אבני נזר אבן העזר רסד

פסול משום שלא כתב שם דירה, ולהרא"ש פסול משום לעז, ואף שיש פוסקים שאם כותב מקום העמידה א"צ לכתוב מקום דירה, ואין לפסול משום ממנ"פ, מ"מ הא חזינן שתופסין לעיקר שיטת הפוסקים דאין מקום דירה מעכב, שהרי אפי' אין הבעל והאשה במקום כתיבת הגט שאז אין כותבין מקום עמידה, ואעפי"כ אין כותבין מקום דירה, ובאמת שבתשו' דברי אמת כתב דלדידן שאין כותבין מקום דירה לא יכתבו גט אם אין הבעל והאשה עומדים שם, אך אין המנהג כן: ד) אך בפסקי מהרא"י סי' קפ"ד וז"ל דהרא"ש שורש הפסול נקט, דמאי טעמא שינה שם אביו פסול מפני הטעות ואשמעינן דלא דמי לשינה מקום הלידה דמכשיר ר"י, משום דהתם ליכא טעות משום דא"צ לכתוב, אבל כאן שצריך לכתוב אתי למטעי עיי"ש, ובסי' קל"ח, ובספר מכתב מאלי' כתב עלה וז"ל ודבריו תמוהים שהרי הרא"ש מכשיר אם לא כתב שם אביו כמ"ש הטור בשמו, וצ"ל שהרב ז"ל מחלק בכל דבר שצריך לכותבו לכתחילה, הגם שאם לא כתבו כשר אם שינה בו פסול, אבל דבר שא"צ לכותבו לכתחילה מדין הגמ' אם שינה בו כשר, והיינו החילוק שבין מקום הלידה לשם האב, דאם היות דשם האב אינו מעכב, מ"מ צריך לכותבו לכתתילה מדין המשנה לפי ההנחה שהניח בסי' קל"ח דכל מקום שמזכיר המשנה שמו ושמה שם האב בגוי' עכ"ל מכתב מאלי': ה) והנה לפי זה בנ"ד שהי' שתוקי ונכתב גר, דלדעת הרשב"א גם בגר אינו כותב בן אברהם ובין שתוקי בין גר אינו נכתב בגט אלא שם עצמו לבד, רק הרא"ש בתשו' כתב דבגר כותב בן אברהם אבינו, מ"מ אינו רק מנהגא, והוי דומיא דשם הלידה, דבזמן התוס' הי' נוהגין לכותבו כמבואר בהגהות אשר"י פרק השולח, מ"מ כיון דאינו אלא מנהגא ולא מתקנת חכמי המשנה וגמ' אין השינוי מעכב, וה"ה בנ"ד כיוצא בזה: ו) ומ"מ קשה לסמוך על היתר זה לבד, דפשט דברי הרא"ש פרק הזורק החילוק שבין מקום לידה למקום דירה משום דשם לידה אינה ידוע וליכא לעז, משא"כ מקום דירה האדם נקרא על שם מקום דירתו ולא מחלק כלל משום דשם לידה א"צ לכתוב, הגם די"ל דהוא גופי' הטעם בשם לידה דא"צ לכתוב משום דאינו ידוע, ומ"מ לענין דין שינה הדבר תלוי אם צריך לכתוב או לא, מ"מ פשטות הדברים אינו כן, ובתשו' רעק"א סי' קט"ז בשינה שם אבי המתגרשת שלא הי' לוי וכתבו עליו לוי נסתפק ג"כ להכשיר, משום דמדינא דגמ' א"צ לכתוב לוי או כהן, והביא ג"כ דברי פסקי מהרא"י הנ"ל, מ"מ לא רצה להכשיר עד יבורר ההיתר מגדולי הדור יעיי"ש: ז) אך מה שנראה לי בנ"ד טעם להתיר כיון דכל הJשש משום לעז, וכל זה לא שייך אלא אם שינה שם אביו לאחר שנשאה דאז ידוע שבעלה אינו אותו הכתוב בגט וסבורים שאחר הוא שיודעים מקודם ששינה שם בעלה באמת, אבל בנ"ד אין אדם יודע שבעלה אינה גר רק שתוקי, שהרי מתחילה כך הוחזקה שבעלה גר, ובמדינת פרייסין שיודעים שהוא שתוקי אינם יודעים שהיא אשתו, שהרי אם שמעו שבפולין נשא לזו, הרי שמעו שגר נשאה, ואי אפשר לידע שהשתוקי נשאה אלא אם כן שמעו שהחליף שמו, וא"כ יודעים שהוא המגרש וההיתר ממהרא"י וגם מתשו' ר"ש בר"י נצרף לסניפין, אך עיקר ההיתר נ"ל מטעם זה דכיון שמעולם הוחזקה כך שהיא אשת גר ובגט כתוב גר אין שום לעז, כן נ"ל להתיר ואם יסכימו חכתי הדור אהי' ג"כ סניף להתיר: הק' אברהם. סימן קנה ב"ה ויקהל תרמ"ט פה סאכטשאב. שוכ"ט לידידי וחביבי הרב הג' המפורסם צנא מלא ספרא יר"א כש"ת מו"ה יואב יהושע נ"י אבד"ק גאסטנין. דבר החרשת גם בשעת נשואי' אם יכול לגרשה בע"כ: תשובה א) הנה כת"ר הביא ראי' מגירשה בגט פסול דרבנן דיכול שוב לגרשה בע"כ אף שעדיין אשתו מדרבנן, אין זה ראי', דהתם קיל טובא דאם נשאת לא תצא , ועוד שכבר הי' התחלת הגט מרצונה, ומ"ש מחכ"צ גבי זיקה, הנה בתשו' הרי"ם סי' מ"א מדחה דבריו לגמרי עיי"ש, אך מ"ש בשם הנוב"י דכמו דלא תיקנו חכמים כתובה לחרשת משום דילמא מימנעו ולא נסבו לה, כ"ש שיהי' אגוד בה כל כך שלא יוכל לגרשה בשום ממון, הוא סברא גדולה, והנוב"י שם כתב שלמעשה אינו רוצה לסמוך מאחר שאינו מפורש בראשונים וספק חרם דאורייתא, משמעות דבריו שאם הי' דרבנן הי' סומך, וזה שספק תרם דאורייתא אינו מוסכם לגמרי ויעיין בתשו' הרי"ם סי' ל"ו, בפרט בחרשת שנשואי' וגירושי' דרבנן, נאמר שיש בזה חרם דאורייתא ודאי רחוק לומר כן, לכן אם יש עוד סניף יש להקל, ובדבר אם מסרבת בב"ד י"ב חודש אם מתירין לו לישא אחרת בלא ק"ר שכתב כבודו בשם ס' נחלת יעקב אין הספר תח"י, ב) אשר נתקשה בסוטה (כ"ד.) דב"ד מקנין לאשת חרש לאוסרה על בעלה ותמוה לו טובא דהוא אינו מוזהר והיא יודעת ברי שטהורה היא עד כאן, למה לא הוקשה לו על מה שנאסרת מלאכול בתרומה, אך הרי כתבו התוס' בסוטה (כ"ח) דסוטה אפי' היא טהורה נענשת בב"ד שלמעלה אם בא עלי' כמו על חייבי עשה, ולא כשאר ספיקות כגון ספק חלב ספק שומן ואכלו ונודע שהוא שומן, דאע"ג דצריך כפרה, מיהו לא חמיר כחייבי עשה, והיינו משום שיצא עלי' שם רע כמפורש בספרי, וע"כ י"ל אפי' היא עוברת: ג) וי"ל עוד דבתרומה שאיסור הסוטה לאכול תרומה הוא איסור חפצא שלא לפגום בתרומה וכתיב משמרת תרומתי החיוב מוטל על ב"ד ולא מהני ברי דידה, ועי' בתי' הר"ן ריש פרק בנות כותים שאוסר