אבני נזר אבן העזר רלו

הלא זה טוב להם, וכן מפורש בדבריו שם שקרובי הבעל רדפו אחרי העדים, וא"כ פסול העדים טוב להבעל ולא חוב כ"ש להאשה: טז) נשוב לנ"ד דפסול העדים מהני שלא בפניהם כדברי ריב"ש ומהרי"ט, ואף הנמק"י החולק מודה דהוי תרי ותרי, ולפמ"ש דברי רמ"א בזה אף מדרבנן אין אסור, אך שבקידושין אין אנו צריכין לזה, דלדברי העדים הפוסלים את העדי קידושין הקידושין בטלים אף אם אמת כדברי ראשונים, ועל מה שמעידין השניים שהראשונים פסולים ועי"ז הקידושין בטלים אין מכחיש אותם שהראשונים לא העידו רק על המעשה אבל לא על העדים ואין יכולים להעיד על עצמם שהם כשרין: יז) אך שיש לדון לדעת הנמק"י דאין יכולים לפסול שלא בפניהם ואין יכולים להעיד רק על הקידושין לבטלם ולא יועיל רק בפני המקדש כדברי המל"מ והראנ"ח, אך כשאני לעצמי נ"ל דלבטל הקידושין א"צ להעיד בפני המקדש, והוא לפמ"ש הרשב"א פ"ק דקידושין גבי ארווח לה זימנא שמתקדשת אליו בהנאת הרווחת המעות לא חשוב רבית גמור דגופה ממש לא קניא לי', והיינו שאין לארוס בארוסתו רק קנין איסור וכ"כ הר"ן בפ"ק דגיטין דלא טענינן לבעל מזוייף משום שאין האשה ממונו של בעל] והיינו דבפרק האומר בקידושין אמרינן דמה שאין קידושין תופסין בא"א היא כמו שאין תופסין בשאר עריות ולא משום שכבר נקנית לאיש אחד ושוב האיך אפשר להקנות עצמה לאחר, אלא ודאי שאינה נחשבת שלו רק שיש לו בה קנין איסור לאוסרה על אחרים, וע"כ אי לאו שבכלל עריות תוכל להתקדש לאחר ג"כ לאוסרה על הבעל הראשון ודו"ק, וע"כ י"ל כשמקבל העדות שלא בפני הארוס לא חשוב שלא בפני בע"ד, דטעם אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד דאין חבין לאדם שלא בפניו, והכא לא חב לי' ולא מידי, שלא הי' לו בה קנין לעצמה רק שאסרה על אחרים ואין העדות על הבעל רק עלי' להתירה לעולם, כן י"ל: יח) ואף שאינני כדאי לחלוק מסברא על הראנ"ח ומל"מ, הנה ראי' ברורה לדבריי מתשו' רשב"א ח"ד סי' ר' באחד ששלח גט לאשתו וקיבלו ב"ד עדות שלא בפני האשה שניתן הגט לידה אם מותר לישא אחרת, והשיב הרשב"א וז"ל ועוד שהטענה שאמרתם באמת נכונה שאילו אשה שהי' עדים שהיתה א"א ובאה ואמרה גרושה אני ועדים מעידים אותה הרי זה תנשא ואעפ"י שהעידו שלא בפני הבעל עיי"ש היטב, וע"כ הטעם כמו שאמרתי משום שאין האשה ממונו של בעל ואין העדות עליו, וכ"ש בנ"ד שהוא נגד ארוס בלא נישואין, ואין לומר דהתם משום דעדים מעידים שגירשה מדעתו ואין הגירושין חוב לו, דא"כ מה הוכיח הרשב"א לבעל שהעידו עדים שנתגרשה אשתו, דשם המעשה שידוע שקרובי אשה חרה להם מאוד על עידי גירושין וביקשו להושיבם במאסר ואין ראי' שנתרצתה בגירושין כי האשה יוצאת שלא לרצונה, וכן אין לדחות דשאני התם שטוענת ברי, דא"כ מה הוכיח לנדון דידי' שהבעל עצמו לא ידע אם הגיע הגט לידה, וע"כ כמ"ש: יט) אך עדיין יש לחוש מחמת שהפוסלים לא העידו הזמן מפורש באיזה יום באיזה שעה ואיני יודע בחקירות עדותן בטילה, האומנם כי לפסול העדים א"צ דרישה וחקירה, שכן הוא ברמ"א סי' ל"ו סעיף כ"ג שאם באו עדים לפסול העדים אך אינם יודעים אם עברו העבירה קודם שהעידו או אח"כ לא נפסלו העדות ולא נפסלו עד שיוודע בבירור שעברו קודם שהעידו, מבואר דאף שאין יודעין הזמן במכוון כשר: כ) מ"מ להחולקים על הריב"ש שאינו יכול לפוסלן שלא בפניהם לא חל עדותן רק על ביטול הקידושין וכן העדות מיוחדת שהי' בפניהם אינו חל על עצמם של עדות, דעל כל עד לא הי' רק ע"א, רק על ביטול הקידושין דמ"מ לדברי שניהם לא הי' קידושין בשני עדים וביטול הקידושין נראה שצריך דרישה וחקירה, שהרי בשלהי יבמות נחלקו בעידי מיתה אם צריך דרישה וחקירה מר סבר כיון דשרינן א"א לעלמא כד"נ דמיא ומר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמיין, והקשו ארוסה מאי איכא למימר, ותירץ הרמב"ן משום דאיכא ממון ברובן, היינו דרוב עידי מיתת הבעל הם בנשואה אך עידי קידושין הי' ראוי לדמות לדיני נפשות: כא) אך בתשו' הרשב"א ח"ג סי' קי"א עידי קידושין א"צ דרישה וחקירה אף לרע"ק דמצריך בעידי מיתה דרוח"ק משום דשרינן א"א לעלמא כדיני נפשות דמיין דהשתא מיהא לאו אנפשות מסהדי, משא"כ עידי מיתה שהיא אסורה לכל והבא עלי' במיתה והשתא שרינן לה עפ"י עד זה, וא"כ ניחא דאף דליכא כתובה הלא ליכא דיני נפשות ג"כ וכמו שתיקנו בכל דיני ממונות אף שלא בהודאות והלואות דלא לבעי דרוח"ק דבכולהו תיקון העולם כן תקנו בעידי קידושין וכמו שתיקנו לדון אותם בבבל דשליחוחייהו עבדינן כמו כן תקנו לענין דוח"ק, דבריש סנהדרין מדמי להו הש"ס אהדדי, וכך הם דברי רשב"א בתשו' שם ובריב"ש סי' רס"ו, אך עדים הבאים לבטל הקידושין בזה נאמר כיון דשרינן א"א לעלמא כו' דליכא למימר טעמא דכתובה, דארוסה לית לה כתובה ואין נ"מ בביטול הקידושין לענין כתובה, ובזה אין רוב עדיות לבטל הקידושין לאחר הנשואין ואדרבא עדיות אלו רובם אפשר כולם קודם נישואין. כב) מ"מ נראה לדעת רמ"א בתשו' סי' י"ב בפוסלים עידי זנות שלא בפניהם אף דאינם יכולים לפוסלם מ"מ מותר משום תרי ותרי אוקמא אחזקת היתר (וכבר ביארנו לעיל דבריו] וה"ה בעידי קידושין, וע"כ כיון דעידי קידושין ג"כ לא נבדקו בדרישה וחקירה שאמרו איני יודע אף שהם נאמנים בלא דרישה וחקירה והאחרונים אינם נאמנים מ"מ משוי להו לשנים ראשונים עדים בהכחשה שהיא רק ספק ואוקמא בחזקת היתר, דומה לעד שאמר מת בעלה ובא אחר ואמר לא מת קודם שהתירוה לינשא לא תנשא ואם נשאת תצא, דאף דראשון האמינוהו ושני לא האמינוהו, מ"מ שני משוי לקמא ע"א בהכחשה, דעד זה כמו זה, ומה חזית דציית להאי ציית להאי, ה"נ כיון שהראשונים ג"כ לא נחקרו מה חזית דציית להני, וגדולה מזה כתב הר"ן ריש שנים אוחזין דע"א שחייבוהו שבועה על פיו ואח"כ בא שני והכחישו פטור משבועה אפי' למ"ד עד המסייע אינו פוטר משבועה, דמ"מ משוי לקמא ע"א בהכחשה, דלא דמי לעד מיתה דזכתה בעצמה לינשא, וכן בעד סוטה נפטרה מלשתות, ע"כ חשיב נעשה מעשה על פיו, וה"ה בעידי קידושין