אבני מילואים על השולחן ערוך - ב רנג

שנפלו משנשאת היינו משום דהסילוק אינו מגוף הנכסים אלא מגוף האשה שמסלק עצמו שלא יזכה באשה בשעת נשואין למכירת נכסים ולפירות ולירושה ובאשה גופה כבר יש לו שייכות בגווה שהרי ארוסה היא לו וזכה בה בתורת אירוסין לזה הא דבעי ר' ירמי' קומי דר' זירא כתב לה דו"ד כו' ונפלו לה לאחר מיכן פי' כתב לה אחר שנשאת דו"ד כו' אי מהני הסילוק כיון שעדיין לא זכה בנכסים ולא שייך בי' ידו כידה לזה השיבו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו כלומר ממ"נ לא מהני הסילוק דאם באת לדון הסילוק מגוף הנכסי' וכי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו שהרי אין לו שייכות בגווייהו שעדיין לא נפלו ואם תאמר שיחול הסילוק על גוף האשה הא פשיט' לי' דכבר זכה בנשואיה וגם לר' ירמי' הוי פשיטא לי' דנשואה ידו כידה ולכך לא איבעי' לי' אלא בנפלו לאחר מיכן ועיקר צד ספקו הוא משום דעדיין לא זכו בנכסים ולא הוי ידו כידה ולזה השיבו יפה אם באת מצד הנכסים ולכך לא הוי ידו כידה כיון שלא זכו עדיין בהן א"כ היאך אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו אבל בעודה ארוסה מהני שפיר הסילוק אפילו לנכסים שיפלו לה משנשאת ומשום דמזכות האשה הוא מסלק נפשיה שלא יזכה בה לפירות ולמכירה ולירושה וכיון דכבר זכה באשה במקצת משנתארסה כדאי' ר"פ האשה שנפלו אם זכה באשה דהכל בא ע"י זכות האשה לזה הוא מסלק עצמו מזכות האשה דאית לי' שייכות בגווה שלא יזכה אח"כ בנשואין בדברים הללו משא"כ כתב לה משנשאת לא מהני סילוקו אפי' לנכסים שיפלו לה אח"כ דאם מצד האשה כבר ידע השואל דתו לא מהני סילוקו דכבר זכה באשה וידו כידה ולא נסתפק ר' ירמיה אלא מצד הנכסים כיון דעדיין לא זכתה בהן האשה ועלה על דעתו שיועיל הסילוק לזה השיבו ויש אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו כיון דמצד הנכסים אנו דנין לא מהני סילוק אבל באמת אנו דנין מצד האשה ולכך בארוסה שפיר מהני שהרי יש לו שייכות בגווה וכנ"ל ודו"ק. ולפ"ז נראה בדינא דמוהר"מ במרדכי לענין סילוק האשה מקרקע שיקנה בעלה דכתב שם דמהני הסילוק ולפמ"ש נראה דלא מהני כיון דעדיין לא קנה הקרקע ה"ל דבר שאינו ברשותו ולא מהני סילוק בזה מצד הקרקע ומצד השעבוד אי אפשר לסלק כיון דכבר זכתה בו וה"ל כמו נשואה בזה כמ"ש תו' דף צ"ה ע"ש בד"ה וכי כתבה לי' וא"כ לגבי קרקע שלא קנה עדיין לא מהני סילוק ממ"נ דלגבי גוף הקרקע אין אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו ולגבי גוף השיעבוד כבר זכתה בו והוי כמו נשואה והא דמהני הסילוק באשה היינו משום דמסלק נפשיה מזכות האשה עצמה שלא יזכה באשה בנשואין משא"כ בבע"ח דלא שייך הכין ומש"ה לא מהני סילוק וא"כ צ"ל דמוהר"מ במרדכי ס"ל דלא כר"ן והרשב"א אלא ס"ל דמהני סילוק אפילו בדבר שאין לו שים שייכות בגוי' ובסמ"ע סי' ר"ט כתב דמהר"ם אינו חולק ומשום דבע"ח יש לו שייכות ע"ש ולענ"ד נראה דחולק וכמ"ש ודו"ק היטב (ז) סילק עצמו מנכסים י"א שאין הנכסים הכתובים בכתובה בכלל והיינו דמסתמ' לשון דו"ד אין לי בנכסייך היינו בנכסי מלוג אבל נכסי צ"ב שהכניסה לו והוא קיבל על עצמו אחריותן אינן בכלל נכסייך ועיין במרדכי פ' הכותב ודעת רב האי גאון הובא בהגהת אשר"י דסילוק דו"ד בסתם שייך גם על נכסי נ"ב ע"ש אמנם נראה לפמ"ש תו' ד"ה כדרב כהנא דלהכי מייתי דרבא לומר דדוקא בתקנת חכמים מהני סילוק דאומר אי אפשי בתקנת חכמים אבל בדאורייתא לא מהני סילוק וכמ"ש בתשובת מוהראנ"ח לשיטת התו' הבאתיו לעיל סק"ב ע"ש א"כ נראה דבנכסי צ"ב אפילו פירש עליהם הסילוק לא מהני ולא כדמשמע מדברי הרמ"א דמפרש מהני שהרי כתב שאין נכסי צ"ב בכלל משמע הא אי מפרש מהני אבל לשיטת התו' נראה דלא מהני אפילו פירש משום דפירי של נכסי צ"ב לאו מתקנת חכמים אכיל להו אלא מדינא הם שלו שהרי קיבל עליו אחריותן ועיין בתשו' הריב"ש סי' ק"ן ששאל השואל מה יתרון יש לבעל בנצ"ב על נ"מ אחר שאין לו בהן אלא אכילת פירות וירושה וכך הוא בנ"מ וע"ש שהעלה בהכניסה כספים ומיני סחורה הרי יכול הבעל לישא וליתן בהם כרצונו משא"כ בנכסי מלוג וכן בהכניסה כלים אף אם אינו יכול למוכרן מ"מ אם מכרן מכורין לדעת הר"מ ז"ל ולדעת הראב"ד ז"ל גם בקרקעות מכורין עד שעת גוביינא משא"כ בנ"מ גם לפירות בקרקעות יש חילוק דבנ"מ אמרי' התם פירי תקינו לי' רבנן פירי דפירי לא תקינו לי' רבנן ובנכסי צ"ב הכל שלו וכן אמרו בפ' אלמנה לכה"ג דלכ"ע בנכסי צ"ב כשבא' לגבותן צריכין גוביינ' בב"ד משא"כ בנ"מ עכ"ל ע"ש ומבואר דפירי דאכיל בעל בנכסי צ"ב לאו משום תקנת פירות שתיקנו לבעל תחת פרקונה דהתם לא תקינו לי' אלא פירי ולא פירי דפירי ובנכסי צ"ב אכיל אפי' פירי דפירי מוכח דמדינ' אכיל דדידי' נינהו כיון שקיבל עליו אחריותן וכן לענין מכירה נמי מדינ' לית לה רשות למכור נכסי צ"ב כיון דברשות הבעל הן ואם מכרן הוא מכורין א"כ הרי הם שלו ופשיטא שאין האשה יכולה למכור אותן מן הדין ולא מתקנה משום דה"ל של הבעל (והיא אינה אלא בע"ח שהרי חייב לשלם לה דמי' ויכול לסלקה בזוזי לרב אמי ואפי' רב יהודה דס"ל הדין עמה היינו כדמפרש טעמיה משום שבח בית אבי' וה"ל כמו אפותקי מפורש אבל מ"מ אינה אלא בע"ח והיינו דקאמר רב כהנא התם דמחוסר גוביינא ע"ש) וא"כ אי נימא דסילוק לא מהני אלא בדרבנן אבל לא בדאורייתא א"כ לא מהני סילוק בנכסי צ"ב למכירה ולפירי כיון דמדאורייתא דבעל נינהו ולכן נראה דרב האי ס"ל דמהני סילוק אפילו בדאורייתא וכדעת הר"ן וכבר כתבנו בסק"ב דסילוק מהני בדאורייתא לדידן ע"ש. עוד נ"ל דלא מהני סילוק בנכסי צ"ב אפילו במפרש אא"כ לא הכניסה הנכסים לבעל אלא לאחר הנשואין אבל אם הכניסה לו קודם אירוסין תו לא מהני סילוק שכבר זכה בהן ע"י אחריותן שקיבל על עצמו דדוקא נ"מ אין לבעל פירות אלא כנשאת אבל נכסי צ"ב כל אימת דמכנסה לי' אית לי' זכי' בהו ולפירש"י בפ' נערה דף מ"ז דפליגי ר' נתן ורבנן בנדוי' אם הארוס יורשה א"כ למ"ד דבאירוסין יורש הנדוני' לא משכחת לה סילוק מירושה גבי נכסי צ"ב אלא בשהכניסה לו קודם אירוסין והו' סילק עצמו ג"כ קודם אירוסין דאלו אחר אירוסין לא מהני סילוק מירושה בנדוני' שכבר זכה בירושתה והוי כמו נשואה בנ"מ ואם לא הכניסה לו קידם אירוסין נמי לא מהני הסילוק לדעת הרשב"א והר"ן שהרי אין לו שום שייכות בגווייהו אבל כשהכניסה לו קודם אירוסין יש לו שייכות בגווייהו שהרי קיבל אחריותן ועדיין לא זכה בירושתן לכך יכול להסתלק אבל לפירות ולמכירה אפילו הכניסה לו קודם אירוסין כבר זכה ואינו יכול להסתלק מהן ולא משכחת לה אלא שסילק עצמו בעודה ארוסה ועדיין לא הכניסה לו זה נראה לי ודוק. (ולפ"מש שהעלה מארן לעיל סק"ו נלענ"ד דבנצ"ב לא משכחת סילוק מפירות ומכירה כלל דבתר דאכנסה לי' כבר זכה בהן ולא מהני סילק וקודם שהכניסה אין אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו כדאי' בירושלמי והכא אין לומר שמסתלק מגוף האשה כמ"ש מארן לעיל לדעת הרא"ש דהתם בנ"מ הזכות בא לו ע"י האשה כמו שאמרו אם זכה באשה יזכה בנכסים מאותו זכות יכול להסתלק דכבר יש לו שייכות באשה דארוסה היא לו משא"כ הכא לענין נכסי צ"ב דזכי' באה לו ע"י קבלת אחריותן אין לזכי' זו שום התיחסות עם גוף האשה כמ"ש מארן ז"ל דמדינא זכה בהן מחמת אחריותו איך יכול להסתלק מאותה זכי' קודם שבא לידו ולא מהני סילוק בנצ"ב אלא לדעת מהר"מ במרדכי דלא ס"ל כהרשב"א והר"ן אלא דיכול להסתלק אפילו בדבר שאין לו שייכות כלום ולפ"ז מהני הסילוק אפילו בנצ"ב בכל ענין בין קודם אירוסין בין אחר אירוסין רק קודם שהכניסה ודוק:

) (ח) ואפילו נכסים שנפלו לה אח"כ אינן בכלל כתב ב"ש ז"ל לכאורה קשה דלא משמע כן מרמב"ן ורא"ש והר"ן דהא תירצו קושי' הנ"ל מאי מהני סילוק לדינ' דמתני' וכתבו דמהני לנכסים שנפלו אחר הנשואין ובמתני' מיירי בסילוק סתם ולא התנה בפירוש על הנכסים שיפלו אח"כ וכן מוכח מתשו' מהר"מ שהביאו המרדכי והג"א דס"ל פירות הוי כנכסים שיפלו אח"כ א"כ איך הקשה שם ואימא מפירי סילוק נפשיה איך ס"ד דסילוק סתם מהני לפירי ואפשר לתרץ לדעת הרמב"ן והרא"ש שכתבו לדינא דמתני' דמכירה קיים בלא סילוק ואז מוכח דהסילוק קאי על הנכסים שיפלו אח"כ והוי כפירש בהדי' משא"כ בעלמא מיהו מתשוב' מהר"מ קשה עכ"ל:

והנה בתשו' מהר"מ מייתי ראי' דמהני סילוק עכ"פ במפרש לנכסים שיפלו אח"כ מדפריך בש"ס ואימא מפירי דה"ל דבר שלבל"ע ע"ש ובש"ס שפיר פריך ואימ' מפירי דכיון דלדינ' דמתני' נכסים שנפלו לה בעודה ארוס' בלא סילוק יכולה למכור וא"כ מאי מהני הסילוק וכקושי' התוס' והרא"ש וע"כ צ"ל דמהני הסילוק לנכסים שיפלו לה משנשאת וכמ"ש הרמב"ן והרא"ש ומשום דה"ל כמפרש וכמ"ש ב"ש בעצמו וא"כ כיון דמפרש לסילוק על דבר שלבל"ע פריך שפיר ואימא מפירי ומוהר"מ דלא מייתי ראי' דמהני סילוק לנכסים שיפלו לה אח"כ מהך קושי' גופה דאל"כ למה ליה הסילוק הא בלא זה יכולה למכור מדינ' דמתני' וע"כ הסילוק הוי לנכסים שיפלו אח"כ דמצי לדחויי דמתני' דהכא אתי' כאמרו לו וכמ"ש התוס'