אבני נזר אבן העזר רעה

אלו לאו לעבודה קיימא דאטו הדבר עומד שיפסול כה"ג ראשון, מיהו בזה יש לחלק דשאני גט שאין בו קדושה והלשמה הוא רק שיגרש בו, אבל בגדי כהונה הלשמה שיהי' עליהם קדושת בגדי כהונה, יעבוד בהם או לא יעבוד, קדושתם עליהם, אך קושיות ראשונות צ"ע כעת: מ) ובענין החזקה לשון הש"ס הוחזק בעיר, ויען הבעל הזה הי' בבית התעלה צריכין לידע שעכ"פ הוחזק אצל עשרה בני אדם, שפחות מעשרה בנ"א אינו עיר, ועיין בהשגות הראב"ד פ"א מהלכות מגילה הלכה ט': מא) ונידון שכתב רו"מ ששם ההמרה יאסיף הוא בקמץ קטן, תחילה עלה בדעתי כי אף אם שם המרתו יאסיף האלף בקמץ קטן הוי שינוי השם, כי מה שהיהודים קורין יאסף מ"מ כוונתם על שם יוסף, אלא שאין מדגישין החולם, וע"כ כותבין בגט יוסף, לא כן שם יאסיף בגוים, שהגוים אין כוונתם לשם יוסף ועיקר שמם יאסיף, וכשכותבין בגט יוסף הוי שינוי השם, ושוב שמעתי שהעכו"ם כשקורין שמות כעין שכתובין בתורתינו כוונתם ג"כ על שמות אלו, וע"כ לדעתי אפי' קורין יאזעף, ואף לכתחילה צריך לכתוב יאזעף, מ"מ בדיעבד לא הוי שינוי השם, כיון שמ"מ הכוונה על שם יוסף וכותבין יוסף, אך אינו ברור אם כן הוא, עוד שמעתי שעפ"י דקדוקיהם יאסיף אין דגשות התיבה (להבדיל בלה"ק נקרא נגינת הטעם] על היוד, נמצא נקרא כמו שאנו קורין יאסף ואף זה אינו ברור אצלי אם כן הוא, ולא אבוש כי בקריאת השמות מעט אשר אדע, קרוב אצלי שכבודו בקי בהם יותר ממני, ועיקר סמיכתי על ההיתר שאחר כך הוחזק: הק' אברהם סימן קנח ב"ה יום ב' נח תרנג"ל פה סאכטשאב. שוכ"ט לכבוד ידידי רב חביבי הרב הגדול, מעוז ומגדול, גן אגוזים גן הדסים כש"ת מו"ה יואב יהושע נ"י. א) בעבור טרדת ימי החג עיינתי בדבריו הנחמדים, בעסק הגט השבתי להתיר כאשר הארכתי בתשובתי וגם מחמת דברי החת"ס והשב יעקב שכתב כת"ר, ובדבר הטעם שכתב כת"ר למה שם הנקרא במקום כתיבה כשר משום שבני מקום הנתינה יחקרו על מקום כתיבת הגט וימצאו שכך שמו שם, הגם שקצת דחוק, מ"מ נאמר טעם זה משנאמר דהעיקר תלוי ס"ד במקום כתיבה: ב) ויען שערב לי לישא וליתן עמו בהלכה אשוב על דבריו בנידון שנכתב בגט שם של מקום אחר שאינו מקום הכתיבה והנתינה והלכו הבעל והאשה שם כדי ליתן הגט במקום שנקרא כמו שכתוב בגט וכבודו פוסל בזה משום מחוסר הבאה, ואתיא לי' מש"ס נזיר (מ"ה.) דגילוח צריך להיות במקום הדוד משום דכתיב ולקח ונתן וזה מחוסר לקיחה הבאה ונתינה, וא"כ קשה בנכתב רק שם מקום הנתינה ולא מקום כתיבה יפסול משום מחוסר הבאה, דאי אפשר לגרש בו רק לאחר שיובא לשם, וניחא לי' משום דקירוב הגט אלי' חשוב נתינה כמו ערק חרצי ושלפתי', מהשתא הוה נתינה אריכתא, ודומה לדברי הר"ן גבי כתבו ע"ג עלה עציץ נקוב דלא חשוב מחוסר תלישה, כיון שבמה שלקחו לתת לה נתלש וא"צ מעשה אחרת ה"נ בזה, אבל בנ"ד שהבאה לשם רק כדי להכשיר הגט שפיר הוי מחוסר הבאה, ומה"ט מהני מחק [לבד בחוץ לפלוני], ולא אמרינן דחשוב מחוסר בין כתיבה לנתינה משום דכל דבהדי כתיבה ככתיבה דמי עכת"ד: תשובה ג) הנה תירוצו משום דקירוב הגט הוא עצמו בכלל נתינה, הוא דבר חידוש ומפולפל ושפתים ישק, אך מה שתירץ במחק דכל בהדי כתיבה לא מיחוור, (ועיין בתשו' נאות דשא סי' קל"ה, דכל שצריך לייבש הכתב במעשה חשוב מחוסר] והדמיון שהביא מנזיר תמוה, ואדרבא משם ראי' להיפוך, מדלא קאמר הש"ס וגילח ולקח ונתן יצא זה שמחוסר גילוח ולקיחה הבאה ונתינה, וצ"ל כמ"ש הר"ן דהקנאה לא חשוב מחוסר כיון דילפינן מוכתב ונתן, ודווקא מעשה בגופו דומיא דכתיבה, וה"נ אם מוגלח נילף בעינן מעשה בגופו דומיא דגילוח, ע"כ יליף מולקח ונתן, והבאה מעשה כמו לקיחה וא"כ גבי גט דילפינן מוכתב הבאה לא חשוב מעשה: ד) ואשר הביא הב"מ קושיא בשם הגאון ר"י הלוי על הר"ן דמחוסר הקנאה לא חשוב מחוסר מעשה מהא דריש פרק כסוי הדם ור"פ ראשית הגז דמחוסר פדיי' הוי מחוסר מעשה, ותירוץ הבית מאיר שכתב ליישב בדוחק לפענ"ד אף דוחק אינו, אך הקושיא מעיקרא ליתא, שהרי ריש תמורה גבי מימר דחשוב מעשה משום דבדיבורו אתעביד מעשה, וכן המקדיש בע"מ למזבח לוקה מה"ט כמ"ש הלח"מ ריש הלכות איסורי מזבח, ומקרא מלא גבי עבודת יוהכ"פ ועשהו חטאת, הנה דהקדש חשוב מעשה בגופו, וה"ה פדיון ומחיקה נראה דלא חשיב מעשה בגט הנשאר לאחר מחיקה דהאותיות אינם דבר אחד עם הקלף, ולא חשוב מעשה רק קציצה שהקלף אחד, אבל אותיות שנמחקו מהקלף דומה לקורה הנעוצה בארץ דלא חשוב מחוסר תלושה] וא"כ אין לפסול במחוסר הבאה משום מחובר: ה) מ"ש להביא ראי' דספירת דברים בשעת נתינה לבד מהני לפי מה שמוכח מרמב"ן שכתב דכתב בכתב ידו ואין עליו עדים כשר אפי' בלא נכתב שמו, ומשום דמוכח מכת"י, וכיון דהטעם משום מוכח מתוכו, (כן הוא בר"ן פ"ק דקידושין ג"כ דטעם דבעינן שמו נכתב בגט, כדי שיהי' מוכיח מתוך הגט שיהי' זה הגט כורת בין ראובן זה ללאה אשתו], והא לר"מ בעידי חתימה דבעינן מוכח מתוכו מ"מ איתא בריש כל הגט דאי לא חיישינן לנפילה חשוב מוכח מתוכו ואף דבעת כתיבה אינו מוכח, ולדידי אין זה ראי' דכל ענין עידי חתימה שמעידים שגט זה ביד הבעל או שלוחו, ומזה יהי' מוכח שהיא בידה שנותן לה בצוואת הבעל זולת זה אין עדות החתימה כלום, וע"כ די שיהי' מוכח שהגט בידה, דכל ענין עידי חתימה