור ונכתב בגט ואו תמורת היוד, ואחר שניתן הגט ליד שליח מחקו הרגל [צ"ל מהרגל] הואו ונשאר יוד: תשובה א) הנה מעלתו חשש בזה משום חק תוכות, ומשום שתיקן לאחר נתינה לשליח ועל גט זה אחר התיקון לא עשאו הבעל שליח, ודומה להא דסוף סי' קכ"ב עיי"ש בח"מ וב"ש, ועוד דאין לתקן אחר חתימת העדים, והמסדר טען לפמ"ש הכנה"ג סי' קנ"ד בסדר הגט חלק ג' בשער השמות בשם אביגדור שאם כתב בלא יוד אחר הב' כשר, וכיון דלפי הברתינו בפולין קורין המלאפום כמו חירק אין הויו מזיק וכאלו לא כתב לא יוד ולא ויו דכשר והויו שם יתור עלה ולא פסול בה חק תוכות, וכבודו טען דאף אם נניח שבלא יוד כשר, מ"מ אם כתב ואו שנכתב אות שאינו בעיקר השם