אבני נזר חושן משפט קמג

הן אחת דביו"ד סי' צ"א באפוי ומבושל דיש סוברים דבולעין אף צוננין כתב הש"ך משום דרכיך משמע דחי לאו רכיך עכ"ז אין הכרע דבעיסה לא מספקינן בדברים רכים דומיא דמלח דאף דחי הוא אסור לחד לישנא: עכ"ז דעת הש"ע נ"ל דס"ל בצלי אחר בישול דלא כהר"א ממיץ, ודווקא בבישול אחר אפיי' דיש לו ראי' מש"ס פסחים ואף דבצלי אחר בישול וכן אפיי' אחר בישול כתב הר"א ממיץ ראי' מההיא דהחולץ ואע"ג דחלטי' מעיקרא כיון דהדר אפיי' בתנור לחם קרינא בי', מ"מ נראה דלא חשיב להו ראי' זו דלא השיב הראבי"ה ע"ז כלום, ומשום דהתם לא מוכח דמבטל הבישול וע"כ פטור דלא חידש מלאכה כלל רק דבישול מבטל הצליי' והאפיי' מוכח ממצה מבושלת דבטל מתורת מצה: עכ"ז מצד סברא זו נ"ל דשוין, ואף דהב"י חילק ביניהם היינו משום דלדינא נ"ל עיקר דלא כראבי"ה, אבל לפי מה שתרצו וכן לפמ"ש ובררתי בחידושיי גם באפיי' וצליי' אחר בישול נאסר, ומ"מ אם אינו משהה הרבה עד שיוכל להצטמק ולצלות יש להתיר כמ"ש דסמכינן באיסור דרבנן על הפוסקים דאין צליי' אחר בישול, ואף דאפי' באיסור דרבנן גזרינן כגון בחמי טברי' כמבואר בסוגיא דפרק כירה וכ"ש בספק איסור תורה מ"מ יש לחלק בין פלוגתא דרבוותא ועיין בתה"ד הובא ברמ"א יו"ד סי' נ"ז ובש"ך ס"ק נ"א ודו"ק, אך במשהה עד שיצטמק ודאי אסור כנ"ל: דברי בנך דו"ש וש"ת הק' אברהם סימן קז ב"ה ב' וארא פארציווע. החוה"ש וכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י מכתבך הגיעני שבוע העברה וכדי לבאר שיטות הפוסקים בזה צריך לבאר תחילה מחלוקת רש"י ותוס' עירובין דף ואו: הנה רש"י פירש קושיית הש"ס [כפי מה שהביאו התוס' בשמו] דמקשה אהא דסגי בלחי וקורה מצד אחר, ובתוס' פירשו דהא דלא פריך מהא דלר"י צריך לנעול דאיכא לאוקמי בננעלת, אולם הרמב"ם פסק דא"צ לנעול אך דבעי דלתות משני צדדין, ומשמע דס"ל כשיטת רש"י ודלא כהתוס' דהא דלא מקשה מנעילה משום דאיכא לאוקמא בננעלת, אלא דבנעילה לא קי"ל כר' יוחנן דר"י לשיטתי' דס"ל כר' יהודה דאתי רבים ומבטלי מחיצתא [ואף דלר' יהודה אפי' מחיצה גמורה רבים מבטלים כדמוכח בפ"ב גבי תל המתלקט עשרה מתוך ארבע ורבים בוקעים בו עיי"ש, מ"מ נעילה בלילה מהני כיון דאינו מסור לרבים בכל עת לא חשוב רה"ר ושוב לא אתי רבים ומבטל. והוי רה"י גמור [אם ערבו] אבל במה דמצריך דלת גם מעבר שני שפיר הביא ראי' מדר' יוחנן: והנה התוס' הקשו לרש"י דהא לכל היותר שלש מחיצות דאורייתא, ולפענ"ד נראה לשיטת רש"י דוודאי מה"ת הוי רה"י בדלת אחד, אך מדרבנן אתי רבים ומבטלי למחיצת לחי וקורה והוי כפרוץ במלואה דאסור מדרבנן דמחיצת לחי וקורה אתי רבים ומבטלי אף לרבנן, אף דמה"ת לחי משום מחיצה והזורק למבוי מפולש שיש לו לחי חייב. מ"מ היכי דרבים בוקעים היינו במקום שהוא רה"ר לא הוי רה"י אפי' מה"ת כדאיתא בשבת (ואו:) אלא דהכא הי' אפשר לומר כיון שיש לו דלת מעבר השני לא חשוב בקיעת רבים גם מעבר השני לבטל לחי וקורה וכמו במבוי סתום לזה הביא ראי' מדר' יוחנן: דהנה התוס' הוכיחו בפ"ב דירושלים היתה מפולשת מארבע צדדין, וכ"כ הרז"ה שם, ולכאורה קשה מזה לשיטת רש"י דמה הביא ראי' מר' יוחנן דבעינן דלתות, שאני התם דאם לא הי' נעול רק דלת אחת נמצא שאין לו רק מחיצה אחת, משא"כ הכא דבנעילת דלת אחת יש כאן שלש מחיצות, אך נראה דוודאי מדהוצרכו התוס' לומר שהיתה מפולשת מארבע צדדין ולא סגי להו אם היתה מפולשת משלש רוחות, ע"כ דס"ל דבאותו רוח שאינו מפולש בעבר שכנגדו לא חשוב בקיעת רבים דידי' [ואף דבמבוי עקום קי"ל דכמפולש דמי ומבואר בעירובין (ואו) דאם מפולש במחיצה שכנגדו דינו כמבוי עקום זה אינו אלא מדרבנן אבל מה"ת לא חשוב מפולש אלא בעבר שכנגדו כדגלי מדבר], וע"כ פריך הש"ס דמדלא סגי בדלת אחד נעול ונאמר דשוב לא חשוב בקיעת רבים שמעבר השני ואף מחיצה שני' לא בטלה ויש כאן שני מחיצות דסגי לר' יהודה, אלא ע"כ דדלת לא מהני אלא לאותו מחיצה שהדלת בה, וה"נ יבטל בקיעת רבים לחי וקורה שמעבר השני ויתסר מדרבנן ובזה אין לחלק בין רבנן לר' יהודה דכך לי ננעלת לר"י כמו שאינה ננעלת לרבנן, ובלא"ה אין לחלק בזה, בין ר"י ורבנן: הנה נתבאר דעת רש"י והרמב"ם דמה"ת סגי בדלת מצד אחד אף שאינה ננעלת דוודאי לענין דין תורה אין להביא ראי' מדר' יוחנן כיון שירושלים היתה מפולשת מארבע צדדין, ובדלת אחת אין כאן רק מחיצה אחת דמצד שני בקיעת רבים מבטל למחיצה אבל הכא אפי' אי בקיעת רבים מבטל ללחי וקורה שמעבר השני נשארו שלש מחיצות: שיטת התוס'. הנה התוס' הקשו דמה הביא ראי' מדר' יוחנן הא ר"י סובר כר' יהודה ותירצו דרבנן לא פליגי אלא ביש שם ד' מחיצות, ולכאורה תקשי לדידהו, דהא י"ל דדלתות שאינם נעולות ג"כ חשיבי מחיצות אלא דרבים מבטלי להו לר' יהודה דאף מחיצה גמורה רבים מבטלי לר' יהודה כדאיתא בפ"ב גבי תל, וצ"ל שהרי הדלתות כשהם פתוחות אין כאן מחיצות כלל, ואם נאמר דחשיבי מחיצות צ"ל הואיל וראויות לינעל כמאן דנעילי דמיין, והא אם ינעלו שוב לא בקעי רבים, ואם נאמר דכמאן דנעילי דמיין גם עכשיו לא חשוב בקיעה, וכן מוכח שכן דעת התוס' (כ"ב) בד"ה והא אר"י במה שתירצו דכיון דהי' לירושלים צוה"פ דחשיב כמחיצה לא הי' לרבים דבקעי לבטל המחיצה, ולא כתבו בפשיטות דכיון דהי' להם דלתות אף שאינם נעולות לא הי' לרבים דבקעי לבטל המחיצה, אלא ודאי דבדלתות שאינם נעולות לר' יוחנן כיון דלא ס"ל דכמאן דנעילי דמיין לא חשיבי מחיצה כלל [אלא דמשוי לי' פתח כמו לחי וקורה ורבים מבטלים לי' אפי' לרבנן כדמוכח בשבת דף ואו]: