אבני נזר חושן משפט קסד

מה שהקשית משבת (קל"ו) מהלינן ממנ"פ ומפרק נושאין לטמא ממנ"פ אי כהן ברי' הוא ואי בר שני חלל הוא, י"ל דהירושלמי והש"ס נדה שהתירו תרתי דסתרי במעשה אחת היינו בלובן ואודם דשני טומאות וכל טומאה ספק ומשמע בפ"ב דשבועות דשני טומאות כשני מיני איסורים, או בהכה שניהם כאחת דשני מעשים, או פ"ד בשתוקי דשני איסורים [או איסור פ"ד או איסור ממזר] אבל כשהממנ"פ להתיר הרי חדא מעשה לגמרי, וע"כ כתב הפנ"י בנולדו זכר ונקיבה והאחד ממזר דפשוט שאסורים לישא זא"ז, הגם שבזה יש לפקפק די"ל ישראל בממזרת וממזר בישראל תרי גווני נינהו כמו לובן ואודם, אבל כשתרתי דסתרי במעשה אחת וענין אחד חשוב ודאי ממש ודו"ק: מ"ש שהתומים כתב שאין לומר קים לי נגד הש"ע, הנה הרמ"א הביא דעת ר"ת הגם שלא הביא רק בניטל של שמאל אבל לא בנחתך אפי' שמאל ולא בניטל ימין, הנה הדבר מפורש בראשונים זה מספיקא בגירסאות הירושלמי, וא"כ בניטל של ימין אכתי אינו אלא איסור ספק וכל שאתה יכול לרבות ספק ספיקות בפ"ד מותר: אולם לפענ"ד אף בנחתך ואח"כ ניטל יש להתיר שמפורש בראשונים שפסק ר"ח עפ"י גמ' דידן ועפ"י גמ' דידן אין חילוק, והרמ"א לא נחית להיתר הלכה כמיקל בפ"ד, ובנ"ד א"צ לכך, ולדעתי אין להכחיש המוחש שרואין בחוש שכל בעלי ביצה אחת מולידין, וא"א שלא תהי' אחת מנשים אלו כשירה, חלילה לא תהי' כזאת בישראל, ואילו הי' הלכה בפ"ד כרוב הפוסקים בטח לא היו מולידין כי העולם מתנהג עפ"י ד"ת וכמ"ש במ"ר וירושלמי עה"פ אקרא לאל גומר עלי, אלא משום דהלכה כר"ת כמאן דמיקל בפ"ד מזה נצמח שכל בעלי ביצה אחת מולידין, כן נ"ל ברור: בנותי בספרים ומצאתי הבית מאיר כתב ג"כ דספק ממזר מותר אפי' רוב ממזרים ואזיל איהו לגבה והביא ראי' מספק ערלה, וכתב דלא משמע שכך נאמרה הלכה בפירוש, דאפי' רוב לאיסור יהי' מותר ודחק בדברי הרשב"א שגם הוא סובר כן, אך זה לא נראה כלל]: ואפי' לדעת הרשב"א דרוב ממזרים כוודאי חשוב ושנאמר דפ"ד שוה לממזר בזה עכ"פ ס"ס לאיסור לא מהני בזה שזה מוכח ממתני' דשתוקי ממזירי מותרין זב"ז וכ"כ מהרי"ט בחי' לקידושין להדיא, וא"כ להמתירין בעל ביצה אחת וסומכין על ר"ת, ממנ"פ אם ס"ל לפסוק בתורת ודאי כר"ת הרי בניטל של ימין תלוי בספק הגירסאות בירושלמי והו"ל ספק פ"ד לקולא, ואם נאמר שהתירו מחמת ספק דמספקא להו אם הלכה כר"ת או כהחולקים והתירו משום ספק פ"ד, א"כ אף בניטל של ימין הו"ל ס"ס לאיסור, ומ"מ חשוב ספק פ"ד להתיר, ואף שהרמ"א כתב שטוב להחמיר, מ"מ הלא כאן יש עוד היתר של היש"ש והחת"ס סמך עליו דהניטל מחמת חולי ע"י רופאים חשוב בידי שמים, וטעמא דידי' דבשר שהרופא גרדו כאילו אינו, נמצא שלא פעלו הרופאים כלום בנטילתן, עכ"פ יש לסמוך ע"ז נגד טוב להחמיר של הרמ"א: קיצור הדברים לדעת השטמ"ק ב"מ בעשירי ספק דאפי' רוב כנגדו והש"ש והב"מ ומתני' לשתוקי וממזירי מותרין לבוא זב"ז מסייע להו, שהרי מפורש ספ"ק דכתובות פירש אחד מהם ובעל הוולד שתוקי (דחד רובא לא מהני] ממילא מותר בממזר ממתני' הנ"ל א"כ גם בנ"ד, ואפי' כהרשב"א ושנאמר דפ"ד שוה לממזר, עכ"פ להמתירין שראה רמ"א מותר דבס"ס בודאי אמרינן ספק פ"ד מותר כדברי מהרי"ט בפרט שביארתי בתשובתי דע"כ התירו עפ"י שיטת ר"ת בגמ' דידן, ובלא כ"ז יש היתר של היש"ש, גלל כן נראה להתיר שלא להוציא אשה מבעלה: אחר שמצאתי דברי הרשב"א הנ"ל למדתי בדיני יוחסין אולי אמצא בראשונים חולקים עליו להדיא ומצאתי רק דברי הבית מאיר אלו תמחול לכתוב לי דעתך כעת: בנך הדוש"ת הק' אברהם. סימן קל ב"ה יום ו' עש"ק דברים. שוכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י. מכתבך היקר היום הגיעני: אשר הקשית עלי לפי דברי ירושלמי דמיעט אביו ספק נימא דילמא לאו אביו, הנה בעצמך הקשית על קהל ודאי נימא לאו אביו ויהי' קהל ספק ותרצת כיון שמוחזק מכח רוב לכל מילי נעשה ודאי כמו שמוציאין ממון ברוב זה וזה יספיק גם לקושיא זו: אולם אשר כתבת דיחוי דהתם ע"כ המיעוט רק לתרתי דסתרי דאל"כ קרא למה לי זה נכון, מ"מ יש בזה סמך לדברי מהרי"ט דמצינו מיעוט התורה בתרתי דסתרי, ובעצמי כתבתי דיחוי זה לההיא דנדה וחזרתי לדחות דיחוי זה כמבואר בתשובתי, אולם רצית לדחות ההיא דנדה דהתם משום דמשונה מיעטי' הכתוב ולא משום ספק, וזה מבואר להדיא בתוס' בכורות (מ"א:) ד"ה ואתי דטומטום משום ספק נתמעט ורק אנדרוגינוס נתמעט משום שהוא משונה ושקולים הם ויבואו שניהם עיי"ש היטב: אשר הקשית בבכורות עיין בתוס' שם (כ"ב:) ד"ה ובלבד ישבו זה בטוב: אשר לא הקשיתי על גלגלין בתחילתו עי' נזיר נ"א] כי י"ל כדברי המרדכי דהיכי שהמבטל בא לעולם בתערובת לא בטיל, רק מסופו קשה שכבר נעשה רקב, וא"כ איך ילמוד סופו מתחילתו, דילמא תחילתו שאני דלא שייך בו ביטול: אשר הבאתי ראי' מירושלמי דחגיגה, הנה לפי פירוש הק"ע יש ראי' לדבריי רק לפירוש פ"מ מסקנת הירושלמי להיפוך ובאמת שני הפירושים לא נתחוורו בעיני, ולפענ"ד פירושי הוא הנכון, ומ"מ בין לפירושי בין לפירוש הק"ע יש ראי' לדבריי והק"ע