אבני נזר אבן העזר שיט

(ז') בתרי מסכתי אין סדר למשנה [כ"ש בשני סדרים] דשמא סתם ואח"כ מחלוקת הוא ומדסתם בר פלוגתי' בלשון חכמים ש"מ אין הלכה כמותו, ואף שדברים אלו רק לפלפולא, דבלאו הכי פשוט בכל הפוסקים דאין הלכה כר"מ כתבתים לחזק הפסק דהלכה כחכמים: כב) אך בהי' במזרח צדקו דברי הר"ח שגם לחכמים הוולד ממזר, והיינו דהנה רבים תמהו למה הצריכו לכתוב מקום עמידת עדים, והרבה טעמים נאמרו בזה וכולם צריכין עיון עד שהרב בעל נודע בשערים סי' ד' סק"ח כתב ועיקר טעם שצריך לכתוב מקום עמידתם עדיין לא נתברר לנו, ואני בער לא אדע מקום תמיהתם, והנה בשטרות פשוט הטעם שצריכין לכתוב משום שינוי המטבע שצריך לשלם מטבע של מקום כתיבה כמפורש בש"ע סי' מ"ג, אך בגיטין הוקשה להם, ופנ"י כתב שתקנו גיטין משום שטרות, ומאד אני תמה למה הוצרך לזה, והא משנה שלימה כתובות (ק"י:) נשא אשה בא"י וגירשה בקפוטקיא נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בא"י נותן לה ממעות א"י שהוא מטבע קטנה, ומפרש בגמ' מקולי כתובה שנו כאן, וא"כ צריך לידע מקום הגירושין (שוב הראה לי רב אחד טעם זה כתוב בחי' הרי"ם גיטין בקצרה] ומקום חתימה היינו מקום גירושין דמסתמא באותו מקום נמסר כמ"ש תוס' מסתמא ביום שנכתב נמסר אלמא דמסתמא מגרש במקומו, דבמגרש במקום אחר אדרבה סתמא נתאחר הזמן]: כג) מעתה מצאנו טוב טעם לפסק הר"ח בהי' במזרח וכתב במערב דסתמא הם שתי מלכיות ויש בהם שינוי מטבע, דומה לגט מוקדם דדעת הרא"ש שבטל משום דאתי למיטרף שלא כדין בשקרותם, הכא נמי דאתיא ליקח שלא כדין או להפסיד שלא כדין על ידי השקר וכיון שכן בטל לגמרי ה"נ בזה: כד) והנה בתה"ד כתב טעם להרא"ש דס"ל כדעת תוס' פרק איזהו נשך דבשטר מוקדם אפי' מבני חרי לא גבי דחספא בעלמא הוא, ולדידי אין צורך לזה אך אף למה דקי"ל (ואף שרמ"א כתב וי"א דפסול לגמרי מ"מ לא כתב וכן עיקר נשאר המחבר דיעה ראשונה שהיא עיקר, כ"כ הפרמ"ג בכללי הוראה בשם הגאון מהר"ם זיסקינד והוא הניח בצ"ע] בסי' מ"ג במחבר דגובה מבני חרי מ"מ צדקו דברי רא"ש והוא לפמ"ש בתשו' הר"ן סוף הספר בשטר חליצה מוקדם דכשר כיון דשטר מוקדם כשר לגבות מבני חרי אלמא דמאמינים לכל מה שכתב בשטר רק שאין עושין בו מעשה שטר לגבות ממשעבדי אבל הוא עצמו שנתחייב ע"י הלואה גובה ממנו, ה"נ מאמינים שחלצה ומותרת לשוק ע"י החליצה ודווקא גט מוקדם ובגט כיון שאינה מתגרשת אלא בו וזה אין עושין בו מעשה גט ושטר נמצא שלא נתגרשה כלל אבל כאן החליצה התירתה עכ"ד הר"ן הנחמדים מפז, ממילא גט מוקדם בטל לגמרי אף שגבי מבני חרי משום דבני חרי נתחייבו בהלואה אבל השטר אינו מועיל כלום. וה"נ אין הגט כלום ובטל לגמרי: כה) והב"י בסי 'קכ"ו כתב בשם הר"ן דגט מוקדם אם נשאת לא תצא כמו שמובא לשון הר"ן בב"י. והבין הב"י דמה שכתב הר"ן בסוף דבריו ואם נשאת חצא כל שאין לו בנים קאי גם לדידין ולפענ"ד לא קאי רק למה דסליק לשיטת רש"י דלא אתי לידי קלקול בפירות [וחיפוי לא אתי ע"י הקדמת הזמן דאי נמי לא כתב זמן כלל מחפה] אבל לדידן מבואר בלשון הר"ן בתשובה שהעתקתי נמצא שלא נתגרשה כלל לשון זה מורה שבטל לגמרי, דכשם שבטל השטר כך בטל הגט: כו) נשוב לנ"ד דשינה מקום עמידת עדים ממדינה למדינה דינו כמו מוקדם כיון דאתיא למיטרף או להפסיד שלא כדין, וזה שהביא ראי' מרב ורב הונא דאמרו לספרי כו' היינו כיון דאפי' בשטרות פסול ה"ה בגט דהוי בטל כדברי הרא"ש בגט מוקדם, ואף דשילי והיני קרובים זה לזה בתוך התחום מ"מ אפשר ששני מלכיות היו, ואדרבה קצת משמעות שהספר מפסיק ביניהם, ועל כן נתחלקו לשני עיירות אף שהם בתוך התחום, או משום דבשני מלכיות פסול גם בדיעבד משום שינוי מטבע, חששו רב ור"ה גם במלכות אחת לכתחילה: כז) ובמה שכתבתי יתיישב הא דלא קאמר בגמ' מודים חכמים לר"מ בהי' במזרח כו' דהנה במשנה כתובות (ק"י:) דאם הי' שינוי מטבע בין מקום נישואין למקום גירושין נותן מטבע הפתוחה וזה מקולי כתובה, חולק רשב"ג דנותן מטבע שבמקום נישואין משום דס"ל כתובה דאורייתא, ור"מ נמי ס"ל כתובה דאורייתא (נ"ו:) נמצא שאין חשש בשינוי מקום העדים משום שינוי מטבע לר"מ, אך מ"מ פוסל ר"מ משום דשינה ממטבע שטבעו חכמים, נמצא שיש נ"מ בין ר"מ לחכמים דלר"מ הי' במזרח וכתב במערב הוולד ממזר דרבנן, אבל לחכמים דינו כמו גט מוקדם דבטל לגמרי כמו מוקדם והוי ממזר מדאורייתא ויש כח ביד חכמים לבטל הגט מה"ת ע"י שיתקנו שישאר הגט שלו, אי כמ"ש הפנ"י כל דמגרש אדעתא דרבנן מגרש כיון שנכתב בגט כדת משה וישראל, וזה טעם מוקדם דבטל לגמרי ג"כ] וע"כ עריב לי' ר"מ בהדי שלום מלכות דבשניהם הוולד ממזר דרבנן ואסור בממזרת, אבל חכמים דס"ל הגט בטל ומותר בממזרת לא מצי עריב לי' בהדי שינה שמו ושמה, דשינה שמו ושמה היינו שיש לו שני שמות ולא כתב אלא שם אחד כמ"ש התוס', ולא מיפסל אלא מדרבנן, אלא שהוא פסול חמיר, והחמירו שיה' ממזר מדרבנן ואלו הי' במזרח כו' הוי ממזר מדאורייתא, וע"כ לא אמר מודים חכמים לר"מ בהי' במזרח כו' שאין שווים כלל, דלר"מ ממזר מדרבנן, ולחכמים ממזר דאורייתא: כח) העולה מזה שפסק הר"ח ברור מאד, אך רק בהי' במזרח וכתב במערב וכיוצא בזה בשני מלכיות שיש שינוי המטבע, אבל במדינה אחת לא הוי ממזר כלל, ואפשר שגם לדידי' תנשא לכתחילה כפירש"י ועולה מזה שמקור האיסור דשינוי מקום לעמידת העדים באותה מדינה אין בו חומר כל כך ואם נשאת לא תצא ונוכל לדון מסברא: כט) והנה רו"מ פתח בכחא דהתירא בארבעה פנים ויעברו לפנינו אחת לאחת. פן האחד כיון שהי' עידי מסירה ולא מיפסל אלא משום מזוייף מתוכו וכתב בתה"ד סי' רכ"ח בפסול דרבנן אין בו משום מזוייף מתוכו עכ"ל, ואני ראיתי תה"ד סי' רכ"ח ולא מצאתי כן, זולת אם נסמוך על משמעות הלשון לא