אבני מילואים על השולחן ערוך - ב שו

כהונה שאני שהרי לא נתכוון זה לגט של איסור כהונה אלא לגט ממש הבא להתיר וכיון דלא מהני להתיר ה"ל ניירא בעלמא כנ"ל ובהא דאומר חוץ מאחי דמודו רבנן דלא הוי שיורא ונתבאר בדברינו דטעמא הוי משום דלא שייר בהתירא מידי שהתיר מה שהי' לו להתיר ומה ששייר באיסורא ר"ל שאינו אוסר מה שהי' לגט לאסור לאו שיורא הוא לגבי התירא לענ"ד עוד טעם אחר לשבח דכל שמשייר בה לאחר מותו לאו שיורא הוא כיון דכל כמה דאיהו קיים לא אגידא גבי' שפיר הוי כריתות דבשלמא באומר חוץ מפ' אכתי אגידא גבי' באישות לגבי האי פלוני משא"כ הכא אין כאן שום אישות כ"ז שהוא קיים אלא דאכתי הל"ל דאסירה משום דה"ל כאומר ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי דאע"ג דאין כאן שיור מ"מ לא הוי כריתות כיון דאגידא בי' בתנאי ה"נ אגידא בי' דאי מיית מזדקקה ליבם ולכן נראה דס"ל לרבנן ג"כ דבכה"ג אי ניסת לאחר נתרוקנה רשות בעלה הראשון ואישותו לגמרי ונמצאת גרושה אף לאחיו ולכך שפיר הוי גט דשיור לא הוי כדי שיפסל הגט מיד שהרי לא שייר בהתירא נמצא שמותרת להנשא תיכף לאחר מאי אמרת אם ימות המגרש תהא זקוקה ליבם זה אינו שכבר נתרוקנה אישותו לגמרי בנישואין. ועוד נלענ"ד כיון דאסורה להתייבם מפני צד גרושת אחיו שבה לעלמא א"נ מפני צד קידושין של השני שתפסו בה אין אני קורא בה יבמה יבוא עלי' וכל שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה חוץ מחייבי לאוין דגזירת הכתוב הוא משא"כ הכא דחייבי כריתות הוא הלכך מותרת לכל אדם מיד ואין להאריך כעת אח"ז מצאתי בס' מכתב מאלי' שער ח' ספ"ט כתב ג"כ דחוץ מאחי לא הוי שיורא דבלא"ה אסורה לו משום גרושת אחיו שהרי גירשה לכ"ע אלא שהלשון אינו מדוקדק שכתב וז"ל אבל גבי אחיו אפי' כי מיית איהו בלא איסורא שאסרה עליו אסורה עליו משום גרושת אחיו שהרי גירשה לכ"ע חוץ ממנו ומש"ה לא הוי שיור ועוד דכי מיית בטיל איסורא ולר"א דאמר במתני' חוץ מפלוני מותרת לכ"ע חוץ מאותו פ' כי מיית המגרש מותרת לפלוני משום אלמנה עכ"ל נראה שהבין כאלו הי' קשה גבי חוץ מאחי דליהוי שיורא שהרי אוסרה לאחר מותו וע"ז מתרץ דבלא"ה אסורה לו ועוד דכל היכא דהוי שיורא מותרת לאחר מותו ובאמת אין הדבר כן דאנן קשי' לן הא שייר בהתירא ר"ל דבלא השיור היתה אסורה לאחיו ועכשיו מותרת וע"ז הי' לו לתרץ דלא אהני בשיורא דאכתי אסורה לו משום גרושת אחיו שהרי גירשה לכ"ע וכדברינו למעלה. אמנם מלתא דפשיטא לי' להגאון בעל מכתב מאלי' מיבעי' לי לכאורה דמנ"ל דבאומר חוץ מאחי דאסורה לו משום דהוי גרושת אחיו לגבי כ"ע דסברא זו מצינו שלמד רע"ק בק"ו מגרושה אצל כהן וכבר פרכה רבא דאיסור כהונה שאני משמע דלדידן אפשר אף שהוא גרושת אחיו לגבי כ"ע כיון דלדידי' עדיין אשת אחיו היא מותרת להתייבם מידי דהוי אחוץ מפלוני דהוי א"א לגבי האי ושרי' לכ"ע אי לאו דס"ל כר"א בן עזריא דבעינן כריתות דבר הכורת בינו לבינה כמבואר בש"ס ולאו משום פרכא דרע"ק דאע"ג דהוי א"א גבי פ' מותרת לכל אדם למי שנתגרשה אצלו וא"כ ה"ה הכא כיון שעדיין אצלו אשת אחיו היא תתייבם לו. ולמדתי דבר זה מדברי הרשב"א בחי' שם בגיטין דף פ"ב ע"ב בד"ה והא דאמרי' הכא אלא באשת ב' מתים שכתב וז"ל הא דאמרינן קדושי ראובן אהני קדושי שמעון לא אהני לאו למימרא דלא אהני כלל דהא ודאי אהני למיסרה בביאה אראובן דכיון דתפסי קדושי שמעון לגבי עלמא שאם מת ראובן ויש לו בנים עדיין היא אסורה לעלמא מחמת קדושי שמעון וא"כ אפי' ראובן אסור לבוא עלי' משום דמשתמש בצד מקודש שבה לשמעון והלכך אסורה היא לשניהם אלא הכי קאמר לא אהני דיבוריו למיסרה אראובן שהוא לא אסרה אראובן דחוץ מראובן קאמר והא דאסורה לראובן משום ארי' דאיסורא דרביע עלה דאי אפשר להשתמש בה לא' מהם אא"כ משתמש בצד אישות שבה לגבי שני אבל כי אמר לה סתם מהני קדושין למיסרה בפי' אראובן כנ"ל עכ"ל וכן מבואר בירושלמי קדושין פ' האומר המקדש את האשה מעכשיו ולאחר ל' יום ובא אחר וקדשה תוך שלשים יום היו שני אחין וקדשוה שניהם ומת אחד מהן השני מהו שיהא מותר בה ממ"נ מה שקנה קנה והשאר נפלה מחמת אחין ר' יודן בן פזי אומר אסור בה כו' א"ר חנינא יאות אמר ר' יודן ב"פ כלום באה לו אלא מחמת אחיו לאחיו אסורה לו מותרת עכ"ל הירושלמי והביאו הרשב"א באותו דיבור ע"ש מבואר מזה דאף דלא הוי א"א לגבי האי שהרי שיירי' וקידושיה תופסין לו בה אלמא דלא הוי א"א לגבי מ"מ אסור להשתמש בה משום דמשתמש בצד א"א חבירו ובהא כ"ע מודו דסברא פשוטה הוא דאף דתפסה בה קדושי שני מ"מ הרי גם לראשון יש בה צד אישות לגבי כ"ע נמצא כשמשתמש בה משתמש גם בצד אישות של חבירו וא"כ יפה עלו דברי הרב בעל מכתב מאלי' דאסורה להתייבם מפני צד גרושת אחיו שבה לעלמא דאע"ג דלגבי' לאו גרושה היא כלל מ"מ כשמשתמש בה משתמש גם בצד גרושה שבה וכיון דאי אפשר ליבם לקנות רק ע"י ביאה וזה א"א אא"כ משתמש בצד גרושה שבה לכך אסורה להתייבם וזה ברור. אמנם מאי דאצטריך לי' לרע"ק לאתויי בק"ו מגרושה לכהן דהיכא דהוי א"א דאסורה לעלמא ותיפוק לי' דהא משתמש בצד אישות שבה לראשון גבי האי פ' וכמ"ש נלענ"ד דאקדושין קאי רע"ק לומר דאפי' קידושין לא תפסי בה מפני צד אישות שבה לראשון ורע"ק לטעמי' דס"ל דאין קידושין תופסין בח"ל ולכך מייתי שפיר מאיסור גרושה דקיל ואפ"ה לא תפסי קדושי דכהן כיון דיש בה צד גרושה לגבי עלמא וכדגלי קרא ואשה גרושה מאישה לא יקחו והיינו שלא יהיו בה קיחה ק"ו לאיסור א"א ואף דאנן ס"ל דקדושין תופסין בח"ל מ"מ לא שייך למיפרך ערע"ק דהא לשטתו שפיר קאמר ועוד דמ"מ מוכח דקידושין אסרה תורה בגרושה לכהן דהא לאביי לקי אקדושין לחודי' ואפי' לרבא לא לקי אבע"ל. אלא לאחר קדושין דלא יקחו כתיב כדמוכח בקדושין דף ע"ח ע"ש וא"כ מוכח עכ"פ דמצד גרושה שבה לעלמא נאסרו הקדושין לכהן א"כ ה"נ מהני צד א"א שבה לפ' נאסרו הקדושין לכ"ע וא"כ לא תפסי בה כלל וזה נכון ואכתי איכא למידק מ"ט דר' אלעזר דמתירה לכל אדם נהי דגיטא מעליא הוא ולא בעי כריתות ולא איכפת לן במאי דאשתייר בה שיורא מ"מ היכא משתמש בה הא א"א להשתמש בה אא"כ משתמש בצד אישות של הראשון ואף דתפסי בה קדושין מ"מ אסורה להשתמש וכמו שביארנו למעל' בשם הירושלמי והרשב"א גבי קדושין וכנ"ל ונראה לענ"ד דר"א לטעמא דס"ל דאם נשאת לא' מן השוק נתרוקן כל אישות שבה ולא נשאר בה שום אישות לראשון ולכך שרי לאשתמושי בה ובזה יתיישב מאי דקשי' לכאורה מאי פריך ליה ר"ע לר"א ק"ו מאיסור גרושה דאסורה לזה מצד גרושה שבה לכ"ע כ"ש שתיאסר על כל אדם מפני צד א"א שבה גבי פ' דהא שאני שהרי כשנשאת לא' מן השוק נתרוקן כל אישות של הראשון משא"כ בצד גירושין שלא נתרוקן לעולם אמנם לפמ"ש ניחא דר"ע אקדושין פריך דלא יהיה הקדושין תופסין כיון שהיא א"א לגבי פ' ועדיין לא נתרוקן אלא אחר שתפסו בה הקדושין נתרוקן האישות ולכך פריך דניתי בק"ו מגרושה לכהן שתהיה כא"א גמורה ולא יהיה בה תפיסת קדושין כלל והבן זה כי נכון הוא) (ב) חוץ מפלוני או אלא לפ' אינו גט. בפ' המגרש דף פ"ג תניא מודה ר"א במגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונשאת לא' מן השוק ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לזה שנאסרה עליו ופירש"י מאחר שנשאת לאחר וניתקה מאישות הראשון לגמרי ובתו' כתבו טעמא כיון דנשאת לזה שהותרה לו נתרוקן לו כל האישות ופקע אישות של ראובן לגמרי ע"ש ואמר שם השיב ר' שמעון בן אלעזר תשובה לדברי ר"א היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר ע"ש ונסתפקתי בזה הלכתא כמאן או כר"א או כרשב"א ואע"ג דגבי גט לא נפקא מינה מידי דהא קי"ל חוץ לא הוי גט כלל דאינו כריתות אכתי נ"מ בדיני ממון במי שמכר או נתן לראובן קרקע חוץ משמעון דבכה"ג אפי' שמעון הוא מלוה שלו אינו גובה מאותה קרקע ומשום דחוץ שיורא הוא וכמ"ש בתשו' מהר"א ן' ששון סי' קי"ח בשם תשו' הרא"ש ע"ש והובא אצלינו בס' קצה"ח סי' קי"א סק"ב וא"כ באומר חוץ משמעון ואזל ראובן ומכרה ללוי אי אמרינן הל' כר' אלעזר יכול שמעון לגבותו או לקבלה במתנה מלוי דכל שבא ליד אחר ניתקה מרשות הראשון לגמרי ואי נימא הל' כרשב"א א"כ לעולם חוץ שיורא הוא ואפי' ניסת לאחר אסורה היא לזה וא"כ הכא נמי אפי' נתנה או מכרה ראובן לאחר אין לשמעון רשות לגבותו בחובו או לקבלו במתנה ובש"ס דילן לא הכריעו בפלוגתא דר"א ורשב"א ומשום דגבי גט לא נ"מ מידי אלא בממון נ"מ לדידן וכמ"ש. והנה לכאורה נראה דלא ס"ל כרשב"א דאמרי' שם הרי נדרי' דנודר אוסר וחכם מתיר הא אמר ר' יוחנן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה הרי הפרת בעל דאשה נודרות והבעל מפר התם כדר' פנחס משמי' דרבא דאר"פ משמי' דרבא כל הנודרת על דעת בעלה הוא נודרת ובפ' נערה המאורסה דף ע"ג תנן בוגרת ששהתה שנים עשר חדש ואלמנה ששהתה שלשים יום ר"א אומר הואיל ובעלה חייב במזונתי' יפר