אבני נזר אבן העזר רפג

מכוערים ולא שזינתה ממש, אי אפשר להתיר חדר"ג בלא מאה רבנים אפי' הי' עדים על דברים מכוערים, ולגרש בע"כ זה ודאי נגד האשה ולא מהני ברי דידי': יז) מ"ש בספק גירושין שמותר לישא אחרת מתשו' מהרי"ל, לא עיינתי שם מאפס הפנאי כי אין נ"מ לדינא בנידון דידן: יח) ומ"ש עוד על קושייתי על האחרונים דאם מקצת החפץ להלאה מידו, אינו קונה משום יד רק משום הגבהה, מהא דפיל דמביא ד' כלים ומניח תחת רגליו, אף דראשו וגופו הוא להלאה מהכלים מ"מ קונה משום יד, ותירץ כבודו דהתוס' שם כתבו שקצת הגבהה הוא אך אינה הגבהה ג' טפחים, ולפמ"ש הב"ח סי' רס"ט דאם החפץ גבוה מן הקרקע ג' טפחים והוא הגביה מעט שקונה, וא"כ ה"נ י"ל שמה שבתוך הכלים נקנה מתורת יד, ומה שלהלאה מהכלים הוא גבוה מקרקע ג' טפחים, ונקנה בהגבהה כל דהו יפה תירץ: הק' אברהם. סימן קסב ב"ה ה' משפטים תרנ"ד לפ"ק פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד הרב החריף והבקי כש"ת מו"ה חיים דוד נ"י אבד"ק קויל א) מה שכתב הטור סי' קמ"א בשם רבינו פרץ שלא למנות שליח לקבלה, כי צריך שב"ד שבמקום נתינת הגט יכירו חתימת דייני הרשאה שעשתה שליח לקבלה ודיינים שבמקום האשה יכירו חתימת ב"ד שבמקום הנתינה וברוב פעמים אינו מצוי, והדבר תימה למה צריך שדייני נתינה יכירו, לא יכתבו ב"ד שבמקום נתינה היתר לאשה רק יכתבו שהבעל נתן גט לאיש שאמר שהוא שליח לקבלה ויכתבו שאינם מכירים חתימת דייני הרשאה וכשיבא השליח בחזרה לפני דייני הרשאה שבמקום האשה, והם יודעים בטוב שנעשה שליח לקבלה יתירו אותה: ב) ולכאורה הי' נראה לומר דכשאין עידי נתינה יודעים שהוא שליח לקבלה חשוב מגרש בלא עדים, וכהאי גוונא כתב הר"ן פ"ק דקידושין באומרת לדידי שוה לי דלא מהני אלא אם כן דרכה להתייקר אם אין העדים יודעים שדרכה להתייקר הו"ל מקדש בלא עדים דלא מהני אפי' שניהם מודים, ומדכתב העדים בה' הידיעה משמע דעידי קידושין עצמם צריכין לידע, אבל עדים אחרים לא מהני: ג) אך ראיתי באחרונים הבית מאיר והאבני מלואים בסי' ל"א באינו ידוע להעדים ששוה פרוטה במדי כיון שאם שוה פרוטה במדי בודאי במדי יש הרבה עדים חשוב מקדש בעדים ע"י צירוף. וכן יש להביא ראי' מדברי ר"ן פ"ק דפסחים במקדש בשעה ששית צריכה גט שמא חמש הי' וטעו עידי קידושין וסברי שהי' שש, וקשה שהם חשבו שהוא שש. ואין הקידושין שוה פרוטה אפי' באמת חמש הי' הוה לי' מקדש בלא עדים, אלא ודאי כיון שבשעת קידושין הי' עדים אחרים שחמש הוא חשוב מקדש בעדים ע"י צירוף, וע"כ הא הידיעה לאו דווקא או ט"ס, וה"נ יצטרפו עידי שליחות ועידי נתינה להחשב מגרש בעדים ד) ועוד דהא כתב הרמב"ם ונפסק בש"ע בנותן גט בלא עידי חתימה לשליח להולכה בלא עידי מסירה ונתנו לה בעידי מסירה הוה ספק מגורשת, הרי שאם אמת הדבר שהי' שליח היא מגורשת ודאי דחשוב עידי מסירה אף שאין יודעין שהוא שליח כיון דעל עצם המסירה יש עדים, ואם אמת הדבר שהי' שליח והשליח במקום הבעל הרי ראו גט יוצא מידי הבעל ודומה ללא הכירו עידי מסירה שהוא הבעל דמ"מ חשוב עידי מסירה וה"נ כיון שלפי האמת הי' שליח לקבלה הוי עדים, ואף לדעת הרא"ש דשליח הולכה צריך לעשותו בעדים, אין הפירוש דאל"כ לא חשוב עידי גירושין, אלא משום דשליחות עצמה אינו חל בלא עדים: ה) וראי' לזה שהר"ן פרק השולח כתב שאם ביטל הגט בלא עדים לא מהני וחלו הגירושין, וכשם שביטול השליחות אינו חל בלא עדים כמו כן השליחות עצמה, וע"כ כתב הר"ן פרק האומר דשליחות קידושין צריך עדים, אבל בהא לא פליגי על הרמב"ם במה דמוכח מדבריו דחשוב עידי מסירה וכן מוכח עוד בגיטין (ס"ז:) בהא דאמרו לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו, וכתבו התוס' לא דמי לעד מפי עד. ורמב"ן פרק כל הגט (דף כ"ט) ביאר הדברים יע"ש, ותוכן דבריו שאם באה להנשא צריכה שהראשונים יעידו בב"ד ואלו חוחמים מה ששמעו, וכן מפורש בהשולח באומר לשני עדים זה שלא בפני זה חשוב לא ראו כאחד, הנה דעידי חתימה מעידים שהגט נכתב בצוואת הבעל, וכיון שאינם יודעים זה רק מה ששמעו מאחרים הוי עד מפי עד גמור, וצ"ל כיון שבאמת הם שלוחי הבעל והם כבעל עצמו, הרי שמעו מפי הבעל ושפיר יכולים להעיד בחתימתם, רק אם תרצה להנשא צריכה לעדים הראשונים, דשמא לא הי' שלוחים כלל, אבל לאחר שנתברר שהיו שלוחים אף שהעידי חתימה לא ידעו חשוב ששמעו בעצמם שהבעל ציוה כיון ששלוחו כמותו והם שמעו מפי השלוחים כאילו שמעו מהבעל שהוא שליח, ועוד שאם הי' הדין שעידי קבלה צריכין שידעו שהוא שליח לקבלה ממילא אם עידי אמירה הי' אחרים הי' צריך להעיד תחילה קודם הנתינה בפני ב"ד, דאם לא העידו בפני ב"ד אפי' אמרו עידי נתינה לא חשוב עידי קבלה יודעין שדיבורם חוץ לב"ד לא מהני כלום בדבר שבערוה, וע"כ שהעידו תחילה בפני ב"ד, וכל הסוגיא דפרק האומר התקבל לא משמע הכי, ע"כ נראה שאם ב"ד שבמקום הנתינה לא כתבו לה היתר שפיר דמי, וכן כתב הבית מאיר סי' קמ"א סעיף כ"ז, בכל זאת לכתחילה אין לזוז מדברי רבינו פרץ בפשטות יען הי' מגדולי הראשונים ע"כ יעשה עוד שליח להולכה. ואם יבטל. נסמוך על הש"ך כדברי בית מאיר הנ"ל: ו) ועל דבר עידי נויארק שחשש כבודו שאינו ברור בעיניו שהם כשרים יען נמצא שם הרבה מחללי שבתות, ואם כי זאת בודאי משגיחים הב"ד שלא יהי' מחללי שבתות ח"ו, אך באיסור הוצאה שכהתירא דמי לסתם אנשים במדינת אשכנז אולי יש לחוש על העדים, ואם יעשה שליח הולכה וינתן כאן