אבני נזר אבן העזר רצד

שבשעת הדחק כשר, והא שינה מדעת הבעל, ותצטרך לומר דכל הני כשהי' מדעת הבעל, ואיך לא כתבו זה ונתנו מכשול, וכן המנהג פשוט בכל בתי דינים, וכן בכל התשובות, דכל שאינו מעכב אינו פוסל בדיעבד, וכן הוא בש"ס גיטין (ה':) בלא אמר בפני נכתב ובפני נחתם דלר"מ הוולד ממזר ולרבנן הוולד כשר, והרי שינה מדעת הבעל שדעתו הי' בוודאי שיעשה כד"ת לומר בפ"נ ובפ"נ שיהי' כשר להנשא בו לכתחילה: ד) אלא ודאי הני מילי בדיאי וחלילה להעלותם על לב, דשינוי בשליחות הוא בשני דברים או בשינה ממאמר המשלח שאמר כך ועשה כך או שעשה עוות ואומדים דעת המשלח שאם יעשה עוות יתבטל השליחות, וכן כתב במחנה אפרים הלכות שלוחין סי' ג' שכל העושה שליח חשוב כמו שפירש שאם יצא עוות מתחת ידו שאינו שליחו, וזה שייך אם בביטול השליחות יתקן העוות כגון בפיחת יותר מעשרה דעשה עוות שלא קיים המצוה כתיקנה, ואף אם יוסיף עוד לא יחול על התוספות שם תרומה מן התורה, דמה"ת כבר נפטר, נמצא שגירע מצוותו, ובוודאי דעתו שאם יעשה יתבטל השליחות, ואז יוכל לקיים המצוה כתיקנה שיפריש כראוי, אבל בגט אף את"ל שניחא לי' בגט כשר עצהיו"ט (מה שאינו מוכח כלל כיון שהוא רק מתיר] מה ירויח אם יתבטל השליחות ולא יהי' גט כלל, מה אמרת אם יתבטל יוכל לגרש בגט כשר, מי ימחה בידו גם עכשיו לגרשה שנית בגט כשר עצהיו"ט, או שלא לגרשה בתחילה בגט זה, וכי בכתיבת הסופר נשתעבד הבעל לגרשה בגט זה. וא"כ לא שייך לומר דחשוב כאילו פירש שאם יכתוב גט [שלא[ עצהיו"ט לא יהי' שלוחו, דמה ירויח במה שלא יהי' שלוחו, או מה יפסיד אם יהי' שלוחו: ה) והא דקידושין (מ"ט. הנ"ל) דאמר לו כתוב גט ונהגו בפשוט ועביד מקושר או להיפוך הוי שינוי בשליחות, ענין אחר הוא, והיינו כי היכי דאיתא בנדרים (נ"ג.) הנודר מן השמן בא"י שמסתפקין משמן זית אסור בשמן זית ומותר בשמן שומשמין ובבבל שמסתפקין משמן שומשמין הנודר מן השמן אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית, והיינו דשמן שמסתפקין שמנו באותו מקום נקרא באותו מקום שמן סתם ושמן האחר נקרא בשם לוי, ועיי"ש בנמק"י ובריטב"א, ה"נ הגט הנהוג נקרא בשם גט סתם ואידך בשם לוי, וע"כ הגט הנקרא בשם לוי אינו [בכלל] שליחותו כלל שאינו נקרא בשם שקראו הבעל והוי שינוי גמור, והדבר הזה העירני בני הרב ר"ש נ"י: נאום הק' אברהם. מסודר בדפוס של ר' העניך פאלמאן, בפיעטרקוב. סימן קעא ב"ה אור ליום ב' נח תרנ"ו לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד אהובי ידיד ישראל ידי"נ הרב הגדול המפורסם צדיק וחסיד מו"ה פינחס אלי' נ"י האבד"ק פילטץ. על דבר האיש שמתו לו ששה בנים רח"ל איזה ימים אחר לידה, אם מחוייב לגרשה כמו הוחוקן לנפלים: תשובה א) הנה דעת רו"מ אמר לי ר' חנוך שקו"ח הוא. שמתים בני קיימא , ולדידי אינו דומה מאחר שאין סברא לתלות שבניהם דווקא ימותו תיכף אחר לידה, ועיין תשו' הרי"ם חלק יו"ד סוף סי' ט"ו דלא מצינו שאם שני אחים התענו ביוהכ"פ ומתו לא יתענה השלישי, כ"ש בנ"ד שוודאי תולין שבעון אביהם מתו, ומה ירויח אם יגרש זו וישא אחרת, יפשפש במעשיו ולא יצטרך לגרש: ב) אך יש לומר שאפשר היא קצרת איברים והבנים גדולים ומתרסקים בלידתם, ואף דקי"ל בית הרחם אין בו משום ריסוק איברים, מ"מ ליישב דברי רא"ש ביצה ומהרש"ל כתבו כרו"פ ופרמ"ג סי' ט"ז דמיעוט מתרסקים, אין זה ברור, ואין לפסוק בשביל זה להוציא אשה מבעלה: ג) ולדעתי הי' נראה לעשות בזה שאלת רופאים מומחים גדולים במה הם תולין הענין, ואחר שאשמע מה בפיהם אתיישב בדבר, וראוי לחקור אם הוא או היא לא עשו שידוכים אחרים בתחילה ועזבום: ידידו דו"ש וש"ת הק' אברהם. סימן קעב ב"ה יום ועש"ק ב"ב מ' למ"טמונים תרנ"ו לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד הרב החריף הבקי כש"ת מו"ה נח נ"י האבד"ק בארנוב. דבר האשה שנתגרשה בע"כ עפ"י היתר ב"ד שהי' עלי' פסק לשלחה לארץ גזירה על עשר שנים ונכתב הגט בב"ד כד"ת ונתן לה הגט לפני עידי מסירה שאינן יכולין לקרות וראו הגט קודם הנתינה היינו שהבעל הראה להם בויגין פאפיער נכתב בכתב אשורית והם הבינו שזאת גט, אח"כ נתן הגט לבית יד [שקורין הענטשקע] ונתן לאשתו את ההענטשקע לתקנה, ובעת הנתינה לפני הע"מ אמר לה דע שבהענטשקע מונח גט ואמר לה ג"כ הרי את מגורשת