אבני נזר אבן העזר ק

לא יה' לאסור הנשואין, ועיקר איסור האירוסין שמפקיע שיעבוד התינוק והמארס יורד לחיות התינוק: יד) וניחא עוד ליישב סוגיא דיבמות (מ"ב.) דבטעם איסור ג' חדשים שמואל אמר משום הבחנה מקרא, רבא אמר משום גזירה שמא ישא אחותו מאביו, היכי דקים לן דמעוברת תנשא, ומשני סתם מעוברת למניקה קיימא ודילמא מיעכר חלבא, וקשה למה הוצרכו טעם אחר בתוך ג' חדשים תיפוק לי' שמא מעוברת היא ולמניקה קיימא כו', וכבר נתקשו בזה הרמב"ן ורשב"א ותירצו דכולי האי לא אחמור רבנן באיסור מינקת לאסור בספק שמא מעוברת, ועדיין יש לשאול שהרי שיעורא דכ"ד חודש שיעור גדול, וכתב בחת"ס דרוב תינוקות די להם בפחות ולפי דעת הרופאים די בשנה רק חכז"ל החמירו בסכנת נפשות לחוש למיעוטא, וא"כ למה לא ניחוש לספק מעוברת, וצריך לומר דווקא מינקת ודאי שהוצרכו לגזור שוב הגדילו הזמן לחוש גם למיעוט, אבל בתחילה לא הי' גוזרין משום ספק, וזה סברא הוא, אבל אינה מוכרחת שיצטרך הש"ס להמציא טעמים חדשים בתוך ג' חדשים., אך לר"ש הזקן אתי שפיר, דאי אמרת דתוך ג' חדשים האיסור משום ספק מינקת איך נוכל לכלכל לר' יהודה ור' יוסי שהתירו האירוסין ואסרו הנשואין הא משנתארסה נפקע שיעבוד ההנקה ולמה יאסרו הנשואין, ואם תבא לאסור משום מינקת על כורחין גם האירוסין יהי' אסורין, וכן ס"ל לר' יהודה באמת במינקת בכתובות כנ"ל, וע"כ שלא גזרו במינקת בספק: טו) והנה בכל זאת אין דעתינו דעת הדיוטות מכרעת בין רבותינו גדולי הראשונים, אך עכ"פ נשמע דלדעת ר"ש הזקן לאו דווקא גרושה רק גם אלמנה שאינה מחוייבת להניק מותרת להנשא, והא דאלמנה שאמרה איני ניזונית ותבעה כתובתה כבר ישבנו לדעת הר"ש] וכדעת בעל אמונת שמואל, האומנם כי הנושא שעליו דן בעל אמונת שמואל היינו באלמנה עשירה, יפה השיג עליו הב"ש מהני דבי ריש גלותא דמסתמא הי' עשירות, אך אין הטעם כמ"ש הב"ש דשניא אלמנה מגרושה: טז) אך הטעם בזה נראה, דהנה הרא"ה אוסר אף בגרושה שאינה מכירה משום דאם אינו מוצא מינקת אחרת מחוייבת להניקו, דכשם שמשונה דין אמו גרושה מאשה דעלמא, דאפי' מכירה אינה מחוייבת להניקו, ה"נ שניא בהא שאם אינו מוצא אחרת מחוייבת להניקו, וכיון דחיישינן שמא תחזור המינקת ע"כ אף בגרושה לא מהני נתנה בנה למינקת עכ"ד, אך המקילין בגרושה, י"ל דס"ל כדעת הריא"ז שברמ"א סי' פ"ב שגם אשה דעלמא מינקת שאינה אמו אם מכירה כופין אותה להניק, וא"כ אין אמו גרושה חלוק מאשה דעלמא, ואפי' אינו מוצא מינקת אחרת אינה מחוייבת להניקו, אבל אלמנה עשירה אם לא ימצא מינקת פשיטא שמחוייבת להניקו, דכל הטעם דהכניסה שתי שפחות כתב הרמב"ם וש"ע שתניקנו השפחה, וכן אם הכניסה לו הון שראוי לקנות שתי שפחות, מ"מ אם לא ימצא מינקת מה תועלת ברוב שפחות, וגם מה שמשפחתו או משפחתה אין דרכם להניק בעצמם לא יועילו אם לא ימצא מינקת אחרת, דאפי' עשירה שבעשירות אם לא תמצא מינקת תניק את בנה ולא תמיתנו, ולעולם במקום שאין האלמנה מחוייבת הוה לי' אלמנה כגרושה, שלדעת מהר"ש וסיעתו ולדעת הרשב"א שמתיר באינו מכירה עכ"פ מותרת להנשא: יז) והב"י סי' י"ג בהא דתוך ג' חדשים אסורה ליארס כתב דלעשות שידוכין שרי, והביא כן מתשו' הרא"ש, ובהרא"ש שם הדין במינקת, אך הב"י הוכיח מזה לתוך ג' חדשים, דבגמ' מדמי להו לענין לא פלוג, וה"ה שנדמהו לענין שידוכין, אך יפלא מדוע לא הביא הב"י הדין לענין מינקת עצמה מקור הדין בתשו' הרא"ש, וכן הרמ"א הביא דברי הב"י בתוך ג' חדשים, ולא הביא הדין במינקת, אך לפי האמור אתי שפיר, דהנה בסי' צ"ג כתב הב"י דאפי' עשתה שידוך לבד הפסידה מזונתי' ממילא אם תהי' מותרת בשידוכין, שוב תהי' מותרת ליארס ולינשא כיון שהפסידה מזונותי' ונפטרה ממלאכות, וע"כ גם השידוכין אסורין, והוא דומה לאירס לר' יהודה, דאף דלא גזר אירוסין אטו נשואין בהבחנה מ"מ במינקת אסור, שאם תתיר האירוסין ע"כ גם הנשואין אח"כ יהי' מותרין, ה"נ להב"י בשידוכין. והרא"ש דמתיר לשדך במינקת לטעמי' דאוסר בגרושה אף שאינה מחוייבת להניקו ואיסור נשואין לאו בחיוב הנקה תליא, (ולשיטתו צריך לדחוק באירוסין במינקת לר' יהודה דאיסור מינקת סכנתא חמיר מאיסור תוך ג' חדשים, והש"ס למד מינקת מתוך ג' חדשים רק להחמיר ולא להקל] אבל הב"י שהביא בש"ע שני דיעות בגרושה שאינה מכירה, ע"כ שתק במינקת לשדך, כי תלוי בדיעות הנ"ל, וכן הרמ"א שתק, והב"ש שכתב להתיר לשדך במינקת לטעמי' שחולק על תשו' אמונת שמואל, ואלמנה שאינה מחוייבת להניק לא דמיא לגרושה ואסורה להנשא, אבל כבר הבאנו סמוכים דאלמנה שאינה מחוייבת להניק וגרושה שוים, וזה דעת הב"י והרמ"א: יח) ובדין תובעת כתובתה בתה שכתבנו לדעת מהר"ש אינה יכולה לתבוע חלק כתובתה המגיע מחלק הילוד, ובסי' צ"ה סעיף ב' פסק בש"ע שיכולה לתבוע כתובתה לאלתר אעפ"י שאינה יכולה לינשא עד כ"ד חודש, ומשמע אף מחלק הילוד, אף דבש"ע סי' י"ג לא הכריע נגד המתירים בגרושה שלא הכירה, היינו דהטעם שאינה יכולה לגבות מחלק הילוד משום שאין נזקקין לנכסי קטן, ואי משום מזוני הא רעה לתינוק שעל ידי זה תפטור מלהניקו, ולדידן דמספקא לן אם הלכה כהרשב"א או כהרא"ש ואסורה לינשא מספק [אף אם נשאת מפרישין אותם רק שלא יצטרך להוציאה בגט] שוב לאו רעה היא לתינוק זה שתפטור ממזונות, אבל אין להתיר משום זה השידוכים, דסוף סוף לדעת המתירים על כורחין היתה הגזירה גם בשידוכים: נאום הק' אברהם. סימן נד לרב אחד. א) על דבר האיש שנשא אשת אחי אמו בשוגג הדבר ברור שכופין אותו לגרשה, ולא היקל הצ"צ בנשא אשת חמיו בשוגג., אלא משום דאיסור אשת חמיו קיל טובא, שהיא רק משום מראית העין בעלמא, ובזה דימה הצ"צ למים שאין להם סוף, אבל שני' אין דומה למשאל"ס, ובשבת (כ"ג.) דספק דבריהם קיל מוודאי דבריהם, ודמאי עוד קיל יותר דרוב ע"ה מעשרין, וא"כ משאל"ס דרוב מתים קיל טובא משני' ודאי דבריהם: