אבני נזר אבן העזר רצא

מבטל, משא"כ בנ"ד שהגילוי דעת הי' קודם האונס זה גילוי דעת סותר הסברא דאגב זוזי, ונשאר כמו תלוהו וגירש בלא מעות, ולאו כלום הוא, ומצינו ג"כ כיוצא בזה בטור סי' רמ"ב סעיף ט' בשם רמ"ה בהא דנעשית מודעא לחברתה בשם ר"י מיגאש דהוי גילוי דעת לבטל השני' כיון שידוע שהוא אנוס, אף דמשום אונס לבד לא הי' מתבטל, וגילוי דעתא במתנה לכאורה לאו מילתא כמו בגיטא דלאו מילתא הוא, מ"מ בצירוף שניהם מתבטל, וה"נ בנ"ד צרוף הגילוי דעת לאונס דלא גמר ומגרש: כו) ואף שאינו ידוע שלא הי' שמו יצחק יהושע כי אם על פיו, הלוא לא נשמע ששמו יצחק יהושע רק ג"כ על פיו, וחוזר ומגיד לא שייך בזה שאינו עד, ועיין נוב"י מהד"ת סי' קנ"ו, ובר מן דין משמע בערכין (כ"א:) דבגט מעושה בישראל מסתמא חיישינן שמא מסר מודעא ע"כ צריך לבטל מודעא, ובש"ע סי' קל"ד סעיף ואו ברמ"א מיהו אם שכח לבטל כשר מאחר שמגרש מרצונו, מבואר דבמעשה מעכב בדיעבד, וא"כ בנ"ד שכתבו שם אביו על פיו, מסתמא יש לחוש שמא שינה בכדי שיהי' מודעא כנ"ל, וגילוי דעת לבטל הגט, וכ"ש כשאומר אח"כ שבאמת כן עשה, ואף שלא אמר מיד אחר הגט, הלוא צריכה להמתין ג' חדשים והרי הגיד קודם שלשה חדשים: כז) גם ביסוד ההיתר שכתבתי משום שבגד באשתו ואינו רוצה בה כלל שוב נאמר אגב אונסי' וזוזי כו' הנה ראיתי בתשו' ר' בצלאל אשכנזי סי' ט"ז בשם ריטב"א פרק המגרש סברא חדשה במה דלא מהני בגירושין, וזה לשונו דבשלמא במוכר ובקידושין בהני זוזי מקני, אבל הכא בהני זוזי מגרש [בתמי'[ ולפי סברא זו אין לחלק כלל, הגם שאינני מבין בטוב סברא זו, עכ"פ הוי סניף לאיסור: סוף דבר כל זמן שלא יתברר ששקר אומר עכשיו, ושבאמת הי' שם אבי המגרש יצחק יהושע אין בידי להתיר אשה זו: הק' אברהם סימן קסח ב"ה יום ועש"ק ויחי יעקב תרנ"ה לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול המפורסם חריף ובקי מו"ה שלמה נ"י אבד"ק טשעכענאווי. א) אתמול בלילה הגיעני מכתבו בצירוף מכתב מהרב דפראשניץ, והנה בראשית צריך לברר אם שם שקרא לו אביו בשעת מילה הי' שאול, שאם גם הוא קרא לו שואל והכל קורין אותו שואל וגם לתורה עולה בשם שואל, אף אם נשאת תצא, ובני' ממזרים, כיון שנכתב בגט שאול דמתקרי שואל, והא אין שמו שאול כלל, אך אם שם העריסה הי' שאול ומשום נשתקע אתינן עלה, הנה אם שם העריסה נשתקע וקורין אותו בשם אחר לגמרי, דעת הב"י שאם כתב גם שם הנשתקע אינה מגורשת ובס' גט פשוט היקל בזה שאם נשאת לא תצא, אך אם עדיין לא נשאת אף שהיא מקום עיגון ואי אפשר ל יג גט אחר פסק ג"כ שלא תנשא, אך בנידון זה י"ל שהכל יודעין שואל שם הקודש שלו שאול לא חשוב שם שאול נשתקע: ב) אך בתשו' לחם רב סי' ל' בגט שהי' שם אבי הבעל שנתן לו אבי אביו בשעת מילה שמואל, ושוב נשתקע שם שמואל וקראו לו כל העולם מילי, וכן נחתם ונקרא לס"ת מילי ונכתב בגט שמואל שהגט פסול, ואף שמילי הוא קיצור השם משמואל ולא הי' צריכין לכאורה לכתוב רק שמואל לבד, זהו אם הי' נקרא גם בשם שמואל [ולא הי' כותבין מילי] אבל עכשיו שנשתקע שם שמואל וכותבין מילי לבד אם כתב שמואל פסול והביא דברי הב"י בחיים שנקרא ביבאנט ונשתקע שם חיים לגמרי שאם כתבו גם שם חיים אינה מגורשת, והרי שם כתב הב"י שחיים וקורין אותו ביבאנט אין כותבין שם ביבאנט מפני שפירושו "לעבין" והיינו חיים ממש, אך שזה אם נקרא לתורה ונחתם חיים א"צ לכתוב ביבאנט שקוראים אותו העולם, אבל אם קוראים אותו ביבאנט לבד אם כתבו שם חיים ג"כ פסול, ה"נ במילי ונכתב שמואל אף שאם הי' קורין אותו גם שמואל לא הי' צריך לכתוב שם מילי כלל, עכשיו שאין קורין אותו כלל בשם שמואל אם כתבו שמואל פסול, עכ"ד תשו' לחם רב: ג) והרי מילי אינו שם בפני עצמו רק הוא קיצור השם משמואל, שאם הי' שם בפ"ע אף בלא נשתקע שם שמואל הי' צריכין לכתוב גם מילי כמו באלחנן חנן, וע"כ שאינו שם בפני עצמו, ואעפי"כ חשוב לי' נשתקע, והיינו דמשמע לי' שגם ביבאנש אינו שם בפ"ע מדאין כותבין אותו בלא נשתקע שם חיים, ואעפי"כ באין קוראין אותו כלל חיים חשוב נשתקע, וא"כ נלמד ממש לנידון דידן דהגט פסול כמו בחיים והכל קוראין אותו ונקרא לס"ת ביבאנט וכתבו גם שם חיים שפסול, וכ"ש בנידון דידן בשם שאול שואל שאם הכל קוראין אותו שואל ועולה לס"ת שואל דחשוב נשתקע, דאין הכרח שודאי נתן לו אביו בשעת מילה שם שאול, דיש לומר כמו שהעולם מכנין לשאול שואל, והלא דבר הוא, וכתב בספר טיב גיטין וכן בחת"ס משום דשאול נהרג אינו סימן טוב לקרותו כך ומכנין שואל, י"ל שאביו חשש לטעם זה גם בשעת מילה שלא לקרותו שאול וקראו תיכף שואל: ד) סוף דבר לדינא צריכין להתוודע בעדים שהי' שם העריסה שקרא לו אביו בשעת מילה שאול, ואז יהי' הדין אם נשאת לא תצא, ואולי אוכל למצוא לה היתר ותרופה להתירה להנשא לכתחילה אם יהי' מקום עיגון גמור, אך כל זמן שלא נתברר זה בעדים כשרים חלילה להרהר בה שום צד היתר, ואין לסמוך כלל שודאי קראו אביו בשעת מילה שאול כיון ששואל שם הקודש שלו שאול, שכבר כתבו האחרונים שאין לסמוך לכתוב על שם הקודש באין ידוע רק עפ"י אומדנא, כ"ש בשם שאול שיש חשש שבמתכוין לא רצה לקרותו שאול כנ"ל, ואם אפשר להשיג גט אחר אפי' בקושי מחוייבין להשתדל, כי הדין אצלי שאפי' יתוודע שהי' שמו בשעת המילה שאול לא תנשא לכתחילה: ה) ובתשו' ראנ"ח בשם באלי שקוראים שמו באלו ובשעת מילתם קוראים שם אחר כותבין שם באלי, נ"ל דהיינו טעמא משום שכך דרכם, ומתחילה קראו לו שם אחר על דעת כן שיקראו לו באלי, משא"כ בשם שאול שתחילה קוראים לן שם