אבני נזר אבן העזר רנג

רוצית לקבל גט פשוט מפורש ברמ"א וכן במחבר דלא גזר רגמ"ה כלל וא"כ אינה צריכה היתר מאה רבנים ויעויין בר"ת בספר הישר סי' תקצ"ז דאשתו פסולה אין בעלה יורשה ואין מיפר נדרי' כשם שאינו מטמא לה ועיין ברש"י יבמות (כב:) ד"ה לאפוקי קיימא הילכך לאו אשתו הוא, וא"כ היא שוה לארוסה שאינה אשתו לשום דבר רק שאסורה להינשא. וכשם שלא תיקן ר"ג בארוסה דלאו אשתו הוא כן בזו, וקו"ח היא דאין מקום שתיעשה אשתו, ואף דאנן לא קיי"ל בזה אלא כיון דנתקלקל האישות *( הגהה וכשם שאין הכהן מטמא לה כיון דהאיסור טומאה וכן המצוה לטמא לקרובים תלוי בכהונה ומצד הכהונה פסולה לו, כ"כ ליורשה ולטמא לה שתלוי במה שהוא בעלה ובמה שהוא בעלה אסורה לו ע"כ אינה יורשה ומטמא לה והתוס' יבמות (פט:) לא כתבו אלא בנאסרה עליו רק מקנסא דלדידי' לא קנסו וחשבינן לה כאילו מותרת לו וכה"ג טובא בש"ס, ואולם עיקר דברי ספר הישר לא ראיתי בשום פוסק שמביאו ע"כ הגהה:)* ולא דמי לחייבי לאווין ועשה במקום שאין מנהג יכול לישא אשה אחרת ולא כתב שמתירין ש"מ שמותר לישא בלא היתר וכ"ש בזינתה, ממילא בזינתה אף במקום שיש מנהג בהמירה אין ראי' לזינתה שאין לה עוד היתר. ועוד דהא אי אפשר לזכות לה גט שהרי צוותא ככרוכיא שאין רצונה לקבל וחוב היא לה, ע"כ נראה פשוט שמותר לישא אחרת, עכ"ז אבקש שלא תסמכו עלי לבד בנידון זה כי מעולם לא למדתי ענינים אלו בעיון יען אין מקורה בש"ס רק בספרי התשובות אולם יוכל לסמוך על דעתי ועל דעת כבוד הרב הגאון מקוטנא נ"י בפרט שהעיד שנעשה מעשה בזה כמת פעמים להיתר ונאמן להעיד בגדלו: דברי ידידו הדו"ש בלונ"ח ומברכו שהשי"ת ירווח לו בכל ענינים

הק' אברהם.