אבני מילואים על השולחן ערוך - ב רפג

עישור נכסי לפרנסת הבת דנמי מצי לסלוקי במה דבעי' כדאי' פ' מציאת האשה דף ס"ט ע"ש:

(ז) סעי' ט' והשני' קיימת דינם כדין מתה אחת בחייו הרא"ש ר"פ מי שהי' נשוי כתב ר"ח מסוגי' דהא שמעת' שמעינין שאם מתה גם זו שנשארה עכשיו יש להן לבני הראשונה כתובת ב"ד אבל כד איתה בחיים לא אשכחן ויש מן הגאונים שאמרו כן בתשובותיהם מטעם משום דאינצויי כי האי חיישי' לפי שאין בני השני' נוטלין כלום כו' והם יוצאין נקיים לגמרי ויש מן הגאונים שאמרו שאף בחיי השני' נוטלין כו' וכן מסתברא דאם אית' דבחיי' לית להו לבעל הראשונה גם אחר מות השניה נמי לית לה דכבר זכו בהם בני השני' בנכסים כי היכא דאמרי' במועטים ונתרבו עכ"ל וכ"כ הר"ן: והנה לפי דעת ר"י בתו' דף צ"א ד"ה כך מועטין ונתרבו דזכו אח"כ בכתובת ב"ד ע"ש א"כ אין זה ראי' דאע"ג דבחיי שני' אין להם מ"מ אח"כ זוכי' בה מידי דהוי אמועטין ונתרבו ובחדושי מהרי"ט כתב דאפי' לדידן דמועטין ונתרבו אין להם כתובת ב"ד יש לחלק דהתם בשעת מיתה מעיקרא נחלה דאורייתא הלכך מאותה שעה זכו יורשי כתובה הקטנה לחלק בשוה אע"פ שנתרבו אח"כ אבל הכא מעיקרא נמי בדין הי' שיטלו כתובת ב"ד ולא מעיקרא נחלה דאורייתא דהא מיקיימ' בפרעון כתובת שניי' אלא משום אנצויי לא עבדינן הכי השתא דלא מנצי נוטלין עכ"ל וע"ש. ועיין בסוגין ברש"י ד"ה וכ"ת איפוך כו' ואימא באין בני' של זו דקאמר ת"ק אבני ראשונה קאי וקאמר דשקלי כתובת ב"ד ע"ש ובתו' שם ד"ה וכ"ת איפוך הקשו דאי אפשר דאבני ראשונה מה לו להזכיר לאחר מיתה פשיטא דבאין דקתני לאחר מיתה דהא מתה קתני ע"ש ולפמ"ש הגאונים דבחיי השני' ליכא כתובת ב"ד ניחא דקאמר נשאת הראשונה ומתה נשא את השני' ומת הוא באין בני' של זו לאחר מיתה ונוטלין כתובת אמן היינו לאחר מיתת השני' באין בני' של זו היינו הראשונה ונוטלין כתובת אמן היינו כתובת ב"ד ודוקא לאחר מיתת השני' אבל בחיי השני' לא וניחא לן בזה מאי דקשיא לן בסק"ג בהא דאמר רבה ואמינא להו אנא בבע"ח כ"ע ל"פ כו' דהא בחיי שני' כבר היו מרובין ע"ש ומשני דבחיי שני' לא הי' כתובת ב"ד כלל אלא לאחר מיתתה א"כ השתא תו ליכא לפריעת חוב דשקלו ולא פרעי וק"ל

(ח) סעי' י"ג איני טורף מנכסי משועבדי'. ר"פ אע"פ נ"ה בני מתא מחסיא אמרי טרפא ממשעבדי יסבון תנן כו' והלכתא לא טרפא ממשעבדי ירתון תנן ובפ' י"נ דף קל"א אמרי' ת"ש דאמר לי' ר' נתן לרבי שניתכם משנתכם כר' יוחנן בן ברוקה דתנן לא כתב לה בנין דכרין דיהויי ליכי מינאי אינון ירתין כסף כתובתך יתר על חולקיהון דעם אחיהון חייב מפני שהיא תנאי ב"ד א"ל רבי יסבון תנן ואמר רבי ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי אלא דקי"ל כתובת ב"ד לא טרפא ממשעבדי אי ס"ד יסבון תנן אמאי לא טרפא ממשעבדי אלא ש"מ ירתון תנן ע"ש:

ואיכא למידק דהא אפי' יסבון תנן ראוי שלא לטרוף ממשעבדי לפמ"ש הרשב"א בחידושיו פ' הניזקין דף נ' בהא דאמר עולא בטעמא דאין מוציאין לאכילת פירות כו' לפי שאינן כתובין וז"ל פירש"י ז"ל אע"פ שכתב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואשפי כו' לפי שאין קול יוצא על הפירות ועל השבח אלא על עיקר המקח ורבותינו בעלי התוספות נתנו טעם לדבר לפי שאין בעולם עדיין ואפשר שלא יבואו לעולם אין קול יוצא עליהן וגם במקצת פירושי רש"י ז"ל מצאתי כן וא"ת א"כ מאי פריך לי' ר' אבא לעולא והא מזון האשה והבנות דכמאן דכתיבי דמי דבנות לא באו לעולם בשעת כתיבה ושמא לא יבאו לעולם י"ל דלא פריך ממזון הבנות אלא ממזון האשה עכ"ל ע"ש וכ"כ עוד אח"כ בסוגיא ז"ל ומזון הבנות נמי אם לא קנו מידו אין כתובין דהא לא ידעינין בשעת נשואין אם עתידות לבא אם לאו ע"ש. וא"כ אפי' למ"ד יסבון תנן אמאי טרפא ממשעבדי הא אינון כתובין דהא לא ידעינן בשעת נשואין אם עתידי' להיות לה בנין דכרין אם לאו והנה בני מתא מחסי' דסברי טרפא ממשעבדי משום דיסבון תנן אפשר דס"ל כר"ח דטעמ' משום שאינן קצובין וכתובת ב"ד קצובין הן אבל אנן דקי"ל כעולא וכר' יוחנן דטעמ' שאין כתובין וכמבואר בש"ך סי' ס' ע"ש שכתב שכן דעת הטור והפוסקים וא"כ קשה אמאי אמר רבי העזתי פני בנתן הבבלי אלא הא דקי"ל כב"ד לא טרפא ממשעבדי כו' ומאי קושי' כיון דקי"ל כטעמא שאינן כתובין כיון דלא ידוע שיבואו לעולם א"כ כתובת ב"ד נמי אין כתובין כמו לאכילת פירות ושבח קרקעות:

ונראה דכיון דמצינו דר' נתן סובר טעמא דאי' קצובין וכמבואר פ' הנזקין דף נ"א ע"ש בסוגיא ת"ש אימתי בזמן שקדם מקחו כו' וע"ש בחידושי הרשב"א שכתב ז"ל פי' רש"י ור"ת ז"ל דלתרווייהו קא פריך כו' ובתוס' פירשו לעולא פריך דאמר משום כתיבה דאי משום כתיבה אע"ג דקדם שבחו לית לי' למגבי דהא לא כתיבה דבשעת כתיבה לא הי' ככתוב כדאמרי' לעיל ואע"פ שעתה בא בשעת הכתיבה לא בא א"כ אותה הכתיבה אינה כלום אלא משום קצבה ואע"פ שבשעת המקח לא הי' קצוב כיון שעכשיו היא קצוב הקול יוצ' עליו שקרקע שוה כך וכך והכל יודעין שקיבל עליו אחריות השבח כענין שאמרו בפרנסת הבת כו' ועשני תנאי הוא ות"ק כעולא ור' יוסי כר' חנינא ור' נתן נמי כר' יוסי עכ"ל ע"ש וא"כ כיון דר' נתן ס"ל טעמא דקצובין לא הי' לו לרבי לומר לו יסבון תנן דא"כ תטרוף ממשעבדי וניחא לן בהא הא דאמר רבי העזתי פני בנתן הבבלי ע"ש ופירשב"ם ילדות ושטות הי' בי שהעזתי פני בנתן הבבלי ודחיתיו בדבר שאינו דודאי ירתון תנן כו' ע"ש ואם הוא דבר שאינו מאי האי דקאמר לנתן הבבלי דאפי' לנפשי' לא ה"ל למימר הכי ולפמ"ש ניחא דאיהו לנפשי' שפיר מצי סבר יסבון ואפ"ה לא טרפא ממשעבדי משום שאינן כתובין דקי"ל דעולא מפני שאין כתובין וכמ"ש אלא דלר' נתן דס"ל לפי שאין קצובין א"כ ע"כ ירתון תנן דאי ס"ד יתבון ה"ל למיטרף ממשעבדי לכך אמר העזתי פני בנתן הבבלי דלר' נתן לא הי' לו להשיב יסבון תנן וק"ל:

(ט) סעי' י"ד י"א דוקא בקרקע. בריב"ש סי' ק"ו כתב ז"ל שריצב"א ורבינו שמואל ז"ל כתבו שנוהגת גם במטלטלין אחר שהגאונים תיקנו שהכתובה תהא נגבית מן המטלטלין ה"ה נמי כתובת בנין דכרין והרמ"ה ז"ל ורבינו יונה ז"ל כתבו דודאי נוהגת גם בזמן הזה שאין לבטל תקנת חז"ל אבל במקרקעי דוקא ולא במטלטלי ומה שתקנו הגאונים ז"ל שתגבה הכתובה אף ממטלטלי לא עשו לענין זה כתובת ב"ד ככתובה ולזה הסכים הרא"ש ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל אבל נראה שעתה שכותבין בכל הכתובות מטלטלי אגב מקרקע והיא נגבית מן המטלטלין מן הדין זולת תקנת הגאונים גם כתובת בנין דכרין נגבית מן המטלטלין דתנאי כתובה ככתובה עכ"ל יע"ש: ובס' בית מאיר כתב וז"ל וצ"ע מה יועיל בזה שיעבודו לבני' שיולדו אח"כ שהרי עיקר כתובת ב"ד לולא כח תקנת תנאי ב"ד לא הי' אפשר מפני דהוי לדבר שלבל"ע כמבואר בב"ב דף קל"א וא"כ שיעבודו במטלטלין שאינו תקנת ב"ד מה יועיל כו' ומ"ש דתנאי כתובה ככתובה אין ענין לזה דהא השיעבוד אגב אינו מתנאי כתובה כי אם מדעתו ולמה שמועיל מועיל ולמה שאינו מועיל אינו מועיל עכ"ל: ונראה לפ"מ שאמרו בגמרא דף נ"ב בת בין הבני' נמי תירות כנחלה שויו' רבנן כו' ותגבי ממטלטלי ככתובה שויו' רבנן וכתב בשטה מקובצת ז"ל ככתובה שויו' רבנן כלומר כיון דמכח כתובת אמן קא ירית לא עדיפא מכתובה עצמה וכי היכי דכתובה לא גבי' ממטלטלי ה"נ כתובת ב"ד לא גבי' ממטלטלי תלמידי כר"י ז"ל עכ"ל ע"ש וא"כ דמדינא הוי כנחלה והי' ראוי שיטלו ממטלטלין כיורש אלא משום דמכח כתובת אמן קאתו דהא כתב לה אינון ירתון כסף כתובתך וכתובה עצמה אינה נגבית ממטלטלין לכך גם הם אינן נוטלין במטלטלין ולפ"ז היכא דכתב לה מטלטלי אג"ק דכתובה עצמה נגבית ממטלטלין גם בנין דכרין נוטלין ממטלטלין דאינון ירתון כתב להן: מיהו עוד כתב שם בש"מ בשם הרשב"א ז"ל ככתובה שויו' רבנן פי' כיון דתנאי כתובה הוא ומשום שיקפוץ אדם ויתן לבתי כבנו די להם אם תהי' ככתובה עצמה עכ"ל וכיון דתקנת' באנפי נפשה עבדו לה ככתובה עצמה שאינו אלא ממקרקעי א"כ אע"ג שזה כתב לה לכתובת' מטלטלי אג"ק אינו מועיל לכב"ד דהוי לדבר שלבל"ע ודברי הריב"ש הם כדעת תלמידי הר"י דמפרשי דאתי מכח כתובה ולעולם כירושה שויו' כנ"ל ודו"ק:

(י) סעי' ט"ו אבל אם אין שטר כתובה אין להם כלום שמא מחלה אמם כתב ב"ש ז"ל כ"כ הרמב"ם פי"ט וכן ס"ל באלמנה דאין לה מזונות כשאין הכתובה בידה שמא מחלה ובסי' צ"ג כתבתי דרוב הפוסקים חולקים עליו ולכאורה נראה דלהני פוסקים גם כאן לא חיישינין שמא מחלה מיהו י"ל התם טוענת ברי אבל כאן היורשין אין להם טענת ברי כו' ע"ש. ולפענ"ד נראה לפ"מ שמבואר אצלנו בסי' ק' סק"ט בטעמא דהחולקים דס"ל דאפילו במקום שכותבין ואין לה שטר כתובה דודאי אתרע דאפילו תוך זמנו חיישינין לפרעון ואמאי לא נחוש הכא וביארנו שם משום דהיכא דבא השטר ליד המלוה קודם שנודע מן הנפילה הרי הוא בחזקתו ותנאי ב"ד כמאן דנקיט שטרא בידי' דמי וה"ל כמו בא השטר ליד המלוה קודם