אבני נזר אבן העזר ריב

עושה בעילתו בעילת זנות, ואנו אין לנו אלא דברי רמ"א: לה) ע"כ נ"ל בנ"ד כיון שהוא ודאי רצה לקדשה אמרינן בי' חזקה אף שחשוד לעבור, אך האשה כיון דאפשר שלא תרצה להתקדש אליו עכשיו פן יתוודע שהוא מומר ותצטרך להפרד ממנו ולא תרצה להיות אגידא בי' ואני אינני בקי בזה בטוב] אם יגבו עדות עלי' שחשודה על זנות אזיל ממנה החזקה, אך בשאר דברים אשר אין חשודה בהם על כל התורה, הלא קיי"ל מומר לדבר אחד לא הוי מומר לכל התורה, ומ"מ י"ל כיון שהתה"ד מחלק בין איסור קל לאיסור חמיר וכשיש קפידא גבה שלא להתקדש כעת פן יתוודע כנ"ל ואין לומר בו חזקה רק משום שנחשוב איסור חמור שהוא הרבה פעמים, ולגבי האנשים האלה ודאי חמורות נעשה להם כקלות, לכן אם גבו עדות עלי' שחשודה בחילול שבת ובבישול בב"ח [ויש סברא שלא תרצה להתקדש אליו פן יתוודע כנ"ל] יש סברא גדולה להתיר שלא יהי' שייך החזקה: לו) ואין להקשות ממ"ש הרמ"א בסי' ל"ג דווקא בחשוד לזנות משמע אבל חשוד לשאר עבירות לא, דלק"מ דוודאי לדעת הסוברים דגם בפנוי הבא על הפנוי' דאיסור קל אמרינן חזקה, ע"כ גם במומר לשאר עבירות אמרינן חזקה ובמגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי דאין קפידא אליהם בקידושין, ולכ"ע אפי' באיסור קל אמרינן חזקה אפי' חשוד לזנות אמרינן חזקה לא שביק היתירא ועביד איסורא וכן במקדש בפחות משוה פרוטה ובעל] אבל לדידן דקיי"ל דלא כהגאונים והר"ב ובפנוי הבא על הפנוי' הואיל ואיסור קל ויש קפידא שלא להתקדש לא אמרינן חזקה, ממילא אפי' באיסור חמור כל שהוא מומר לשאר עבירות שוב חמורות נעשה לו כקלות ולא אמרינן חזקה הואיל והוא קפידא אצלה כנ"ל, והרי להרמב"ם מומר לשאר עבירות צריך בדיקת סכין, הנה דאף לעבירה שלא נחשד בה אין לו נאמנות כל כך ואפי' להפוסקים החולקים על הרמב"ם י"ל בהא מודים דנעשין לו כקלות: לז) עוד י"ל דלהרמב"ן המתיר פילגש לגמרי וכשקידש ולא בירך שבע ברכות ודאי אסורה דקיי"ל כלה בלא ברכה כו' א"כ כשמכוין לשם קידושין אדרבא ע"י הקידושין יעשה איסור, ודווקא בא עלי' פעם אחת דביאה ראשונה שקידש בה אין איסור דעדיין לא נתחייב ברכת חתנים ושייך בי' חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, אבל בנ"ד שדר עמה הרבה פעמים וגם תחילה הי' דעתו כך דהוכיח סופו על תחילתו, י"ל דלא שייך כלל חזקה. דלהרמב"ן יהי' איסור ע"י הקידושין: לח) ע"כ נראה לי לדינא, אם יגבו עלי' עדות שהיא מומרת לעבירה אחת כגון חילול שבת ובישול בב"ח [ויש קפידא גבה להתקדש תיכף פן יתוודע] לפסוק דלא שייך בה חזקה אין אדם עושה בעילת בעילת זנות, ובענין אם מועיל אמתלא עוד לא עיינתי, וכעת אין לי שום פנאי כי הם יומי דריגלא: לט) ודבר מ"ש ראי' דרמב"ם אוסר פילגש בלאו דלא תהי' קדשה, דאל"כ מנ"ל לרמב"ם דהבא על השפחה באקראי דרבנן, וראי' מדמותר שפחה לעבד עברי, ואם איתא דפילגש ישראלית מותרת, מנ"ל דשפחה עדיפא מישראלית להתיר אפי' אינה מיוחדת, אלא ודאי ישראלית גם מיוחדת אסורה, ולא שאני לן בין מיוחדת לאינה מיוחדת ומדשפחה מיוחדת מותרת, ה"ה שאינה מיוחדת, וכעת נתיישבתי דלאו ראי' לפמ"ש הרמב"ם פ"ב מהלכות נערה בתולה ובס' המצוות סי' צ"ה בלאו דאל תחלל את בתך להזנותה דכמו שתזנה עם זה תזנה עם אחר ומלאה הארץ זמה דנמצא אח נושא אחותו, ומשמע שם דגם לאו דלא תהי' קדשה תלוי בטעם זה, שהרי ביאר דבאונס ומפתה דמקרה ואין בה טעם זה ליכא לאו, וא"כ בשפחה דהוולד נמשך אחרי' ואחותו משפחה אינה קרוי אחותו, ואין נ"מ כלל מי אביו ולא שייך ומלאה הארץ זמה ואינה מיוחדת כמו המיוחדת, דכמו שמיוחדת מותרת שלא תזנה עם אחר שמיוחדת לו וליכא ומלאה הארץ זמה, כמו כן שפחה אינה מיוחדת כנ"ל, וגם זה קצת סניף להיתר: מ) אם יכתוב כת"ר לאחד מן הגדולים ישלח גם העתק של התשובה שלי וכאשר ישיג תשובה מאתו ימחול לשלוח אותה אלי, לאשר כ"ת כתב כי איננו מכיר את שמי [אכתוב לו שם משפחתי אבי הכ"מ הי' הגאון מו"ה זאב נחום האבדק"ק ביאלא רבתי חותני הי' הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדל זצללה"ה מקאצק] אני הייתי רב בק"ק פארצווי ואח"כ בק"ק קראשנעוויטץ ואח"כ בק"ק נאשעלסק, אולי יש לו ספר נפש חי' יש שם כמה תשו' מאתי כאשר הייתי רב בעיירות הנ"ל, כאשר יכתוב לי מכתב ימחול להודיעני אם כ"ת הוא מן החסידים ומאיזה כ"ת, דברי ידידו עוז דו"ש ומברכו בחג שמח בפסח כשר להנצל ממשהו חמץ: הק' אברהם סימן קכג לרב מפרשיסחא השאלה נאבדה וניכרת מתוך התשובה תשובה א) יש בזה כמה טעמים להתיר הא', כי הכחיש זא"ז בחקירות דאיזה שעה, ואין לומר כיון דעידי קידושין לרוב הפוסקים לא בעיא דוח"ק, תיכף שהעידו על המעשה בלי הגידו השעה נגמר עדותן, ושוב כששואלין את העדים על הזמן לא מהני הגדתו על הזמן שיתבטל עדותן ע"י זה דהוי חוזר ומגיד דליתא, דהא חשוב דין מרומה שהאשה מכחשת, ועוד שתתקדש אשה חשובה שלא במעמד אבי' וקרובי' ובלי חופה, וכבר נשתדכה עם אחר נגיד וב"ת, עתה תתקדש אל זעלניר בלי שידוכין, ובדין מרומה הא בעינן דו"ח לכ"ע. ואף שאם אמר איני יודע גם בדיני ממונות כשר, דרק לכתחילה בעי דו"ח, מ"מ מוכח דמהני הכחשתו אח"כ לבטל העדות, דאל"כ מאי הועילו חכמים בתקנתן: ב) ואין לפקפק עוד לדעת הש"ך סי' ל"ג דטעם הכחשה בזמן מבטל העדות משום עדות שאי אתה יכול להזימה, ולתירוץ הב' בתוס' מכות בעידי קידושין לא בעינן עדות שאתה ילה"ז, דליתא דכל אחרונים חלקו על הש"ך וס"ל בדיני ממונות לא בפי