אבני נזר אבן העזר שטז

כיון שאמר בלא ויו ודאי חזרה הוי ואינו מועיל הקדש עכ"ד: כה) הנה מ"ש תנאי היינו אי לא אחזור הוא פירש"י, אך הרמב"ן הקשה ע"ז שאין במשמעות תנאי חזרה כלל, ואם באנו לחוש לתנאי חזרה ניחוש ג"כ לתנאים אחרים, ע"כ פירש התנאי אם יבואו ל' יום ויהי' שניהם קיימים עיי"ש, ויוכל להיות רמב"ם כרמב"ן, ואף דבהקדש לא שייך בי' תנאי אם יהי' קיים, בשלמא קידושין התנאי שתהי' מקודשת לו גם לאחר ל', אבל ההקדש לא יפקע אם ימות המקדיש, מ"מ תנאי דחזרה ליכא וכמ"ש רמב"ן שאין במשמעות תנאי חזרה כלל א"כ ע"כ חזרה, וע"כ מעכשיו ולאחר ל' בהקדש חזרה היא ולא תנאי או תנאי אם תהי' הבהמה קיימת ומ"מ שחטו אסורה בהנאה שמא חזרה כו) אך גם לשיטת רש"י תנאי אם לא אחזור מ"מ כיון דספק חזרה שאינו מועיל בהקדש ואסורה בהנאה מספק הוי אינו ברשותו, ושוב אינו יכול להקדישה, למזבח, וידוע דברי הר"ן בתשו' דיכול לישאל בין השמשות כיון דספיקא דאורייתא לחומרא חשיב חל הנדר, ואף דכתב שם להרמב"ם דספק מדרבנן לחומרא לא חשיב מה"ת חל הנדר, הא לענין אינו ברשותו אמרינן בפסחים כיון דאיסורא דרבנן עלי' בדאורייתא, ופשטא דמילתא שגם מה"ת לא חל הביטול: כז) נשוב לנ"ד ואף שבשעת התנאי עדיין לא הכניסה ידי' תחת הסרבל ויש חשש רעק"א סי' רכ"ב סעיף כ"ג דקנין הגבהה לא יועיל בגט דבירושלמי מבעיא לי' במסירה וה"ה במשיכה והגבהה וכשאין הגט כולו בידה אין כאן הגבהה עכ"ד, הנה ידוע שבס' תורת גיטין הביא ראי' מרשב"ם ב"ב דהגבהה מהני בגט, ויש לחלק בין מסירה דמסירה אין מעשה רק במקצת אחזה בשליף שעלי' וע"כ אינו קונה בהפקר, אבל הגבהה כל החפץ מוגבה מכחה: כח) עוד יש לחוש מחמת שבעל נותן לידה, ובמקנה קידושין (כ"ו.) דאם אחר נותן על ידו לא חשיב הגבהה, הנה ברשב"ם הנ"ל מוכח להיפוך, וכן מריטב"א ע"ז (ע"א:) עיי"ש ברש"י וריטב"א, ובאמת שתהא מתגרשת במה שמכנסת הגט תחת הסרבל צ"ע טובא שהוא נתכוין לגרשה תיכף בשעת אמירה ונתינה לידה, ואח"כ שוב אינו מתכוין לגרשה שחושב שכבר נתגרשה רק שסומכין על הגבהה, ועוד דמהכ"ת ניחוש שלא בא כל הגט לידה, הלא המנהג (סי' קל"ו) שכופל הגט שתוכל לאוחזו כולו בידה, ע"כ אין להשגיח במה שעדיין לא נתנה הגט תחת הסרבל (ספר צ"צ על הלכות גיטין אין תח"י לעיין בו]: כט) קיצור הדברים יש כמה צדדים להתיר, א', דעת הב"ח דתכ"ד יכול לפרש דבריו גם בקידושין, מלבד שדעת ב"י אינו כן, כתבנו שהדבר תלוי במחלוקת רמב"ם עם ר"ן והה"מ, ב' דעת הרבה פוסקים מעכשיו בעינן ג"כ דיני תנאי, והב"ש פסק דתנאי קודם למעשה בעינן אף במקום דהתנאי לקולא, ואף דיש מגמגמין לענין זה יועיל מ"ש מתשו' הרא"ש דתנאי דבר בפ"ע ממילא בעינן שיהי' פיו ולבו שוין ולא מהני תנאי תכ"ד, ולהפוסקים מעכשיו א"צ דיני תנאי דא"צ למילף מב"ג וב"ר רק שלא רצה רק באופן זה שאין תנאי דבר בפ"ע וא"צ שיהי' התנאי פיו ולבו שוין, אך להפוסקים גם במעכשיו בעינן דיני תנאי, רק שתאמר דעיקר הלכה כחכמים, מ"מ בזה מודים דתנאי ילפינן מב"ג וב"ר והתנאי בפני עצמו ובעינן בי' פיו ולבו שוין, ג', שיטת הרשב"א והר"ן והרמב"ן במלחמות דכיון שלא תלאן זה בזה לא הוה תנאי כלל, וש"ך סי' רנ"ג כתב דהלכתא כוותייהו, ד' שאמר "דיא וועסט נישט" ולא אמר "דיא זאלסט נישט חתונה האבין", ועוד ספק אם אמר תכ"ד או לאחר כדי דיבור, מכל הני טעמי אני מסכים להתיר האשה לכל די תצביין: הק' אברהם. סימן קפז ב"ה יום א' וירא נשיש לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד הרב המאה"ג חו"ב כש"ת מו"ה דוב הכהן נ"י אבד"ק סטריקאב. בדבר גט שכיב מרע מסטריקאב שנכתב בגלאוונא מסתמא מחמת כי בסטריקאב אין כותבין גיטין] והשכ"מ עשה הסופר שליח ולעדים שכח לומר חתמו והסופר והעדים נסעו לגלאוונא ונכתב הגט, וכאשר נודע לרו"מ שלח לגלאוונא שיבואו העדים לסטריקאב ועשאום הבעל שלוחים וחתמו בסטריקאב ועידי מסירה לקחו אחרים ונתגרשה, ושוב נזכרו כי גט זה שינה מקום עמידת העדים כי נכתב מקומו גלאוונא וחתמו בסטריקאב, ועתה הבעל שבק לן חיים ויש לו אחים והספק אם צריכה חליצה: תשובה א) הנה כת"ר פלפל הרבה בזה והעלה להתיר מארבעה פנים אף בעוד הבעל בחיים כ"ש לאחר מיתתו, ואני תסמר שערות ראשי בבואי להורות בערוה החמורה וטרם נבוא לענין הלכה בנידון דידן נבא לעיקר הדין שינה מקום עמידת העדים אם הוא חמור או קל: ב) והנה בדין זה ד' שיטות, הר"ח פוסק שהוולד ממזר ולדעת הב"י בתירוץ הראשון לר"ח ממזר מן התורה, שיטה הב' הוא הרמ"ה וכמה גדולי ראשונים אם נשאת תצא מזה ומזה והוולד כשר, השיטה הג' ר"ת וסייעתו אם נשאת לא תצא. שיטה הד' הוא שיטת רש"י ורי"ף לדעת רא"ש תנשא לכתחילה, והכרעת הש"ע כר"ת לא תנשא ואם נשאת לא תצא, והב"ש מסופק אם תצא: ג) והנה מחלוקת הרמ"ה וסייעתו עם ר"ת וסייעתו תלוי במחלוקת הראשונים בפרק המגרש במשנה דשלשה גיטין פסולין והוולד כשר, דפשט הסוגיא דהמגרש דבאינך פסולין תצא, אך הר"ן בשם רב האי גאון דבכל הפסולין למסקנא לא תצא כיון דג' גיטין פסולין לא תנן במתני' רק הוולד כשר ואעפי"כ לא תצא הוא הדין בכל הפסולין דהוולד כשר לא תצא, וכן משמע דעת הרי"ף וכן הוא דעת הרמב"ם והרא"ש] ואף שבתשו' הרי"ף להיפוך כתב רמב"ן שטעות בדבריו עכ"ד הר"ן: