אבני נזר חושן משפט קנו

בשלמא הגמ' מקשה שפיר כיון דחזינן שבא דם ולא ידענו שיש לה מכה במקום מ"ר, ניחוש שאין בה מכה כלל, וע"כ הדם בא שלא מחמת מ"ר, אבל בנ' שהמ"ר יצאו תחילה עם דם מהיכי תיתי שבא דם שלא מחמת מ"ר ג"כ: אך אף לשיטת הרא"ש משום דבסוף לעולם שותתת ואיכא למיחש לדר"מ לכתחילה כפירוש ר"ח דר' יוסי מודה לכתחילה, ולר"מ שותתת טמאה ולבסוף ודאי שותתין, ועוד עדיף ממה דמקשה ודילמא דרק ספק שמא בא הדם לבסוף אבל הכא דמתחילה ועד סוף אדום ובוודאי גם לבסוף אתא דם כשהיא שותתת, אך גם זה אינו דכיון שבא דם גם כשיושבת ומקלחת וע"כ מכה יש בגופה ותולין במכה: הן אמת דבתשו' הר"ן איתא דיושבת על שפת הספל ומקלחת בתוך הספל ונמצא דם על שפת ובתוך טמאה לר"מ וקשה נמי הנ"ל, דכיון דנמצא בתוך ג"כ ע"כ מכה יש בה ונתלה גם על שפת הספל במכה, ומהכ"ת לחוש שמא שלא מחמת מ"ר, וצ"ל דאין תולין אלא במכה מבוררת, אבל זו אין המכה מבורר, והרי ר"ש מטמא אפי' יושבת ומקלחת, ואף שר"מ מטהר יושבת ומקלחת וכ"ש ר' יוסי דמטהר בכל גווני] די שיפקיע א"ע ולא לתלות בה עוד לטהר דם אחר, וא"כ בנ"ד נמי לפירוש הרא"ש הלוא המ"ר שיצאו בסוף אדומים כדם מצד עצמם טמאים ותרצה לתלות במכה הלא אין המכה מבורר, ליתא דהא קי"ל כר' יוסי וגם המ"ר שיצאו בסוף ושותתין טהורין משום נדה רק משום כתם טימא ר"ח, והרי בסי' קפ"ז במכה שאין ידוע שמוציאה דם שאין תולין בה מ"מ כתמים תולין בכל ענין, וה"נ נאמר בנ"ד לתלות במכה שאינה מבוררת, וכ"ש הוא שהרי מטהרין הדם הנמצא בתוך הספל ואמרינן דם מכה הוא ודו"ק: מיהו אכתי איכא חששא לשיטת הרא"ש במ"ר שהשתינה כשהיא עומדת דמ"ר שבסוף טמאים גם לר' יוסי דבעומדת ושותתת מודה לר"מ ובודאי טמאה בזה משום נדה כמו לר"מ, וא"כ אין תולין במכה שאינה מבוררת כדמוכח בתשו' הר"ן הנ"ל [ע"כ מצאנו ואולי חסר הסיום]: גיסו הדו"ש וש"ת הק' אברהם. סימן קכב ב"ה יום ד' נצבים תרמז"ל פה סאכטשאב. שלום לכבוד גיסי ידידי הרב הגדול חריף ובקי גן הדסים כש"ת מו"ה יצחק נ"י הכהן האבד"ק אסטראווע. דבר הקרטין מנהג מורי הוראה שהקטנים שאין יכולים לבדוק מתירין בלא בדיקה, ובחי' הבאתי ראי' דבדיקה זו אינו רק לחומרא ובמקום שאי אפשר מתירין בלא בדיקה, ולמעשה לא בא לידי מעולם רק אותם שיכולין לתלות בבא מבחוץ כמו פראכעס וכדומה ואותם אני מתיר בפשיטות שאיני יכול לבדוק וכשניכר בטביעת עין שהוא פראכעס אני מתירם לפעמים בלא בדיקה אפי' ביכול לבדוק, ושמעתי שבחת"ס מתיר לאחר שהפסיקה בטהרה ובדקה ג' פעמים ומצאה טהורה, ואפשר לאחר הפסק טהרה לבד: ובדין שבר בני מעיים כמדומה לי שהוא שהמקור ירד למטה והוא דין פארפאהל ומעולם לא הורתי בזה, ובחת"ס כתב ג"כ שמונע א"ע להורות בזה: לדעתי טוב אשר כ"ת ירגיל עצמו לשלוח ענינים גדולים להגאון המובהק אבד"ק לובלין, כי קרוב אליו ומכאן רב הדרך בחילוף מכתבים: גיסו הדו"ש מברכו בכוח"ט הק' אברהם. סימן קכג ב"ה יום ה' פ' משפטים החוה"ש וכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון הגדול החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י. אהובי אבי אתייעץ עמך בדבר הלכה: בדבר העזבון מר' נתנאל שצוה אחריו לצדקה לבנות בהמ"ד ועוד הרבה ענינים ובעת פטירתו הי' אומדין סך נכסיו לערך ט"ו אלפים רו"כ וכהיום נתקלקל הרבה מהעזבון והרבה חובות שלא נגבו ועתה השאלה אם לנכות מהצדקות לפי ערך או כפי אשר צוה: וזה נוסח שטר צוואה מעידים אנחנו הח"מ איך שאנחנו נכנסנו אצל ה"ה נתנאל ב"ר יעקב ז"ל נעלקינבוים מפארצווי לבקרו ומצאנוהו שוכב על ערש דוי ולשונו ומילולו בפיו ודעתו צלולה עליו ומיושבת כאדם בריא ויודע להשיב על הן הן ועל לאו לאו וכך אמר לנו הנני מצוה את ביתי לפניכם והנני מחלק את כל הוני בפניכם ואני מבקש מכם שתהיו עדים בדבר הזה וכתבו וחתמו כן בפני בצוואת ש"מ כל העסקים והמסחרים שיש לי עם אחי מו"ה חיים נ"י הוא בשותפות חלק כחלק לבד מאקט מלינא עלי ב' אלפים רו"כ ויותר הוא שייך לי לבדי וגם אחי הנה מודה בזה, מזה ינתן ה' אלפים זהובים פויליש לבנות מהם בהמ"ד חדש בעיר פארצווי מאה זהובים עם ששה סדרי משניות שיש לי ינתן להחברה משניות דק"ק פארצווי לבהמ"ד ישן דק"ק פארצווי ינתן ב' מאות זהובים פויליש, היינו מאה זהובים על תיקון ספרים ומאה זהובים לקנות מהם כיור הנקרא האנדפאס להבהמ"ד לבהמ"ד דקאצק השייך לאדמו"ר שליט"א ינתן חמשים רו"כ לקנות מהם ספרים מאה רו"כ ינתן לאחותי רוזא אשת ר' יעקב יצחק: ולפענ"ד נראה כיון שפרט כל הונו ואח"כ אמר מזה ינתן כו' דומה להא דגיטין (ס"ו) שלחו מתם מחמרא כדי ליפות כוחו, ופירש"י דכיון דאמר זוזי מחמרא כל החמרא משועבד לזוזי, וכן קי"ל בש"ע סי' רנ"ג סעיף ג', ועיקר הטעם משום שהם שני