אבני נזר אבן העזר רצג

יכניס מריבה בתוך ביתו, וזה לא שייך בספק מגורשת רק שתחיש שמא יתברר שאשת איש גמורה, ע"ז נאמן שלא יתברר שאשת איש גמורה שהוא יודע שמגורשת ודאי, ושוב כמו שהוא עכשיו לית בה משום חדר"ג: יד) על כן בנ"ד אם יתברר ששמו מעריסה, הי' שאול יעקב או שהי' נקרא מכבר לתורה שאול יעקב רק עתה נשתקע מותר הוא לישא אחרת, ואף אם יתברר זה רק עפ"י ע"א שלא בהכחשה, ואם לא יתברר זה כלל, ועתה בבירור קוראין אותו גם לתורה בשם שואל יעקב, אם יראה שאי אפשר להתברר ג"כ נ"ל עפ"י דין שמותר לישא אחרת, רק למעשה אינני רוצה לסמוך עלי בזה, וכל זה אם נתברר בעדות באמת שעכשיו קוראין אותו שואל יעקב כי על גביית עדות הנ"ל אין לסמוך כלל, ועמכם בדבר המשפט ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות ובלבד שיהי' מעשיו לשם שמים והי' בזה שלום: מאת הדו"ש הק' אברהם. סימן קסט ב"ה ד' יתרו תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב. שלום לכבוד הרב המאוה"ג מו"ה אברהם נ"י מו"ץ דק"ק בערזין. דבר הגט הנשלח מנויארק שנפסק הנון פשוטה של תיבת דנן: תשובה א) הנה מקור הדברים בגיטין (פ"ה:) מיומא דנן לאפוקי מר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו, פירש"י ואף דקי"ל כר' יוסי בעינן לאפוקי נפשי' מפלוגתא, לפי זה אינו אלא לכתחילה, אבל בדיעבד נסמוך על מה דקי"ל כר' יוסי, אך זה אינו דבגיטין הבאים ממדינת הים שאין נתנין בזמן הנכתב בגט לא שייך כלל זמנו של שטר מוכיח עליו, שכוונתו מעכשיו, שהרי לא תתגרש בזמן ההוא, אך הא פירש"י דמה דצריך לכתוב מעכשיו הוא בגט שכיב מרע ותיקן רבא בכל הגיטין להיות הסופרים רגילים בו, וא"כ בשאר גיטין אינו אלא לכתחילה, ועוד דהא גיטי שכ"מ נתנין ביום כתיבתן כמובן, וא"כ למה דקי"ל כר' יוסי לא שייך לגזור אטו גיטי שכ"מ, וא"כ הוא רק מטופס הגט: ב) והנה בטופסי גיטין פסק הרמב"ם פ"ג מהלכות גירושין דמותר לסופר להכין טרם בא הבעל לגרש כר"א, הנה שטופס הגט כשר שלא מדעת הבעל, ואף להחולקים על הרמב"ם ופסקו כת"ק דגזר טופס אטו תורף. כבר הקשו בזה מהא דמותר חשו"ק לכתוב טופס. ותירצו הרא"ש והר"ן דסופר הכותב טופסי גיטין שכיח טובא ואם נכשיר בזה כולם יעשו כן, ואתי למיטעי להכשיר גם בתורף, אבל חשו"ק לא שכיח, והוא הדין שיתקלקל אות לאחר כתיבה לא שכיח ונוכל לתקן בלא דעת הבעל: ג) אבל כל זה אם הבעל הי' נותן הגט בעצמו אבל בנשלח ממדינת הים והבעל לא עשה שליח על התיבה שכתב הסופר אח"כ וכאילו התיבה שיתקן הסופר לא נתן לה הבעל כלל: ד) מיהו אם התינוק הי' קורא אותו נון קודם התיקון הנה לדעת כמה פוסקים כשר בגט בלא תיקון כלל, ואף להפוסלים, מ"מ יש לדמותו להא דמבואר בפוסקים דמהני בכזה תיקון בתפילין ולא חשוב שלא כסדרן, דהוא אות הראשון והוא רק להכשיר האות, וכיון שהוא אות הראשון והבעל עשאו שליח נתינה על זה אך נפלאתי למה לא כתב זה מעלתו אם תינוק יכול לקרותו או לא: ה) ולדינא נכשיר בכל ענין ונסמוך על הב"י סי' קכ"ז בשם רשב"ץ דאפי' חסר תיבה אחת בטופס הגט כשר, ואם תינוק יכול לקרותו נראה לי ליתן הגט בלא תיקון, כי לתקן מלבד שיש חשש הב"ש בשם ט"ז [סי' קכ"ה ס"ק כ"ה] דחשוב מחוסר תיקון, עוד אינו נראה לי לתקן בגט כלל לאחר שעשה שליח על הנתינה, אך אם תינוק הי' יכול לקרות קודם התיקון יתקן אחר שנתן הגט ויתננו שנית, לרווחא דמילתא, אך אם תינוק לא הי' יכול לקרות, האי תיקון לאו מידי הוא ואין נ"מ כלל אם יתן שנית, וטוב יותר שלא יתן רק פעם אחת בלא תיקון: הק' אברהם. סימן קע א) ראיתי בספר משכנות יעקב סי' כ"ז שכתב דסופר ששינה בכתיבת הגט ממנהג עם כל החומרות כגון י"ב שיטין, תיקוני אותיות היקף גויל, שלא מדעת הבעל הגט בטל מן התורה, דדעת הבעל מסתמא לכתוב גט כפי המנהג, ואם לא עשה כן, הרי שינה בשליחות, וכאילו נכתב שלא בשליחות הבעל, וראייתו מפיחת עשרה תרומתו תרומה, משמע אבל פיחת יותר מעשרה לא הוי תרומה כלל ואף דמה"ת תרומה אין לה שיעור רק משום דעבר אדרבנן הוי שינוי בשליחות ה"נ בזה: ב) עוד הביא ראי' מהא דקידושין (מ"ט) גבי פשוט ומקושר שאם נהגו בפשוט ואמר לשליח כתוב לי גט ואזיל ועביד מקושר או שנהגו במקושר ואמר כתוב לי גט ועביד פשוט הוי שינוי בשליחות, ואף ששניהם כשרים מה"ת רק משום ששינה ממנהג חשוב שינוי בשליחות ה"נ בזה עכ"ד עיי"ש באריכות: ג) ותמיהני על המחבר הזה, הרי מפורש בתוס' גיטין (ס"ד.) בהא דאמר לעדים כתבו ותנו וכתבו ואבד הגט כותבין ונותנין אפי' מאה פעמים, וכתבו התוס' שאם לא נאבד הגט אלא שמסופקין אם נעשה כתיקון אם לאו דאין לעשות אחר, שהרי עשו שליחותן אם הוא כשר, וכן הוא בטוש"ע שאם הוא ספק פסול מכמה חומרות שנהנו להחמיר הרי עשו שליחותן, ולדברי המחבר הזה כל ששינה ממנהג הא לא עשו שליחותן, וכן הוא בכמה דינים שכתב בש"ע