אבני נזר אבן העזר קלה

ב"ר יהודא ציגעלמאץ מת באחאטא, שמעתי כי ספלטירא הוא מהוואכמישטש שהעתיק האקט הנמצא כתוב אצלם, והנה אם יש לסמוך על האקט הנמצא כבר כתבתי מכבר תשובה לק"ק ראווא שנת תרנ"ו והוא סי' ס"ה] להתיר לסמוך על הערכאות, אך אם לסמוך על ההעתק, הגם כי גם זה ערכאות כי כך נימוסיהם ליתן העתק מאקט הנמצא, אך אחד מן הטעמים הי' משום שדומה למסיח לפי תומו הגם שלא הוכשר מסל"ת בכתב כמ"ש הרב המגיד הטעם בזה כיון שעשה מעשה לכתוב יש לו איזה נגיעה ולא חשוב לפי תומו. אך מה שעושים ערכאות לקיים חוק ערכאותיהם אין ראי' מזה שעושים מחמת נגיעה, וכל זה במעשה ערכאות ממילא כגון שבא כתב מחק ערכאותיהם שפלוני מת, אבל זה שע"י שאלת האשה העתיק אין זה לפי תומו: יב) מ"מ נראה כיון שבידינו לברר אם לא זייף שיעיינו בהאקט נאמן כהא דיו"ד סי' צ"ח אף שהי' ע"י שאלה, מיהו התם צריך שלא יודיעוהו שצריכין לו לדבר או"ה, והכא גם זה לא נדע אם האשה לא אמרה שצריכה זאת לדבר או"ה, והיא אין לה נאמנות בזה מאחר שראינו שעשתה מעשה רשע שנשאת טרם הי' לה שום גביית עדות, אם לא שתתן אמתלא לדברי' שידעה תחילה שהיבמים מתים: יג) אך י"ל דלזה לא נחוש כלל שישנה אקט הנכתב שאם יתגלה הדבר ילך לקרימענאהל, וגם עיקר הלכה העליתי דערכאות מועיל אף בלא טעמא דמסיח לפי תומו, מ"מ נכון שישראל בקי יסע לווארשא ויראה בעצמו האקט הנכתב: יד) עוד יש מקום עיון אם האשה זאת שנשאת טרם הי' שום גב"ע אם שייך בה עוד דייקא, דהא חזינן דלא דייקא כלל אם לא שתתן אמתלא שגם תחילה ידעה במיתת היבמים, ויהי' האמתלא מתקבלת לב"ד] ואף שבלא"ה כל הסמיכות על הצד שע"א ביבמה נאמן, דטעם נאמנות ע"א משום מילתא דעבידי לאגלויי ולא משום דייקא, הלוא כתבו תוס' דאפי' לטעמא דעבידי לאגלויי, מ"מ צריך דיוקא זוטא דהא מסקינן מתוך חומר כו': טו) מיהו הא דתוס' דלכולי עלמא דיוקא זוטא בעי, א"צ לדוחק זה לדעת רשב"א ריש פרק האשה רבה דלפי האמת ע"א נאמן אפי' באתחזק איסורא, דטעמא דע"א נאמן באכילת חלב לאו משום שתיקה כהודאה, וראי' דמייתי בש"ס משנים שנאמן להכחישם, אינו רק ללישנא דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש, אבל ללישנא קמא דמשום דמתרצינין לדיבורי' לא אכלתי שוגג אלא מזיד, אין ראי' כלל דטעם נאמנות ע"א משום שתיקה כהודאה רק משום דנאמן הוא: טז) ולפנ"ש רשב"א עוד שם דאי ע"א נאמן אפי' באתחזק איסורא א"צ, לטעמא דמתוך חומר כו' רק משום עיגונא עשאו לע"א בדבר שבערוה כמו בשאר איסורין, וא"כ יש לפרש בפשטות משום דעבידי לאגלויי כו' וא"צ לטעמא דמתוך חומר כו' אף דהש"ס מסיק טעמא דמתוך חומר כו' זה אינו ללישנא קמא דכריתות כנ"ל דברי רשב"א, וכיון דיש סברא ג"כ דלא אזיל טעמא דדייקא במה שנשאת תחילה, דאמרינן וודאי גם תחילה ידעה שמת ותוכל להביא עדים ולדעת רשב"א אי ע"א ביבמה נאמן א"צ לטעמא דדייקא אין להחמיר בזה כנ"ל: יז) עוד יש מקום עיון ביבם משה, שבאקט נכתב משה בן יהודא ציגעלמאן, שמאחר שאין אנו יודעין כלל שהיבם הי' שמו משה, א"כ אין הכרה מחמת שם משה רק מחמת שם אביו יהודה, שזה ודאי יודעין שם אבי הנפטר בעליותו לתורה והוא אבי היבם, וגם משם משפחתו ציגעלמאן, והנה בק"ע סי' ש"ל שמו ושם משפחתו עדיף משמו ושם אביו וביותר בספק שהי' שם כיניו ושם עירו עדיף משמו ושם עירו, וכיניו היינו משפחתו, א"כ שם משפחתו עדיף משמו, וכשם שסומכין על שמו ושם אביו כמ"ש הב"ש ס"ק ס', כך סומכין על שם משפחתו ושם אביו: יח) והעיקר שצריך לדעת אם החזקה שיש לו שני אחים, היינו שהי' לו תחילה שני אחים ומאחר שמעידין על מיתתם די, או אולי החזקה שיש לו עתה שני אחים, ואף ששני אחים שלו מתו, אולי הני אחריני נינהו, ועוד יש לו שני אחים חיים וקיימים, ולדעתי יש להתוודע זאת בהלאדניאשטש כמה אחים הי' לו, ואם יתוודע שלא הי' לו מעולם רק שני אחין, וכ"ש אם יתוודע שם האחים, פסח, משה, או שידוע שכך הי' החזקה שמעולם לא הי' לו רק שני אחים יש להתיר זקוקה זו, וכבר כתבתי שנכון שיראה ישראל בקי באקט הנכתב שפסח בן יהודא מת ולא נסמוך על ההעתק: יט) מלבד זה חידוש בעיני מדוע לא העתיק מעלתו שמות הדיינים שבווארשא מקבלי העדות. כי בווארשא נמצאים בתי דינים מאחרי הרחובות שאינם ממונים מקהל כלל, ובתוכם נמצאים אינשי דלא מעלי כלל, או אולי אנשים אלו אינם ב"ד כלל רק לקחה ג' אנשים מן השוק ועשאתם ב"ד [וזה יוכל להתוודע אם הניחו חותם על הגב"ע, שאם לא הניחו חותם ודאי אינם ב"ד כלל] אשר קשה מאד לסמוך על קבלת עדותם שידקדקו אם העדים כשרים להעיד, והעיקר אם לא שכרתן האשה בפרט באשה זו שנשאת תחילה בלא רשות ב"ד שראוי לדקדק אחרי' ביותר, ובודאי אם הי' בא כתב ממרחקים לא היינו מדקדקים אחריו, אך מאחר שהוא בווארשא לכתחילה ודאי ראוי שלא למהר בהתירה עד שנדע בטוב: כ) לזאת אם מעלתו מכיר את מקבלי העדות טוב שהם אינשי דמעלי [הגם שלדעת ריטב"א ריש פ"ב דר"ה, להעיד על האדם לעולם צריך שנים אף באיסורין לא אדקדק אחרי' כל כך] ואם לאו ישאל מהרבנים הגדולים בווארשא כמו הר' יצחק פייגענבוים או להרב מראדום או לרב גדול אחר שבווארשא וישלח להם הגב"ע ואת שמותם ואם יש חותם יכתוב גם החותם. ויכתוב להם שהגב"ע הביאה האשה שנשאת בלי רשות ב"ד וראוי לדקדק אחרי' וישאל אותם אם יוכל לסמוך על גב"ע הזה כי הם במקומם יכולים להתוודע זאת: