אבני נזר חושן משפט קמו

סימן קיא ב"ה אור ליום ועש"ק פ' ויקרא תרמז"ל פה סאכטשאב שוכ"ט לכבוד גיסי הרה"ג המפורסם איש חמודות כש"ת מו"ה יצחק הכהן נ"י. הנה בגוף הענין השבתי לך דעתי להלכה, אך להשיב על דבריך לא הי' פנאי אז, עתה אשיבך על סדר דבריך: מה שנסתפקת לדעת אהעו"ז דדלת שאינה נעולה לא חשיב שם מחיצה ע"כ גם במבוי מפולש לא יועיל ולבסוף העלית לדעתו לא הוי מחיצה רק מדרבנן, אין זה כוונתו רק על דרך שכתב בעצמו בשבת (ואו:) דאף דלחי משום מחיצה מ"מ לא הוי מחיצה גמורה דלא ליתי רבים ומבטלי לי', וכן כתבת בעצמך בסוף בשם ריטב"א דאפי' בצוה"פ כן, אך לדעתי הפירוש [חסר איזו תיבות] רשות נעשה רה"י ע"י שראוי משא"כ אם עכשיו רה"ר כמ"ש בתשובתי הקודמת, ובאמת מהתוס' נראה דלא ס"ל הא דריטב"א ואהעו"ז הנ"ל, והוא בתוס' (ואו:) סד"ה וכי תימא עיי"ש רק כמ"ש: אשר כתבת דמאין ההכרח לומר דמהני עכ"פ מדין היכר כמו קורה, ואינו מדוקדק דאפי' יהי' כמו קורה לא יועיל במבוי: הבאת ראי' דדלת שאינה ננעלת לא חשובה מחיצה כלל מהא דשבת (ט'.) גבי אסקופה בזמן שהדלת פתוח כלחוץ ואי כמאן דנעול דמי מ"ש מפתחו נעול, אין זה קושיא דכשפתח נעול בטל המקום ד' דהדלת מפסיק באמצע משא"כ בפחות, ותדע דאפי' הפתח נעול כשיש מקום ד' מועיל הקורה כמ"ש התוס' דבקירויו כלפי חוץ אפי' פתח נעול כלפנים ומהני הקורה ולא בטלה מבוי בנעילת דלת דאי בטלה מבוי לא תתיר הקורה אותם ד' טפחים דאין בתים וחצירות פתוחים ורחבו יותר על ארכו אלא דלא בטלה מבוי בנעילת דלת רק שמבטל המקום ד', ועוד דיש חילוק בין לשויי מחיצה בין לבטל מחיצה כדאיתא בעירובין (ע"ח:) וע"כ אפי' פתח נעול לא מבטל מחיצה דאורייתא כדמוכח בדרב אשי דאילו הי' תקרת ד' לא בטל כסתימת הדלת כמו שפירש"י ז"ל, ופתח פתוח אפי' מחיצה דרבנן אינו מבטל אף דלענין למיהוי מחיצה כמאן דנעול דמיא לענין לבטל מחיצה לאו כמאן דנעול: [עוד כתבת וז"ל ואעפי"כ מהני במבוי המפולש משום היכר יותר מצוה"פ, דברים תמוהים המה אטו צוה"פ משום היכר, ודאי צוה"פ מחיצה גמורה וזה פשוט בש"ס וכל הפוסקים צוה"פ משום מחיצה ולמה אתה כותב שלא בדקדוק]: בסוף דבריך כתבת בין ש"ח מרובע בשם המאירי דהך דאסקופה מיירי בדלתות שנעשו אחרי שכבר הוכשרה המבוי ונעשה רק לשמירה בעלמא (לכך כ"ז שהוא פתוח לא נחשב כמאן דנעול] הבין חצאי מרובע ליתא במאירי רק כתבת כן בשמו וליתא וחשבת שהוקשה להמאירי קושייתך וישב במ"ש כיון שאינו אלא לשמירה, וליתא דמה בכך שנעשה לשמירה בשביל זה יתבטל שם מחיצה מהדלת אטו דלתות לשמה בעינן, רק המאירי כתב שהמבוי הי' לה הכשר אחר זולת הדלתות והיינו הקורה ולא שהדלתות הם ההכשר דא"כ איך יחשב מה שחוץ מן הדלתות כלפנים, וזה פשט דברי המאירי: מ"ש ליישב דעת הרמב"ם דדלת שאינו ננעלת לא חשיב מחיצה רק שמבטל שם רה"ר שאינו דומה לדגלי מדבר, ומדרבנן חשובה מחיצה להתיר איסור כרמלית, אולי אפשר לומר כן אך הראי' שהבאת מדצריך דלתות מכאן אלא ואי משום מחיצות הא ג' מחיצות דאורייתא, אלא ודאי משום שיהי' ראוי לחסום רגל רבים ע"כ צריך מכאן ומכאן כי צריך שיהי' ראוי' לחסום גם מצד השני, הוא ראי' לסתור דמשום מחיצה ניחא רמב"ם לשיטתו מבוי שאינו מפולש שהכשירו בקורה הזורק לתוכו פטור דד' מחיצות דאורייתא אבל משום חסימת רגל רבים די מצד אחד כמ"ש הרשב"א דדלת אחד ננעלת בלילה מבטל רה"ר דאין רה"ר אלא המסור לרבים בכל עת והביאו הה"מ: זה מה שראיתי להוכיחך על מה שבאו מקצת דבריך שלא בדקדוק ועיון הראוי לקיים הוכח לחכם ויאהבך: גיסך הדו"ש וש"ת הק' אברהם. סימן קיב ב"ה יום ג' שלח תרמ"ז לפ"ק פה סאכטשאב. החוה"ש לכבוד גיסי הרה"ג המפורסם חריף ובקי מו"ה יצחק הכהן נ"י יהי כבוד ה' חופף עליו כל הימים: יקרת מכתבך הגיעני, אל חומרת הרה"ג מפיעטרקוב אינני מסכים כלל, וכבר כתבתי אליו בזה, תוכל לכתוב אליו את מה שהשגת עליו, ומ"מ אם אפשר בנקל לעשות היכר ראוי לעשות, אבל אם יש לחוש לזה מחשש מחאת הממשלה יר"ה אין לחוש כלל: אשר נסתפקת בתל המתלקט מה הדין בשפוע למטה, כבר ראית מחלוקת התוס' והרשב"א עם הרמב"ן וריטב"א, דלרמב"ן וריטב"א הוא רה"ר, ובתוס' מפורש להדיא דלאו רה"ר זולת אם רבים מכתפים ומפורש ברשב"א לדעת התוס' דכרמלית הוא: דבר קושייתך על הרשב"א שבת (צ"ט:) מפ"ק דסוכה (ד':) פשוט כמו שכתבת בסוף דאביי ורבא בסוכה (שם ד':) מחולקין דרבא סובר דלא אמרינן גוד אסיק רק בשבת חשיב רה"י משום דמ"מ יש מחיצות המבדילות, כן כתוב אצלי בחי' מכמה שנים, אך יש לעיין לדעת הרשב"א שבת (צ"ט:) דבעמוד ותל לא אמרינן גוד אסיק רק משום דיש מחיצות המבדילות, והרי מן יוד ולמעלה ללמטה מי' אין ביניהם אלא חוט השערה, והרי נפרצה במלואה למקום האסור ובשלמא אם היינו אומרים גוד אסיק הרי כאילו עומדת המחיצה יוד בשפת עשרה ומשם המחיצה גבוהה עשרה, אבל אם לא אמרינן גוד אסיק קשה וצ"ע: גיסך הדו"ש והרמת קרנך ושתוושע בכל ענינים הק' אברהם.