אבני מילואים על השולחן ערוך - ב של

חל למפרע ולעולם ואם לא תקיים יהיה חל שעה אחת וכל כה"ג לא ילפינן מתנאי ב"ג וב"ר דתנאי זה הוא גדר וסדר חלות המעשה ואין אחד עומד בפ"ע זולת חבירו לכך תו ליתי' בביטול התנאי דלא שייך הכא אתי דיבור ומבטל דיבור משו' דגם התנאי שייך אל המעשה ונמשך ממנו ודוק:

(על פי הדברים האלה אמרנו ליישב קושית הרשב"א בחי' שם פ' המגרש דף פ"ג ד"ה מתנה מי קאמר לה דלא סגיא כו' ח"ל וקשי' לי מדקא מתמה מתנה מי קאמר לה כו' מתנה דאי אמר לה הוי מתנה על מ"ש בתורה וכגון דאמר לה ע"מ שתנשאי לראובן ולא תנשאי לשמעון אחיו ואי אמר לה הכי הוי פשיטא לן טפי דקשי' עליה דר"א דאמר ה"ז מגורשת ותמה על עצמך אי מתנה עמ"ש הוא בין לרבנן בין לר"א להוי גיטא ותשתרי אפי' להאי דמתנה עמ"ש תנאו בטל והמעשה קיים עכ"ל ולפי דברי מארן ז"ל י"ל דהנה התוס' כתבו פ' אע"פ דף נ"ו ד"ה ה"ז מקודשת ותנאו בטל וז"ל ואור"י דאי לאו דילפי' מתנאי ב"ג וב"ר הוי אמרי' דשום תנאי אינו מבטל את המעשה ואפי' לא יתקיים בסוף המעש' קיים והשתא דילפי' מהתם דתנאי מבטל המעשה אמרי' דוקא כשאין מתנה עמ"ש בתורה דומיא דתנאי ב"ג וב"ר שלא התנו עמ"ש עכ"ל לפ"ז יש לומר דשפיר קאמר הש"ס דאי אמר לה ע"מ שתנשאי לראובן ולא תנשאי לשמעון אחיו הוי קשי' טפי עליה דר"א ולא אמרינן דהוי מתנה עמ"ש בתורה ותנאי' בטל והמעשה קיים שהרי התנאי שתנשאי לראובן לא היה על מ"ש בתורה אלא התנאי שלא תנשאי לשמעון אחיו ובזה התנאי לא היתה כוונתו לבטל המעשה לגמרי אם תנשא לשמעון רק שאם תנשא לו יהיה הגט חל לאותה שעה בלבד וכדברי הר"ן ותנאי זה לאו מתנאי ב"ג וב"ר ילפינן לי' וא"כ אע"ג שהוא מתנה על מ"ש בתורה אי אפשר שיתבטל התנאי והמעשה יהיה קיים אלא או שיקיים התנאי ויתקיים המעשה ר"ל שתנשא לראובן ולא תתייבם לשמעון אחיו וא"כ הוא עוקר דבר מ"ה או שיתבטל התנאי ר"ל שתתייבם לשמעון ואז גם המעשה בטל ואינה מגורשת כלל ואתי שפיר לרבנן ולר"א הוא דהוי קשי' כנ"ל) אמנם מה שהקשה מהרי"ט במ"ש הרא"ש דגם לחזור וליטלו ממנה וליתו' לה אין תקנה כי כבר אינה אשתו כו' דהא הכא שפיר מהני גט אחר גט כיון שאם תנשא לפלוני אגלאי מלתא למפרע שנתבטל אותו הגט והרי היא אשתו ושפיר מהני הנתינה השנית הנה הקושיא הזאת עדיין במקומה עומדת אף לפמ"ש לשיטת הר"ן דהגט חל בשעת נשואי פ' מ"מ עכ"פ למפרע לא חל וא"כ שפיר חייל גיטא אחרינא או אותו הגט (הגה"ה וגדולה מזו נ"ל דהכא כיון שנשאת חלו למפרע גירושין שניים וגירושין הראשונים אפי' בשעת נשואין לא חיילי דאין גט אחר גט וכבר אגלאי למפרע דגירושין שניים חלו):

אולם הנראה בזה לפמ"ש בה"ג הביאוהו הרשב"א והר"ן בחי' והרה"מ פ"ה מהל' גירושין וז"ל אמר לה ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פ' ואנסיבא לאלתר והוי לה בנים בחיי בעל ראשון ומית בעל ראשון והדר הוי לה בנין לאחר מיתתו ועדיין האי דתלי' לתנאה בגופיה קיים בחיי ושתת יין לאחר מיתתו דבעל בטל ליה גיטא למפרע ובני' קמאי ממזרי בתראי לא הוי ממזרי ואסירא לשני כיון דבטיל ליה גיטא למפרע כי דר גבה א"א הוי ותנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל והא פליגי רבנן דהוו קאמרי כיון דבחיי בעל לא עברה עליה דתנאה ולאחר מיתה הוא דעברה וכיון דבעל מית בטיל ליה תנאי' ולא בטיל גיטא למפרע עכ"ל ועמ"ש בסק"ד דהנך רבנן דפליגי וסברי דבמית בעל לא בטיל גיטא למפרע לאו במיתה תליא מלתא דודאי הנותן מתנה לחבירי על תנאי אע"ג דמת הנותן לא נתבטל התנאי ואם ביטל המקבל מתנה התנאי לאחר מיתת הנותן נתבטלה המתנה למפרע וקיימא לה ברשות יורשי הנותן אלא טעמא דהא דמית בעל בטיל לתנאי' משום דאחר מיתת הבעל תו לא אגידא גבי' דמיתת הבעל מתיר ולכך לאחר מיחת הבעל לא יבטל גיטא למפרע כיון דבחיי הבעל לא עברה על תנאה והשתא לא בעי' גיטא שהרי הותרה במיתת הבעל ע"ש ולפ"ז בגירש ע"מ שלא תנשאי לפ' ואח"כ נותן לה גט אחר א"נ שחוזר ונוטל הגט הראשון ממנה ונותן לה שנית בלא תנאי ומגרשה לגמרי כמ"ש מוהרי"ט אם תנשא אח"כ לאותו פלו' לא יתבטל הגט הראשון למפרע שהרי בתחלה אזדהר' בתנאה ולא עברה עליו ועכשיו שכבר גירשה שנית לגמרי ולא אגידא גביה ה"ל כמו מית בעל דלא בטיל גיטא למפרע אע"פ שנשאת לאותו פ' אח"כ וכיון דגט ראשון לא בטל למפרע אף שנשאת לאותו פ' כיון שנשאת לאחר הגט השני בתר דלא אגידא בי' כנ"ל א"כ תו לא חייל הגט השני דאין גט אחר גט שהרי הגט הראשון עדיין היה חל וכיון דהגט השני לא חייל דאין גט אחר גט גם הגט הראשון בטיל ליה למפרע במה שנשאת לפלו' ובטלה לתנאי' ולכך אין תקנה בגט שני דעל כרחך או שיהיו שניהם חלין או יתבטלו שניהם דלשניהם לחול אי אפשר דאין גט אחר גט וכיון שאין השני חל הראשון נתבטל בביטול התנאי ואם היה השני חל לא היה הראשון מתבטל למפרע ואי אפשר לשני לחול וכמ"ש:

וכל זה הוא כשהתנאי הוא בשב ואל תעשה דבכה"ג הוא דס"ל לרבנן קמאי דכיון דאזדהרה בי' בתנאי' בחיי הבעל ולא עברה עליו ולאחר מיתה הוא דעברה עלי' כיון דמית בעל ולא אגידא בי' פקע תנאי' אבל בתנאי שהוא בקום ועשה ועדיין לא קיימה לתנאה מודו רבנן קמאי דצריכא לקיומי' אחר מיתת הבעל ואם לא קיימה בטיל גיטא למפרע וכמבואר אצלנו לקמן סק"ד בשם ס' מכתב מאליהו ע"ש. נמצא לפ"ז בע"מ שלא תנשאי לפ' דהוי בשב וא"ת כיון דלא עברה על תנאה אלא אחר מיתת בעל או אחר גירושין שניים פקע תנאי' ולא בטיל גט ראשון למפרע וכיון דלא בטיל גט ראשון למפרע אי אפשר לשני לחול דאין גט אחר גט וכיון דלא חייל גט שני אשתייר גט ראשון גרידא וכשנשאת לפ' ועברה על תנאה בטיל לי' למפרע כללו של דבר זה דע"י חלות הגט השני חל גם הראשון אע"פ שעברה על התנאי ובקיו' חלות הגט הראשון אי אפשר שיחול השני דאין גט אחר גט ובביטול השני בטל גם הראשון כמבואר וע"כ אין לה תקנה אחרת אלא שיחזור ויקדשנה כמ"ש הרא"ש ומהני אפי' להנך רבנן קמאי דס"ל דכיון דמית בעל פקע תנאי' ולא בטיל גיטא למפרע דמ"מ אין זה גט אחר גט שהרי חזר וקדשה, ועיין בתשו' הרשב"ץ ח"א סי' י"א שכתב בהך דבכה"ג. ז"ל ואם אחר שמת המגרש נתבטל תנאו כו' לכאורה משמע דבמיתת הבעל נתבטל תנאו אלא שצורת ההלכה מורה כדעת בעלי תוס' ואין בידי להכריע וגם לא מצאתי בדברי האחרוני' ז"ל הכרעה בענין זה עכ"ל וא"כ כיון שאין בידינו להכריע נגד דעת הני רבנן קמאי וכיון דלדעתם דסברי דבמיתת הבעל בטיל תנאי' ה"ה אחר גירושין שניים שמתירה לגמרי ותו לא אגידא בי' בבעל נמי בטיל תנאי וה"ל גט ראשון גיטא מעליא אי אפשר לשני לחול דאין גט אחר גט וא"כ שניהם אינן חלין ואין תקנה אלא שיחזור ויקדישנה וכמ"ש. ובתשו' מבי"ט ח"א סי' של"ב נשאל במי שגירש את אשתו ע"מ שלא תנשאי לפ' ונתקדשה לאחר וגירשה ושוב נתקדשה לבעלה וגירשה לחלוטין בלי שום תנאי אם גט זה שגירשה לחלוטין התירה] גם לאותו פ' שאסרה עליו בגט הראשון והשיב וז"ל הרא"ש ז"ל כתב במי שגירש את אשתו ע"מ שלא תנשאי לפ' שאין תקנה להתירה לפ' אלא שיחזו' ויקדשנה כו' והשתא בנ"ד שקדשה אחר וגירשה אע"ג שנאסרה להנשא לראשון משום לא יוכל בעלה הראשון כו' כיון שהקידושין תופסין בה ואסורה היא לעלמא כשיגרש אותה ג"כ יתיר אותה לכ"ע דאטו אם הראשון שנאסרה עליו מי לא אמרי' דיש לה תקנה ג"כ כשיחזור ויקדשנה ויגרשנה לחלוטין כו' ל"ש ישראל ל"ש כהן עכ"ל. ובתשו' ב"י כשנשאל לפניו שאלה זו בדיני גיטין סי' י"ב כתב עלה וז"ל איני מכניס עצמי לדקדק כו' ולענין הדין נ"ל שמאחר שחזר המגרש הראשון וקדשה פנים חדשות באו לכאן ועכשיו נאסרה לעלמא מחמת קדושין שניים הללו וכיון שעכשיו גירשה סתם הותרה לכל העולם וגם לשמעון שנאסרה עליו מתחלה ונראה שאין צריך ראי' לזה לרוב פשיטותו ואין לומר מאחר שאסורה מחמת קדושין הראשונו' לא הותרה כי אם ע"מ שלא תנשאי לפ' אע"פ שחזר הוא וקדשה וחזר וגירשה סתם אם אח"כ נשאת לשמעון נתבטל הגט הראשון ונמצאו הקדושין הראשונים במקומו כמו שהיו וקידושין שנים אינן קידושין דנמצא למפרע שעדיין היתה מקודשת מחמת קידושין הראשוני' וא"כ גט שני שגירשה סתם מחמת קידושין שניים לאו גט הוא דקידושין אין כאן גט אין כאן די"ל דאפי' את"ל דאינה מקודשת מחמת קידושין שניים אלא מחמת קידושיו הראשוני' כיון שחזר וגירשה סתם בלי שום תנאי הרי בטל התנאי שהתנה בגט ראשון והותרה בגט שני זה גם לשמעון ומעתה למדנו דאתתא שריא ממ"נ אם קידושין שניים הוו קידושין הרי גירשה סתם מהם ומותרת אף לשמעון ואם נאמר כשתנשא לשמעון יתבטל הגט הראשון וקידושין שניים לא חלו נמצא שעדיין חלין קידושין ראשוני' וכשיגרשה בגט שני סתם הותרה אף לשמעון ואע"פ שבין גט ראשון לקידושין שניים קידשה אחר וגירשה אם נאמר כשנשאת לשמעון נתבטל הגט הראשון ונמצאו קידושין הראשוני' במקומו אין זה מחזיר גרושתו שנמצא למפרע לא הי' שם