אבני נזר אבן העזר שכז

סימן קצא ב"ה יום א' בהעלותך תרס"א לפ"ק פה סאכטשאב. שלוכ"ט לכבוד המו"ץ דק"ק שמילעוויזגע וק"ק פראגא כל אחד בשמו יבורך בכל טוב. מכתבכם הגיעני ע"י המשולחים. דבר הגט שיצא עליו קול שהבעל המגרש לא הי' שפוי בדעתו בשעת גירושין והאשה כבר נשאת והולידו בנים, והרב המסדר אמר שבדקו היטב והי' שפוי בדעתו, רק אחד מן העדים אמר שבאותו יום שמע ממנו גם הרבה דברים שלא הי' בהם טעם וריח: תשובה א) הנה בעיניכם ההיתר פשוט יען דעת ר' אביגדור דאין שוטה רק באותן ג' דברים השנויים ריש חגיגה, ואפילו לדעת הרמב"ם דאפי' בשאר דברים נחשב לשוטה, מ"מ הרי דעת מהרי"ט והובאו דבריו בספר גט פשוט ובס' כנה"ג דהרמב"ם לא דיבר רק לענין עדות אבל לענין מו"מ וגיטין וקידושין הרי הוא כפיקח: ב) ומאוד אני תמה על דברים אלו שתליתם בוקי סרוקי במהרי"ט ז"ל, וז"ל הרמב"ם פ"ט מהלכות עדות הלכה ט' השוטה פסול לעדות מה"ת לפי שאינו בן מצות כו' עד כל מי שנטרפה דעתו ונמצא דעתו משובשת בדבר מן הדברים בכלל השוטה יחשב, עד כאן, ודברי רמב"ם ברור מללו דלכל הדברים הוא שוטה, שהרי כתב לפי שאינו בר מצוות, ומדברי רמב"ם אלו דייק הב"י סי' קכ"א דלאו דווקא הנך שלשה דברים, והנה מבורר דלהרמב"ם אפי' בשאר דברים הוא שוטה לכל דבריו, ובהלכה יוד כתב הרמב"ם הפתאים ביותר כו' הרי הוא בכלל השוטים, ובזה דעת המהרי"ט דזה דווקא לענין עדות, והסמ"ע סי' ל"ה ס"ק כ"א נראה מדבריו דאין חילוק ביניהם רק לקריאת שם אבל פסול הוא כמו שוטה גמור, ובזה דעת מהרי"ט להיפוך, וכבר רשמתי דברי מהרי"ט בגליון הסמ"ע מכמה שנים, אבל מי שנשתבש דעתו בדבר מן הדברים הוא כשוטה לכל הדברים ומהרי"ט לא דיבר מזה כלל, ועל כן מי שהוא שוטה לדבר מן הדברים לדעת רמב"ם הוא שוטה גמור לכל דבריו ופסק כן בש"ע סי' ל"ה בלי חולק: ג) עוד כתבתם טעם להתיר מחמת דברי בית אפרים בשם גאון אחד דיש חילוק בין מדבר דברי שטות לעושה מעשה, דבמדבר גם רמב"ם מודה, ואם כי בית אפרים חולק עליו, מ"מ יש לצרפו לסניף, וגם זה אינו כי הנוב"י לא אמר רק בדבר אחד ומשום דשטיא בחדא לא סריך, והיינו כשכל שטותיו לא הי' רק באחת שאומר שמפחד או דבר אחר שמסרך סריך, אבל במדבר כמה עניני שטות אף שבעניי הגירושין דיבר כהוגן לדעת הרמב"ם הגט בטל: ד) סוף דבר משום טעמים אלו שכתבתם עדיין היא אשת איש גמורה. אך לחפש היתר אין נכון לפני זולת אם יכתבו רבנים אשר הפרישו אותם בעצמם, ועיקר הגט רע בעיני המעשה שבבדיקת הבעל אם הוא שפוי או שוטה אשר הוא הודאה קשה מאוד, כי בקל יפול בזה הטעות, יסמוך מו"ץ אחד על דעתו: ומהראוי הי' אשר יהי' בכנופיא של חכמים: הק' אברהם. סימן קצב ב"ה יום א' שמות תרס"ב לפ"ק פה סאכטשאב יע"א. שלוכ"ט לכבוד הרב החריף הישיש מו"ה יהודא ליב נ"י דומ"צ דק"ק וולאצצאוועק. דבר הגט שכיב מרע שנכתב שמואל בן שאול דמתקרי שואל יעקב ושם אביו מפורסם שואל יעקב, ולאשר חשש לדעת הט"ג שכל שואל שם עריסה שלו שאול רק משום דלא מסמנא דלא סליק בי' כו' ע"כ מכנין שמו שואל על כן כתב כנ"ל, ועתה חושש משום שהט"ג כתב לכתוב בזה שואל יעקב דמתקרי כו' ופסול אפילו בדיעבד אם לא כתב תחילה שני השמות, אך הביא דעת הר' ברוך פרענקיל בספרו עטרת חכמים שדעתו בזה להכשיר אך לא רצה להקל נגד הבית אפרים אך אם יסכימו להכשיר יצטרף ג"כ] וגם שרק שם אביו, על כן מסופק אם להכשיר בדיעבד: תשובה א) לדעתי יש עוד חשש בזה כי לכתוב שאול ואין יודעין ששמו כך רק מחמת אינו ראוי והי' ראוי לכתוב שואל יעקב לבד, ושמעתי שהגאון מפלאצק, כמדומה שספרו נקרא גט מקושר] כתב שחלילה לכתוב שם שלא נודע רק מחמת הוכחה: ב) ובעיקר דינו של הטיב גיטין אם לא כתב שני השמות תחילה אם לפסול בדיעבד, לכאורה נראה לפי מה שהעלה הט"ג דמי שיש לו שני שמות נקראין ביחד כגון ראובן שמעון וכתבם בשני שיטין כשר דלגמרי חשוב שני שמות, וא"כ אם לא כתב תחילה רק שם אחד לא חשוב שינה שמו, שהרי כתב שם אחד כתיקנו, ובוודאי אם היינו אומרים שחד שם הוא דומה לנקרא שמו ראובן וכתב "ראו' דהוי שינוי השם, אך עכשיו דשני שמות הוא רק חסרון שלא כתב כל השמות, ובשם אביו יש להקל בפשיטות: ג) אך התינח אם לא הי' כותב שם יעקב כלל, אך משום שכתב שאול דמתקרי שואל יעקב, הוא כמורה באצבע דשאול הי' נקרא לבד בלא שם יעקב עמו וגרע כיון שהבעל הי' נקרא שאול יעקב ונראה שאינו הבעל: ד) וראיתי ראיית עטרת חכמים להכשיר בדיעבד דהנה דעת הב"ש במהד"ק במי ששמו המובהק יהודא משה ונקרא ליב משה לכתוב יהודה