אבני נזר חושן משפט כט

דלא מהני תנאו מאתנן שאסרה תורה אפילו בא על אמו ואף שהי' ידוע שיהי' חייב מיתה ואעפי"כ התחייב והוי כהתנה כדברי ירושלמי בהלוה לעשר שנים, על כרחין דלא מהני תנאו עכ"ד: תשובה. אין זה ראי', שהרי אין אתנן אלא אם כן הי' ברשותה בשעת ביאה, וא"כ אף אם קלב"מ יהי' הטלה שלה, אלא דלא חשיב אתנן אלא מתנה כמ"ש התוס', א"כ אין ראי' מהפסיקה שפסק עמה שלא יהי' קלב"מ: ועיקר הספק לכאורה אין לו שחר, דלא מצינן תנאי שבממון אלא כגון המקדש והתנה שלא יהי' לה עליו שאר כסות דהוה תנאי בקידושין שאם יתחייב לא חלו הקידושין ולא נתחייב. וכן שלא תשמיטנו וכו' שאם תשמטנו המעות פקדון הי' בידו או גזילה בשהוציאם, וכן על מנת שאין לך עלי אונאה, שאם יהי' אונאה לא יהי' מכירה אלא מתנה, וכן אם נפרש התנאי שיור שלענין זה לא יהי' קידושין והלואה אלא פקדון, אבל קלב"מ מה יועיל תנאי שלו, וכאומר לא אירש נכסי אבא דלא אמר כלום: אלא דיש לעיין בדברי הר"ן פרק האשה שנפלו שכתב דיבם קודם שייבם יכול להתנות שלא יירש בנכסי אחיו יותר משאר אחים, ואף דיבום אינו תלוי בדעתו ואפי' בא עלי' באונס או נתכוין לבוא על הבהמה ובא על יבמתו קנאה ויורש בנכסי אחיו, וכן עוד בר"ן סוף אלו נערות במפותה דמחלה אף דקנס דומה לנחלה הבא ממקום אחר יעיי"ש, ואף דלאו מחמת מעשי' ודעתה, וא"כ יש לספק בקם לי' בדרבה מיני' כיון דאין הפטור ממילא רק ממה שעבר עבירה שיש בה מיתת ב"ד יוכל להתנות שלא יועיל לפטור, הגם שיש לחלק מ"מ אפשר לומר כן אך מ"מ נראה דלא דמי שהרי קם לי' בדרבה מיני' ענינו דעל כל מעשיו שעשה בשעה שמתחייב מיתת ב"ד אין דנין אותו ואף על מה שעשה מדעתו כמו באתנן, וא"כ גם מחמת תנאו שהתנה שלא יהי' קלב"מ אין דנין אותו, ואין לומר שהתנאי תחילה קודם שעבר עבירה דמה דמועיל תנאו במקדש משום דעל מנת כן נשאה, וכן מלוה על מנת כן הלוה, וכ"כ רמ"ה ב"ב (קכ"ו:), וא"כ התנאי בשעה שעבר העבירה ואין מחייבין אותו מחמת התנאי כלום, ולא דמי לעל מנת שלא תשמטנו שביעית דאין שביעית מבטל התנאי והתנאי מועיל שלא ישמטנו, אבל הקלב"מ מבטל התנאי, ואם תאמר אדרבא התנאי יועיל שלא נאמר כלל קלב"מ ואף הקלב"מ שלא יתחייב מחמת התנאי התנאי מבטל, וכשם שאתה אומר שהקלב"מ מבטל כל התנאים, כן נאמר התנאי מבטל כל הקלב"מ, ליתא שהרי בתמורה (כ"ה) האומר על בכור עם יציאת רובה יהי' עולה דברי רב ודברי תלמיד דברי מי שומעין ה"נ כיון דתנאי וקלב"מ בהדי הדדי אתו ואחד מבטל חבירו קם לי' בדרבה מיני' שהיא דינא דאורייתא עדיף מתנאי דידי': הק' אברהם סימן כב. ב"ה ר"ח סיון תרס"ח לפ"ק. שלום לכבוד הרב המאה"ג איש אמונים מו"ה מאיר דן נ"י האבד"ק דוואהרט דבר שאלתו וז"ל אלמנה מפה צעירה לימים נשאת לאיש והכניסה לו סך שמונה אלפים רו"כ לנדוניא, וכאשר תבעתי ממנה הרח"ש המגיע לי לפי התחייבות אנשי העיר בכתב הרבנות שלי היתה מענה בפי' שמאלמנה אינו מגיע רח"ש, ואני לא שמעתי שיהי' חילוק בין אלמנה לבתולה כיון שהי' לה מעות אלו במזומנים מירושת הבעל ונשאת לאחר לדעתי מגיע לי הרח"ש בשלימות, והוסכם אצל האלמנה לסמוך עלי החתום מטה בזה: תשובה. כנים דבריו שאין חילוק בין בתולה לאלמנה דמ"ש, גם אין חילוק בין נשואין ראשונים לשניים, הגם שכבר שלמה פעם אחת בנשואין ראשונים, וזכורני בהיותי בקראשנעוויטץ ושם משלמים רח"ש בתנאים ג"כ והרבה פעמים נתבטלו השידוכים ונשתדכה לאחר כמה וכמה פעמים ושלמו רח"ש מכל תנאים ותנאים, וה"נ בזה: אך יש לדון בו מטעם אחר, דהנה בתשו' עבוה"ג סי' נ' ז"ל ראובן שהי' שדכן עד שיגע ומצא לשדך ולקשר אשה שנתארמלה לבן גילה והלכה והיתה לאיש ההוא והכניסה כל אשר לה לבעלה ואחר הנשואין תובע ראובן שכר השדכנות מן האשה והיא אומרת שאין לה לשלם והבעל אומר שראובן לאו בעל דברים דידי', והשיב דבזה כ"ע מודים דבעל כיורש, דטעם הרי"ף דשויא כלוקח ולא חיישינן לפסידא דבע"ח משום דהוא גרם לעצמו שהלוה בע"פ אבל שדכנות אין דרך לכתוב שטר עיי"ש, וזה בשדכנות שהחיוב על טרחתו מהשידוך אך שאינו משתלם רק אחר הנשואין, מ"מ כבר נתחייבה קודם הנשואין, אבל רח"ש לא נתחייבה רק בשעת נשואין ואז אין לה כלום: ואף הרח"ש מהתנאים שכבודו כתב שבעירו משלמים כפול, ודאי כוונתו שמשלמים מתנאים, חדא דלא ברירא אם פסידא דרח"ש חשיב פסיד מאחר שלא עמל בו הרב ליקח הרח"ש, ועוד מאחר שהכניסה לו הכל ל"נדוניא" ונדוניא היא נכסי צאן ברזל ובנכסי צאן ברזל הבעל לוקח גמור [כן הי' ברור אצלי מסברא, ושוב מצאתי כן בב"ש סי' צ"ג ס"ק יו"ד בשם מהרי"ק] ואינו מחוייב לשלם ואם היתה בתולה ואבי' נתחייב עבורה לנדוניא המנהג שאבי' משלם הרח"ש והחיוב על דעת המנהג והוא יש לו לשלם, לא כן בנ"ד שהיא ברשות עצמה והחיוב עלי' והיא שכבר נשאת אין לה לשלם: אך כל זה בחלקה שהיא מחוייבת לשלם, אבל הבעל מחוייב לשלם חלקו, וכוונת העה"ג בפלפולו ודאי על חלקה, אבל הוא שילם חלקו רק חלקה אינו רוצה לפרוע אבל חלקו למה לא יתחייב, אבל גם זה אינו ברור, ובוודאי אם הבעל דר