אבני נזר אבן העזר רלג

בממון לא מהני אמתלא, לא אכניס עצמי בזה אם דומה לנדון הצ"צ בסברא, אך אף אם יהי' דומה,, הלוא הצ"צ כתב מי יימר דדיבור ראשון משום האמתלא שמא דיבור שני משום הטעם, ובנ"ד שהעדים אומרים שלא הי' קידושין הנה העדים המכריעים ומספרים שדיבור ראשון הי' בשביל האמתלא: ו) מה שגבו העדות בוולאצלאוועק שלא בפני האשה כבר נתבאר בחשו' הרשב"א חלק ד' סי' ע"ר, אך בעיקר העדות שבוולאצלאוועק אני חושש טובא מאחר שהעד העיד שקרא אותו לקידושין והוא אמר שלא נכון לעשות כן, הדבר קרוב שדיבר עמה על עסקי קידושין בפני העדים, וכשאמר להנער לתת הטבעת ליד העלמה הוי כמדבר על עסקי קידושי' ונתן לה ולא פירש, דמה לי שנתן בעצמו או ע"י שליח, ואף שנראה כוונת השליח לא הי' לקידושין כי הי' קידושין אלו מתועבים אצלו שאמר שאינו נכון, ועוד שאמר שהטבעת פסול, וא"כ לא הי' כוונת השליח לקידושין, הלוא בקצוה"ח סי' ער"ה הוכיח שאם עשה שליח בנכסי הגר לבנות והשליח חשב שהם של משלח קנה דמצרפין מעשה שליח עם כוונת המשלח, ה"נ נצרף מעשה שליח עם הדיבור על עסקי קידושין של משלח, וכן במל"מ פרק יוד מהלכות טומאת הצרעת הלכה א' שאם האב אומר למוהל למול במקום בהרת אף שהמוהל אינו מתכוין לטהרו כיון דמוהל שליחותי' דאב עביד והאב מכוון לטהרו עובר בלאו: ז) האומנם כי בגליון הקצוה"ח בהא דכתב שם בהא דואם תאמר משנתינו דאמר תנה לי ולא אמר זכה דמוקי לה בשוטה שלא ידע השליח שהוא הפקר, וכתב בקצוה"ח הטעם דלא זכה משום דאמר תנה לי דלא עשאו שליח אלא ליתנו אבל אם אמר הגבה לי וכו'] ואני כתבתי בגליון זה אינו דאי אפשר לנתינה בלא הגבהה ובכלל השליחות של נתינה שליחות הגבהה, וראי' לזה הא דתנן בגיטין (ס"ו) אמר לשנים תנו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו והא כתיבת הגט בעי שליחות אלא דבכלל הנתינה הכתיבה כיון דאי אפשר לנתינה בלא כתיבה, וה"נ דכוותי', וא"כ מוכח דאין מצרפין הגבהת השליח עם כוונת המשלח: ח) וכן משמע מהא דקי"ל בזבחים בסוף פרק בית שמאי זה מחשב וזה עובד לא אמרינן ולא מהני מחשבת בעלים בשחיטה אף דהשוחט שלוחו של הבעלים כמבואר ברש"י פסחים (ויו) ובתוס' קידושין (מ"א) בד"ה נראה לי, וכן משמע בעירובין (מ"ד) דמותר לעשות מחיצה של בנ"א שלא לדעת אותם בנ"א ואף שהם שלוחו של המעמיד ואין מצרפין כוונת המעמיד עם מעשיהם של בני אדם: ט) אך גם אם נאמר דאין מצרפין מעשה שליח עם כוונת המשלח, בקידושין דא"צ נתינה מיד ליד רק שתקנה החפץ יהי' הוא הנותן לידה או שבא ממילא לידה והתקדשי לי בפקדון מקודשת, ואף שלא הי' נתינה לידה לשם קידושין רק שצריך שליחות לאמירת הרי את מקודשת לי אבל זה שבעצמו דיבר על עסקי קידושין א"צ שליחוית כלל רק שנקנה לה החפץ שלו, אך אם לא דיבר עמה בפני' רק שאמר לעד שלא בפני' שילך עמה לחדר, או שלא קיבל הנער הטבעת מידה רק העד קיבל מידה, יש לומר כיון שהעד [חסר איזה תיבות] לא הי' הקידושין נותנין לו לא כוון לקנות עבור הנער וצ"ע בזה. י) ויש לומר עוד כיון שהעד הפסיקן ואמר שאין לכון כו' בטלו דבריו הראשונים, אך אין בכוחי להתיר בשביל זה אשת איש החמור אך לו שאינו נוגע רק לאיסור חדר"ג דרבנן בשגם שיש פוסקים בארוסה לא החרים רגמ"ה, אם רוצה לפטור יש להתיר לו בפשיטות בתנאי אם תרצה גט, יתן לה קודם נשואין שלו, אך אם לא תתרצה לקבל גט ישא אחרת בלא גט והיא תהי' אסורה להנשא בלא גט, ויפרסמו זאת ברבים כדי שלא יבואו ללמוד ממה שמותר לו לישא אחרת שגם היא מותרת לשוק בלא גט כנ"ל: הדו"ש הק' אברהם. סימן קלה ב"ה יום ה' ויחי תרנ"ט לפ"ק פה סאכטשאב. שלום אל כבוד שארי הרב המאה"ג החריף ובקי שלשלת היוחסין מו"ה גיטמאן נ"י הכהן אבד"ק קעלטץ בדבר העידי קידושין שעדים אחרים פסלו אותם בפניהם ובפני המקדש, וגם שלא בפניהם ושלא בפני המקדש, בפניהם העיד ע"א על אחד מה שיש בו די לפוסלו, ועד שני העיד על שני מה שיש בו די לפוסלו, ושלא בפניהם הי' על כל אחר מעידי קידושין שני עדים לפוסלו: תשובה א) הנה גם מחמת העדות שבפניהם לבד יש לבטל הקידושין משום עדות מיוחדת, שהרי לדברי שניהם לא הי' על הקידושין רק ע"א, דמעיקר הדין אין חוששין לקידושין אפי' שניהם מודים, וכ"ש הכא שמכחשת דפשיטא שאין חוששין לקידושין, אלא שיש מקום לבע"ד לחלוק ולומר כיון דכשדנין על העדים אין על כל עד רק ע"א ונשארו בכשרותם, ממילא הקידושין קיימין: ב) אך יש להביא ראי' מדברי הנמק"י שחולק על הריב"ש וסובר דאין פוסלין עדים שלא בפניהם, והא דפריך בגמ' כתובות (י"ט:) ומגבינן בי כבשטרא מעליא תרי ותרי נינהו, משום דמ"מ מעידים האחרונים על השטר לפוסלו, אך יען שהראשונים עידי השטר לא נפסלו כיון שהוא שלא בפניהם חשוב תרי ותרי, אלו ראשונים מעידין על הלואה, ואלו אחרונים מעידים שהשטר פסול הואיל שהראשונים פסולים וכן הוא בתשו' רמ"א סי' י"ב, ועי' במל"מ פ"ג מהלכות עדות ובתשו' ראנ"ח סי' ס' הרי דאף דעידי השטר בכשרותם מ"מ על השטר יש עדים, ה"נ על הקידושין יש עדים לפסול אלא דבקידושין עדיף מבשטר, דלפי דעתי בפסלו עידי הקידושין שלא בפניהם אך בפני המקדש, הקידושין בטלים לגמרי, שהראשונים לא