אבני נזר אבן העזר קע

וראה שתחוב על סוף אצבעה ואמר לה עד השני מז"ט, והתחילה האשה פיגא דבורה לדבר להבחור מה עשית לה מרוב אהבה שביניכם. וגם הבתולה דברה להבחור בזה"ל חיים"שי מה עשית לי והשיב להם עשיתי כמו שדברנו בינינו ומנתינת המטבע לא ידע כלל שלא ראה כלל שאחז את המטבע, וגם אמר שהבתולה לא ראתה להעדים: והעד השני הירשל אמר לפנינו בתורת עדות שהבחור הנ"ל ייחד אותו לעד שיראה את הקידושין ונתן לו מעות שיקנה בעדו טבעת קידושין וכן עשה ונתן להבחור, ובלילה הטמין להם אחורי הגדר ושמע ג"כ כל הדברים שדברו ביניהם דברי תפלות ונשקו זל"ז הבחור והבתולה ואח"כ שמע שאמר לה הרי את מקודשת וכו' עד כדת משה וישראל, ולא הי' יכול לומר כל הלשון שאמר שהוא ע"ה רק ידע התחלה וסוף הדברים כנ"ל, ונתינת המטבע לא ראה כלל, ואחר נתינת הטבעת לידה הלך לעבר הגדר שהיו עומדים הבחור והבתולה ומשמש בטבעת שעל אצבעה ואמר לה מז"ט, והתחילה האשה פיגא דבורה לדבר להבחור הנ"ל מה עשית לה אחר כל האהבות שהי' ביניכם וחטפה הכובע מעל ראשו, ואח"כ שאלה הבתולה ג"כ להבחור מה עשית לי ולקחה הטבעת מעל ידה וזרקה לארץ, והבתולה לא ראתה להעדים, עד כאן לשון העדים. ולא היינו יכולין לחקור את העדים היטב בלילה כד"ת, וגם הירשל אמר שאין לו עתה דיעה מיושבת ולא יוכל לומר הדברים כאשר ראה, ובקושי גדול הוצאנו מפיו את הדברים הנ"ל מעט מעט שלא כסדר, ובבוקר שלחנו אחר העדים ואחר הבחור והבתולה הנ"ל לקבל העדות ביום ולעשות חקירה ודרישה כד"ת ובאו כולם לפנינו ואמרו העדים והבחור שאי אפשר להם להגיד דבר עד שיתירו להם את השבועה שנשבעו הבחור להבתולה והבתולה להבחור והעדים להבחור שלא לגלות שום דבר עד שיתירו זה לזה את שבועתם, ולכך לא רצו להגיד בלילה רק ע"י כפי' אמרו הדברים בקיצור, ומתחרטים על מה שאמרו, והתרנו להבחור השבועה שנשבע לה ואמר [לפנינו] שבאיזה ימים מקודם הלך עמה בלילה ביחידות וחשבו מחשבות ועצות איך שיוכל לישא אותה ונגמר ביניהם שישבעו זה לזה שלא יגלו אדם, ויזמין להעדים, וג"כ ישבעו שלא יגלו לשום אדם ויעשה בלילה כמו שעשה ובו ביום של המעשה כתבה לו מכתב שיעשה כמו שעשה וגם נכתב בו הדרך אשר ילכו, ורק דבר הקידושין לא נזכר במכתב הלז, ע"כ כל המעשה הנ"ל הי' מדעתה ומרצונה, והטמנת העדים לא הי' רק מחמת האשה פיגא דבורה שהלכה עם הבתולה מפני שהיתה יראה ללכת יחידה בלילה פן יפגעו לה אנשים בדרך, והי' הדבר הזה סוד מפני האשה הנ"ל, ולכך לא אמר אתמול כל זאת מחמת שעדיין לא הותרה לו השבועה, שבפירוש דיבר עמה שבאם יהי' איסור לגלות כיצד יתוודע הדבר הזה לב"ד ואמרה לו שתתיר לו את שבועתו ויאמר לב"ד והעדים ג"כ יאמרו לב"ד, עד כאן לשון הבחור. והראה לנו עוד הפעם שנית כל המכתבים לראי' שהאמת אתו, והבתולה הנ"ל כופרת לו כל הדברים וגם על המכתבים חוץ במכתב אחד הודית שהי' כתוב בו בזה"ל אז דיא ביסט יוא האט אזוי צי מיר בעהט איך דיר אז דיא זאלסט מיר אפ שיקען דיא בריף אין אביכפל' והכרנו בכתב כל המכתבים שהוא אותו הכתב שבמכתב שהודית בו, וגם הי' בחור אחד שהכיר את כתבה והעיד על כל המכתבים שהם בכתב ידה, ואח"כ התרנו להעדים ואמרו לנו בתורת עדות: וזהו עדות עד האחד נטע כ"ץ: במותב תלתא כחדא הוינא ואמר לנו בזה"ל מיטוואך פאר נאכט האט מיר גיזאגט הבחור חיים אז עהר האט מיר צי זאגין א דבר סתר נאהר איך זאהל פריער שוועהרין האב איך גישווארת מיט דעהר שהחיינו פין יו"ט, האט עהר מיר גיזאגט אז הער האט אפ גישמיסט מיט דעהר בתולה ק אי של והר מקדש זין אויף דעהם דרך וויא מעין געהט צי דעהר פארבאסטווע, ע"כ זאהלט איהר זיך בעהאלטין אויף דעהם דרך אין איך וועהל דארטין ארויס קימען בלילה, אין הבתולה נחמה וועט דארטקין אוד ארויס קימען מיט דעהר חברתה פיגא דבורה אין עם בעדארף אזוי צי זיין אז מעהן זאהל אייך נישט זעהן דעהר נאך האט עהר מיר גיזאגט פאר מיר מיט דעהם עד השני הירשל הדברים הנ"ל אין עהר האט אינץ געוויזען את הטבעת האבין מיר געזאגט אז דעהר טבעת סו"ג ישט מחמת שאינו חלק. האט עהר גיגעבין איהם א צענעריל עהר זאל קויפין א טבעת, וכן עשה הירשל וקנה טבעת בעד א קאפיק ונתן הטבעת להבחור חיים אח"כ בלילה בערך שעה ד זענין מיר ארויס גיגאנגין אויף דעהם דרך וראינו אשר הבתולה נחמה הולכת עם האשה פיגא דבורה אין זייא זענין אין מלבושים אין דערקום על ראשם. שאין יכולים להכיר אם הם יהודים או א"י, דעהר נאך האבין זייא אינשץ דערזייעהן ונחבאנו, אח"כ בא אצלינו הבחור חיים ואמר לנו שיראה לנו מקום לישב בו עד שיבוא שמה עם הבתולה והאשה הנ"ל, וישבנו בהגינה אצל הגדר ואח"כ הלכו אצלינו ודברו דברי שחוק ודברי תיפלות וחיבקו ונשקו זל"ז הבחור והבתולה הרבה פעמים, וכשראינו שזה איזה שעות ועדיין לא גמר הדבר האבין מיר שוין נישט גיוואלט באלעמיטשען, האב איך גיגעבין א גרויסען שאקיל דעהם פלאט בכח גדול כדי עהר זאהל אהן מערקין דאס מיר ווילען שוין אוועק גיין האט זיך האשה פיגא דבורה אהן געריפען עם. מוז דאך זיין מענטשין דא האט זיך אהן געריפען הבתולה הנ"ל איך האב אליין גיטאהן א זעטץ אין פלאט. ואח"כ שמעתי שאמר מייחד עדים הרי את מקודשת לי בטבעת זו ובמטבע זו כדת משה וישראל. ומיד כששמעתי תיבות הללו מייחד עדים זקפתי עצמי עם העד השני וראיתי אז דער בחור האלט אצבע של יד הימנית של הבתולה נחמה בידו והטבעת קידושין איז שוין גיוופית אויפין עק פינגער, איך האב נישט גיזעהן וויא ער האט אחוף גיזעצט אויף ראש אצבעה, נאהר וויטער וויא עהר האט ארויף געריקט דעהם טבעת ביז צים סוף פינגער, אין עהר האט נאך גיהאלטען אץ מיטען זאגין אין האבע גיהערט דאס גאנצע זאגין פין הרי את ביז צים סוף עד כדת משה וישראל והעד השני הירשל קפץ מיד לעבר הגדר בצד שהי' עומדים ומשמש בידה לראות אם הטבפת מהודק יפה על אצבעה ואמר להם מז"ט ורק המטבע לא ראיתי כלל אח"כ התחילה האשה פיגא דבורה לצעוק על הבחור מה עשית לה וחטפה הכובע מהבחור הנ"ל ואמרה הבתולה ג"כ חיים מה עשית לי והשיב עשיתי כמו שדברנו ואח"כ זרקה את הטבעת מידה. ע"כ עדות נטע כ"ץ וזהו עדות הירשל בזה"ל, ביום הרביעי לעת ערב עת תפלת מנחה ראיתי את הבחור הנ"ל ואמר לי שדבר סתר לו אלי, רק שאשבע לו שלא אגלה לשום אדם בלעדי רשותו, ונשבעתי לו ואמר לי איך שרוצה לקדש את הבתולה נחמה הנ"ל, לכן אלך בלילה על הדרך הנ"ל עם עד השני וגם הוא יבא אחרי כן עם הבתולה והאשה הנ"ל כי כן נדבר עם הבתולה וביקש