אבני נזר חושן משפט קמב

שהיי' משום תוספות הבל דא"כ מה מועיל קטומה] מ"מ ההטמנה ענין לעצמו והשהיי' ענין לעצמו כיון שאין הקדירה נוגעת בגחלים, ויש אוסרין אף דמפסיק אוירא וקי"ל בש"ע כדעת האוסרין ואסור לשהות אפי' ע"ג כירה קטומה, וא"כ איך טומנין ע"ג תנור והתנור אינו גרוף ואינו קטום, וזה דוחק גדול אצלי לומר דכיון שהתנור מפסיק בין הגחלים עדיף מהיכי דמפסיק אוירא דהא גם השהיי' בכירה כתב הטור סי' רנ"ג שמכסה פי הכירה וז"ל הטור שם שמעמיד הקדירה על שפתה או על כיסוי שעל חללה ומשמעות הש"ע סי' רנ"ז לאסור בשהיי' כה"ג בצירוף ההטמנה, גם פסק המג"א סי' רנ"ט דע"ג תנור לא דמי לסמיכה וחשוב כע"ג, ולא דמי לההוא דהגהת מרדכי וכן בררתי בעז"ה בראיות ברורות וא"כ דין זה צ"ע, והתוס' לא כתבו אלא בתנור גרוף: הקושיא שני' שהקשיתי שמחממין בשר מבושל בלא רוטב וא"כ הו"ל צלי אחר בישול, והבאת ראי' מהש"ע שמתיר לחמם בשר מבושל יבש כנגד המדורה, הנה מפורש בחי' הרשב"א דכנגד המדורה דמי לכלי ראשון שהוסר מאש, גם מפורש שם ברשב"א דכל בשר אינו מתבשל רק ע"ג האש ולאו דווקא בישרא דתורא, והגם שי"ל דכיון שנתבשל הוי רכיך ושוב נצלה כנגד המדורה כמו שאר דברים, מ"מ נ"ל דשוב לא שייך לומר דהצלי מבטל הבשול, שהרי לא הי' נצלה בלעדי בישול הראשון ועדיין בישולו הראשון עליו, וטעם דיש צלי אחר בישול מבואר בב"י בשם הר"א ממיץ והסמ"ק משום דצלי מבטל הבישול, אבל מה שאנו נותנין בקעכיל אויבין והאש תחתיו ומתבשל בו כל דבר ע"ז הקשיתי: ובאמת לדעת הט"ז דמשום שרוצה בטעם צלי לק"מ קושייתו, ואמנם הט"ז כתב זה לתרץ קושיית ראבי"ה ואנכי בררתי בחי' בעז"ה דלק"מ קושייתו, ודעת רוב פוסקים כהר"א ממיץ, וא"כ קושייתו קיימת, ואולם בכלבו משמע דאין האיסור רק כשרוצה שיצטמק היינו שכוונתו על הצלי דווקא לא לחמם וא"כ ניחא, ומ"מ לדינא צ"ע אם נסמוך על משמעות הכלבו שלא הובא בב"י: בנך הדוש"ת הק' אברהם סימן קו ב"ה יום א' ויקהל י"ט אדר תר"ל לפ"ק. שפעת שלום וכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון הגדול החסיד המפורסם כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י. מכתבך אתמול מוצש"ק הגיעני ולהיות שעדיין במקומי אני עומד ונ"מ לדינא ומעשים בכל יום אמרתי להודיעך שנית דעתי: הנה בדבר הטמנת החמין ע"ג תנור שלנו שאינו גרוף מגחלים, והדבר פשוט בעיני דאף שהתנור מפסיק לא מהני, וכתבתי לסניף בעלמא דלא קי"ל כהוכחת המג"א מהגהות מרדכי, ודחית דמ"מ מצרפין הדיעות להקל ונשוב לעיקר הדין אם מהני הפסקת התנור, ולדעתי הדבר פשוט דלא מהני וכמ"ש הרשב"א אהא דקופה שטמן בה אסור להניחה ע"ג גפת של זיתים וז"ל מסתברא וכו' ואעפ"י שמפסיק הקופה בינו לבין הקדירה אסור וש"מ שאין קטימה מועיל להטמנה וכ"ש הוא ועיי"ש שהעלה שאפי' אין הקופה דבוקה בגפת אלא שהוא תלוי' אסור וכדקי"ל בש"ע סי' רנ"ז, וא"כ לא ידעתי נ"מ בין הפסקת הקופה להפסקת התנור, וא"ל דקופה שטמן בה הו"ל כקדירה גופה, דא"כ מה הוכיח הרשב"א דלא מהני כקטומה, ועוד דהא הקופה לא טמן כלל וע"כ דהפסקה לא מהני, וההיא דהגמ"ר אף אי נימא כפירוש המג"א אין ענין לנ"ד דהתם מהני קטומה כמו גרופה ע"כ גם הפסקת התנור חשוב כגריפה, ע"כ כתב הגמ"ר דינה כגרופה וקטומה, דלענין שהיי' וחזרה חד דינא לגו"ק, אבל בהטמנה דגרופה לא הוי מוסיף הבל וקטומה מוסיף הבל ודאי לא עדיף מקטומה והפסקת הקופה כנ"ל: ועוד דדינא דהגמ"ר אין ענין לנ"ד דשם מהני ההפסקה שלא יחתה בגחלים או שלא יחשב דרך בישול, אבל בנ"ד הטעם משום שהגחלים מוסיפין הבל בבגדים ושוב הבגדים מוסיפין הבל בקדירה והוי מטמין בדבר המוסיף הבל דאסור שמא יטמין ברמץ, ואין האיסור משום תוספות הבל דגחלים כדי שנאמר דכיון שמפסיק שוב לא יחתה בגחלים, רק האיסור משום תוספות הבל דבגדים מחמת הגחלים ובין הבגדים אין שום הפסקה, וכ"כ הב"י סי' רנ"ז וז"ל כלומר דאע"ג דמותר לשהות ע"ג כירה שאינה גו"ק הכא שהיא מכוסה בבגדים אעפ"י שהבגדים אינם מוסיפין הבל מחמת עצמם מ"מ מוסיפין הבל מחמת הגחלים והו"ל מטמין בדבר המוסיף הבל ואסור, וכן לשון הש"ע אלא שקיצר קצת בלשון ועיין בהרב מלאזנע שהעתיק לשון הש"ע כדברי הב"י, וא"כ הדבר פשוט דאף שלא יחתה בגחלים דלמטה דאסור דהבגדים עצמם דינם כמו רמץ דחז"ל גזרו כל דבר המוסיף הבל אטו רמץ: הן אמת דק"ל מנ"ל להב"י הא והר"ן בשם הרבינו יונה כתב להדיא דהאיסור משום שמא יחתה כיון שמטמין ומקפיד בחמומו אסור להשהות ע"ג כירה קטומה וע"ג דבר המוסיף שמא יחתה, ולדבריו האיסור משום גחלים דלמטה שמא יחתה, עכ"ז לדינא יש שלשה טעמים ברורים לאסור, הא' סתימת הש"ע בלי חולק, דהאיסור משום שהבגדים מוסיפין הבל מחמת הגחלים, ב' אפי' נאמר כמ"ש הר"ן בשם הרבינו יונה הלא מפורש ברשב"א דהפסקה לא מהני, וההיא דהגמ"ר משום דהתם מהני קטימה, טעם הג' דלא קי"ל כהוכחת המג"א דכ"כ הרב בש"ע דכן עיקר לאסור, וכן הוכחתי בעניי בחידושיי: אבקשך תמחול לכתוב לי דעתך בזה הלכה למעשה כי קשה לשנות המנהג וכ"ש ההלכה: בדבר שכתבתי דמש"ה מותר להניח בשר מבושל כנגד המדורה משום דאלמלא בישול ראשון לא הי' נצלה עכשיו, והקשית מהא דאסור להניח פת בכלי שני להאוסרים, ולא ידעתי מנ"ל דלשיטתם עיסה לא מספקינן במתבשלת בכלי שני, ועיין בלח"מ פ"ט מהלכות שבת ה"ו וז"ל דכל דבר רך שמתבשל אעפ"י שמתקשה חייב משום בישול דומיא דאופה: