אבני מילואים על השולחן ערוך - ב שלב

ודמיא להא דאמרי' גבי חצייך מקודשת לי דלא מהני וגבי חציה שפחה וחצי' ב"ח שפיר חיילי ומשום דלא שייר בקנינו מיהו בגוף חלות הגט דברי הר"ן צ"ע דהא רבא קאמר דאפילו ר"א דמכשיר בשיורא דחוץ הכא פסול ומשום דלמאן דקא שרי לא שרי לעולם כ"ש לרבנן דפסלי בשיור חוץ ולא נסתפק רבא להכשיר כאן אפילו לרבנן אלא משום דכיון דפסקה פסק' וליכא שיורא א"כ הכא דס"ל להר"ן דלא אמרי' כיון דפסקה פסקה פשיטא דהוי שיורא ופסול אפי' לר"א וצ"ע, אמנם קשה בהא דאמרו ר"פ המגרש א"ר יוסי בר"י לא נחלקו כו' על מה נחלקו על המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שלא תנשאי לפלו' שר"א מתיר וחכמים אוסרים מ"ט דר"א מידי דהוי אכל תנאי דעלמא ורבנן כל תנאי דעלמא לא שייר לה בגיטא הכא שייר לה בגיטא ופירש"י שלא התירה בגט זה לכל אדם עכ"ל ואמאי הרי התירה לכל אדם שהרי בידה להנשא לכ"א ויהיו גירושין גמורין ואף לאותו פלו' אם תנשא לו יהיו נשואיו חלין אלא שאח"כ יתבטל הגט למפרע מחמת ביטול התנאי והרי בכל גיטין דעלמא אינה מתיר' שתנשא בפעם אחת לכמה אנשים אלא לכל אדם שתרצה וה"נ הרי אפשר לה לינשא לכל מי שתרצה ואף לאותו פלוני לזמן מועט. ואפשר דהיינו נמי שיור בגט כיון שלא התירה לפ' אלא לזמן נשואין דידיה ולא התירה לו לגמרי ואע"ג דבאומר חוץ מקדושי שטר איבעי' לי' בגמר' דף פ"ה ומשום דאפשר דמקדש לה בכסף ובביאה היינו משום דהתם כשמקדשה בכסף ובביאה מותרת לו לעולם אבל בע"מ שלא תנשאי לפ' לא התירה לפ' עולמית דמיד אחר הנשואין הרי היא אשתו של הראשון. ואכתי צ"ע דאי נימא דכיון דלא התירה עולמית הוי ליה שיור בגט א"כ היאך מהני הגט בשעת נשואי פ' כיון שאח"כ אינו גט הרי לא התירה עולמית וע"כ צ"ל דמהני גיטא לשעה ולנשואי פלוני וא"כ ע"כ שלא תנשאי לפ' אמאי הוי שיורא להך ברייתא דר' יוסי בר"י כיון דהתירה לפ' נמי עכ"פ לשעה. וצ"ע. ואפשר דמה"ט נדו התוס' והרמב"ן מסברת הר"ן ומשום דאי אפשר להיות הגט חל בשעת נשואי פ' ויופקע אח"כ או משום דכיון דפסקה פסקה או משום דאי אפשר לגט לחול על שעה אחת. ולפ"ז במקח וממכר כה"ג כגון האומר ה"ז קנוי לך ע"מ שלא תמכרנו לפלו' והלך ומכרו לפלו' דנתבטל הקנין למפרע לכ"ע ואפי' לדעת התו' דסבירא ליה דכל שאין הנשואין חלין לא נתבטל הגט ולא משכחת לה שיתבטל הגט אלא כשנשא' לאחר מיתת המגרש היינו דוקא גבי גט דאי אפשר שתהיה נשואה ותיכף יפקעו הנשואין משא"כ במקח וממכר שפיר מצי חייל תנאי' על מנת שלא תמכרנו לפ' וכונתו בשעה שימכרנו יהיה מכור לשעה בכדי שעי"כ יעבור תנאו ויוצא אח"כ משום דבממון מהני מכירה לשעה וכיון דחל המכירה לשעה עבר על התנאי ונתבטל המקח הראשון. ובהכי ניחא ליישב הא דכתב הטור ח"מ סי' רמ"א בשם הרא"ש בתשוב' כשהתנה ע"מ שלא תמכרנו לפלו' ועבר ומכר לפלו' נתבטלה המתנה או המקח ע"ש. והקשו ע"ז הא תינח לדעת הרמב"ן דס"ל בע"מ שלא תנשאי לפ' אף על גב דלא חיילי נשואין כיון שעשה דרך נישואין עבר על תנאו אבל לדעת תוס' פרק המגרש דבע"מ שלא תנשאי לפלו' לא משכחת לה שתעבור על תנאה אלא בנשאת לאחר מיתת הבעל וא"כ במקח וממכר כיון שהמכירה לא חיילא לא נתבטלה המתנה ועיין בתשו' מהר"ם אלשי"ך ובכנה"ג סי' קי"א בהג"ה לטור אות ט' מ"ש בזה, ולפי מ"ש יש לומר דבמקח ובמתנה כ"ע מודו דשפיר חיילא המכירה לאותו פלו' ומשום דהכי הוי תנאי' כשימכרנו לפלו' תהיה מכירה לשעה ויוצאת לבעליו הראשונים משא"כ בגט דלא מהני לשעה דה"ל שיור בגט ואנן בעינן כריתו' וליכא וכמ"ש

סעיף כ"א (ד') ע"מ שלא תלכי לבית אביך עד זמן פ' כתב הר"ן פ' המגרש ז"ל כתב בה"ג אמר לה ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פ' ואינסיבא לאלתר והוו לה בנין בחיי בעל ראשון ומיית לה בעל ראשון והדר הוי לה בנין אחר מיתתו ועדיין ההוא פ' דתלי' לתנאי בגופי' קיים בחיים ושתת יין אחר מיתתו דבעל בטיל ליה גיטא למפרע ובני קמאי ממזרי בתראי לא הוו ממזרי ואסירא לשני דכיון דבטיל' גיטא למפרע כי דר גבה א"א הואי ותנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל והוו פליגי ביה רבנן והוו קאמרי כיון דבחיי בעל לא עברה עליה תנאי' ולאחר מיתתו הוא דעברה כיון דבעל מית בטל ליה לתנאי' ולא בטיל גיטא למפרע ע"כ. ובתוס' אמרו שהגט בטל למפרע וכן זר דאי לא תימ' הכי אפי' אמר לה כל ימי חייכי הרי זה כריתות שאין התנאי נמשך אלא כל ימי חיי הבעל עכ"ל הר"ן וכן כתב הרשב"א ראיה זו נגד רבנן דפליגי דא"כ נמצא אע"פ שהתנה עליה לעולם אינה אסורה אלא כל ימי חייו וא"כ אמאי אין זה כריתות ע"ש גם הרה"מ פ"ח מגירושין כתב ראיה זו לדחות דברי רבנן הנ"ל ע"ש. (ולפענ"ד נראה להוכיח כדעת הני רבנן דכל היכא דמית בעל בטיל תנאי' דגרסי' התם פ' המגרש נענה ר' עקיבא כו' דבר אחר הרי שהיה כהן זה שנאסרה עליו ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם כו' ובמאי אי לימא בע"מ הרי גרושה אצלו בזנות והוא תמוה דה"ל למיפרך אי בע"מ הרי אלמנה אצל כל אדם דכיון שקדשה זה שנאסרה עליו בטל גיטא למפרע ואין לומר שמ"מ אסור לו לכתחלה לקדשה שהרי עדיין גרושה היא זה אינו דל"מ לרבא דקי"ל כוותי' דקידש ולא בעיל אינו לוקה פשיטא דלאו מידי עביד במה שמקדשה וכבר כתבנו לעיל סי' קצ"ז בשם התוס' דע"י קידושין לבד עברה על תנאה ע"ש וא"כ בטיל גיטא למפרע וכי הדר בעיל לה בהתירא היא גביה שכבר היא אלמנה למפרע אלא אפילו לאביי דס"ל קידש לוקה מ"מ הכא דע"י קדושין אלו נעשית אלמנה למפרע היתר גמור הוא וכמ"ש הרשב"א בחי' דף פ"ד ד"ה ע"מ שתבעלי ע"ש גבי ע"מ שתנשאי לפלו' דאע"ג דכ"ז שלא נשאה פלו' עדיין א"א מ"מ כיון שנכנסה לחופה נתקיים התנאי וכי הדר בעיל לה פנויה היא ואפי' בע"מ שתבעלי לפ' כיון דקי"ל דע"מ כאומר מעכשיו דמי אע"ג דבתחלת ביאה עדיין א"א היא מ"מ כיון דאחר גמר ביאה אגלאי מלתא למפרע דפנוי' היתה שפיר דמי וע"ש דמוקי לירושלמי דאסיר כה"ג כמ"ד ע"מ לאו כאומר מעכשיו דמי ע"ש וכ"ת דר"ע לטעמיה דס"ל אין קידושין תופסין בחייבי לאוין דאדרבה כיון שהרצה עליה בכך שלא תנשאי לפ' ע"כ כוונתו היה שיהיו נשואי' חלי' לאחר מיתתו לדעת התוס' ורצונו היה שכשתרצה להתקדש לפלו' יפקע הגט קודם הקידושין בכדי שיכולו וגם הר"ן מודה הכא דע"כ אי אפשר שתעבור על תנאי' אלא אחר מיתת המגרש דבחייו ממ"נ לא תפסי קידושין אי משום א"א אי משום גרושה לכהן אליבא דר"ע וא"כ ע"כ בטיל ליה גיטא כ"ש לדעת הרמב"ן דתלי' במעשה נשואין ועי"ז בטיל גיטא למפרע ואשתכח דנשואין גמורין הן אחר מיתת המגרש דה"ל אלמנה למפרע ומצאתי בתשו' מהרי"ט סי' נ' שהקשה ג"כ כדברינו ע"ש. אמנם לדעת הני רבנן קמאי דס"ל דהיכא דמית בעל בטל תנאי' יתיישב על נכון דהנה לכאורה איכא לאקשויי לפי שיטת' היכי קאמר הרי אלמנה אצלו הא כיון דמת המגרש בטיל ליה לתנאי' והרי היא גרושה גם אצלו שהרי הוא כאלו לא התנה ולכך נראה דאע"ג דבמיתת הבעל בטל תנאי' היינו משעת מיתתו ואילך אבל עד השתא שפיר הוי התנאי קיים ואנן ס"ל השת' לפום הס"ד דע"מ הוי שיורא כאומר חוץ א"כ עד השתא לא הוי' גרושה אצלו שהרי לא הותרה לו ע"י הגט דאיהו חשיב שיורא ועכשיו שהותרה לו הרי מיתת הבעל מתירתה לזה ואין זו גרושה אצלו כלל משא"כ גבי שאר כל אדם היה גרושה קודם מיתתו על תנאי והיה הדבר תלוי בביטול התנאי ועכשיו שמת בטיל תנאי' והרי היה גרושה למפרע בלי שום תנאי אבל גבי האי דאסרה עליה לא היתה גרושה כיון שהתנה עליו ע"מ שלא תנשאי לו ולפום סברא דהשתא ע"מ הוי כאומר חוץ הלכך אצטריך לאקשויי הרי גרושה אצלו בזנות שלא התנה עליה אלא שלא תנשא א"כ לא היה שיור אצלו אלא בנשואין ולא בזנות וא"כ גרושה היא גם אצלו א"נ כמ"ש תוס' והרשב"א והרא"ש והר"ן ז"ל דהוי גרושה גמורה דרך מחמת התנאי אסורה וזה לא הוי שיורא ע"ש ותו ל"ק הא בטיל גיטא למפרע דכיון דמת המגרש בטיל תנאי' וגיטא קיים וכמ"ש ודו"ק) אמנם לפענ"ד נראה בישוב קושי' זו דלא תקשי להנך רבנן דפליגי בה והוא בשום לב במאי דקאמרי רבנן כיון דבחייו לא עברה עליה תנאי' ולאחר מיתתו הוא דעברה וכיון דבעל מית בטל תנאי' דנראה שפת יתר דהיה די לומר דכיון דמית בטל תנאיה דזהו עיקר סברתם ולכן נרא' שדקדקו בדבריה' אלו ליישב דלא תקשי להו הא דמקשי הרשב"א והר"ן דא"כ לא משכחת דינא דע"מ שלא תשתי יין לעולם דאין זה כריתות דהא אחר מיתת בעל פקע תנאי' לכך דייקי רבנן בלישנייהו משום דבחייו דבעל לא עברה על תנאה וזה שייך דוקא בהתנה כל ימי חיי פ' דכל ימי חיי הבעל לא בטיל תנאי' כלל דאמרי' שיתקיים התנאי לגמרי שלא תשתה יין בחיי פ' כל ימי חיי הבעל ומצד תנאי זה לא אגידא גביה דאפשר שימות אותו פ' בחיי בעל ותהיה מותרת לשתות יין גם בחיי הבעל והתנאי יתקיים בשלמותו שכל ימי חיי פלו' לא תשתה יין ואח"כ