אבני נזר אבן העזר רע

מעתה הספק אם יצטרפו מה שהי' בעיר אחרת עוד י"ד יום או דילמא כיון שלא הי' בעיר אחת יחד שלשים יום, ואח"כ נודע שתחילה הי' לו שם אחר לא מהני ע"י צירוף שישיג שם חדש, ואף ששהה אח"כ עוד איזה ימים ובצירוף הי' שלשים יום, יש לומר כיון שבשעת כתיבת הגט ונתינתו לשליח עוד לא הוחזק לא מהני, אך י"ל כיון שבפאס נכתב יאסיף נראה שזה הי' שם המרתו, והוא קרוב לשם שאנו קורין יוסף בשם יאסף, הא' בקמץ קטן, ואין שינוי רק ביוד הוי שינוי השם, זה, תורף הענין שהציע כת"ר: תשובה א) הנה אם מועיל ע"י צירוף שישיג ע"י זה שם חדש אין לי מקום לפלפל בזה. אך ספק השני מה שלא הוחזק כל שלשים יום קודם כתיבת הגט ואף הנתינה לשליח הי' קודם שהוחזק, בזה יש מקום לפלפל בעזהי"ת: ב) והנה בהשקפה ראשונה יש בזה שלשה חששות, א', מה שמינה השליח קידם שהוחזק, ואז לא הי' יכול לגרשה בגט זה, יש לומר דלא מצי משוי שליח גם על אח"כ, דומה לדברי התוס' נזיר (י"ב) באומר כתוב גט ליבמתי לכשאיבמנה אגרשנה לא מהני השליחות אף שבידו ליבמה, ה"נ אף שבידו להחזיק שמו עוד איזה ימים לא מצי משוי שליח, ב', לפמ"ש הרמב"ם בדין הנ"ל שאם כתבו קודם שייבם אולי חשוב שלא לשמה משום שלא היתה אז בת גירושין, ה"נ כיון שאז לא הי' ראוי לגרש בגט זה, ג', דכתיב וכתב לה ספר כריתות י"ל דבשעת כתיבה יהי' ספר כריתות, אבל זה שבשעת כתיבה לא הוחזק, נמצא שלא כתב ספר כריתות, ומה שנעשה אח"כ לא יועיל דבעינן קרא כדכתיב, ונשוב על ראשון ראשון: ג) והנה בדברי התוס' נזיר הנ"ל יש בהם מקושי הבנה עיי"ש ובאבני מלואים סי' ל"ה ס"ק י"ג, ולפי שספרו מצוי לא אטריח ואבלה זמן להעתיק דבריו עיי"ש, והנה באבני מלואים מפרש דברי התוס' דס"ל שאם כתב הגט עכשיו בעצמו מהני, רק ע"י שליח לא יועיל משום דאין יכול לעשות שליח בדבר שלא בא לעולם, וכן דעת המקנה בפירוש דברי התוס' קידושין (ס"ג) בד"ה והרי הקדש יעיי"ש: ד) אך ק"ל טובא בדבריהם, דאם איתא דיכול עכשיו לכתוב בעצמו למה לא יוכל לעשות שליח עכשיו על הכתיבה, ומה בכך שאינו יכול לגרשה, דלא על הגירושין משוי שליח כי אם על הכתיבה שיכול לעשות עכשיו, ומה דקשיא לי' לאבני מלואים מפירש"י כתבו קודם שכנסה, אטו גברא אגברא קרמית, והרי ברשב"א יבמות (נ"ב.) בשם ר"ת בעל התוס' שכתבו לגט לאחר הנשואין ואפי"ה אינו גט משום שהשליחות הי' תחילה, ומסתמא עלה בעי ליבמתו מהו, ולפי זה גם התוס' כרמב"ם דאפי' כותב בעצמו לא חשוב לשמה שוב מצאתי כן בתשו' תפארת צבי סוף סי' ל"ח עיי"ש], אך הביאו ראי' מדלא יכול לעשות שליח על אחר היבום, אף שבידו לייבם ולכתוב מוכח דמשום בידו לא מצי משוי שליח: ה) אך צריכין להבין במ"ש התוס' בנזיר הנ"ל דיכולה אך לומר לישי והפרישי חלה משום דבידה להפריש עכשיו שיחול לאחר זמן, וה"נ הא יכול עכשיו ליתן גט שיחול לאחר שייבמנה, דלענין זה הא מהני בידו, כמו בתרומה וחלה, ושוב יכול לעשות שליח כמו בחלה, וצ"ל משום דאין יכול עכשיו לכתוב גט, דלא חשוב לשמה, ואף דלמ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכול עכשיו לכתוב גט, כמו בעבד שכותב לו לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו, שאני התם דכיון דמהני מעכשיו, מעכשיו בת גירושין היא וחשוב לשמה, אבל לרבנן אף דבידו לא מצינו שיועיל מעכשיו, ועיין בתשו' הרשב"א סי' תש"ו: ו) כן עלה בדעתי לפרש דברי התוס', וחוזרני בי, דא"כ מה הוקשה להתוס' קידושין (ס"ג.) בהא דרבי מפרש לא תסגיר עבד אל אדוניו באומר לכשאקחך עצמך קנוי לך מעכשיו למה לי מעכשיו, ולהנ"ל אם לא הי' מועיל מעכשיו לא הי' מועיל על אחריו שיקחנו, דא"כ אין הגט שיחרור לשמה כיון דמעכשיו לאו בת גירושין, וע"כ קאמר רבי מה שמוכח מן הכתוב, דהא רבי מפרש מה שהכתוב משמיעינו דמהני שיחרור קודם שלקחו, ומן הכתוב הא מוכח דמעכשיו מהני כנ"ל, אבל לא מוכח בלאחר שיקחנו, דילמא קרא במעכשיו, אלא דהא ממילא מוכח דכיון דמעכשיו מועיל כ"ש לאחר זמן, מ"מ ההוכחה מן הכתוב רק במעכשיו, ע"כ אמר רבי באומר מעכשיו: ז) אשר ע"כ נראה פירוש דברי התוס' כמו שפירשו המקנה והאבני מלואים דבעצמו יכול לכתוב הגט, ומה דק"ל כיון דבעצמו יכול לכתוב למה לא יוכל לעשות שליח על הכתיבה, נ"ל ליישב עפ"י מה דקי"ל מילי לא מימסרן לשליח דשליח שאין בידו רק מילי אינו יכול למסור זה לאחר וה"נ באשה דעלמא שהאיש הזה אינו בעל האשה ואין בידו עתה רק לכתוב הגט שיהי' מוכן, וכיון שאין בידו רק הכתיבה אינו יכול לעשות שליח עליהן, ומזה הוכיחו דמילתא דבידו לא חשוב קיימא קמי' ואין יכול לעשות שליח להפריש, מחמת שבידו ללוש ולהפריש, דאי יכול לעשות שליח מחמת בידו, ה"נ כיון שבידו לייבם ולגרש לגמור המעשה לא חשוב מילי כמ"ש המרדכי פרק התקבל דדווקא כתיבת הגט חשוב מילי כיון שאינו גמר המעשה, ואף דשליח לכתוב וליתן אינו יכול לעשות שליח על הכתיבה, היינו דמשום מה שמינהו הבעל שליח על הכתיבה דבר בפני עצמו, ומה שמינהו ליתן. דבר בפ"ע, ומה שמינהו שליח על הכתיבה הוא מילי ואינו יכול למוסרו, אבל שבידו לייבם ולגרש לא הוי מילי, אלא ודאי בידו, לא מהני שיוכל לעשות שליח, ואינו יכול לעשות שליח רק על מה שיכול לעשות עכשיו ועכשיו אין בידו רק הכתיבה והוי מילי דלא מימסרי לשליח, וזה שכתבו התוס' ג"כ דלמ"ד אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מעכשיו הרי יכול עכשיו לגמור המעשה ולאו מילי הוא כדברי המרדכי הנ"ל, אבל לרבנן אף שבידו ויכול עכשיו ליתן שיחול לאח"ז, הא אין יכול עכשיו לגמור המעשה, ואכתי הו"ל מילי: ח) והנה בנ"ד הדבר ברור שאם הי' נותן בעצמו הגט שיחול לכשיוחזק הי' מועיל, כיון דבידו שיוחזק לאחר איזה ימים ואח"ז לא הוי דבר שלא בא לעולם ואפי' למ"ד דמחוסר זמן חשוב דבר שלא בא לעולם, או שנאמר כיון דאינו ודאי שיוחזק