אבני מילואים על השולחן ערוך - ב רג

ע"ש וא"כ אפילו מדירה מתשמיש נמי לא חייל כיון דמשתעבד לה ונלענ"ד ליישב לפי מ"ש בסמ"ג לאוין פ"א דלר' אליעזר בן יעקב פ' נערה דס"ל דשארה כסותה ועונתה כולי' לכסות הוא דאתא ולדידיה מזונות ועונה דרבנן. ובמזרחי פרשת משפטים כתב דברייתא דמכילתא דקתני לראב"י מזונות ק"ו מכסות עונה מנין ק"ו מכסות אינו אלא דרך אסמכתא ע"ש וכיון דלמ"ד מזונות דרבנן ע"כ כר"א בן יעקב ס"ל דכולי' קרא לכסות הוא דאתי וא"כ עונה נמי מדרבנן ולזה שפיר מקשה בירושלמי ממדיר את אשתו מתשמיש דיוציא בשבת אחת ואי משום דמשתעבד לה מזונות נמי משתעבד לה וכבר אוקי לה בירושלמי כמ"ד מזונות דרבנן וחייל נדרא אשיעבודא דרבנן ולמ"ד מזונות דרבנן תשמיש נמי דרבנן וכי היכי דחייל אמזונות חייל נמי אתשמיש דתרווייהו דרבנן נינהו להכי משני כאן במדירה מגופו כאן במדירה מנכסיו והא דאיתא בירושלמי פ' ואלו נדרים באומר תשמישי עליך כופין אותו ומשמשה היינו למ"ד מזונות דאורייתא וס"ל כמ"ד דדריש שארה אילו מזונות ועונה כמשמעו ותשמיש נמי דאורייתא אבל משנתינו דמוקי לה בירושלמי כמ"ד מזונות דרבנן ה"ה תשמיש הוי דרבנן ודוק ועמ"ש לעיל שוב מצאתי בספר יראים לר"א ממיץ סי' קצ"א כתב ג"כ דלר' א"בן יעקב עונה ומזונות אינו אלא מדרבנן ע"ש:

והרב המגיד פ"ב מהל' אישות כתב ז"ל המדי' את אשתו מליהנות לו כו' ודע שדין משנתינו בשלא הדירה אלא מנכסיו אבל אם הדירה אף מתשמיש יותר משבת אחת יוציא ויתן כתובה כמו שיתבאר פי"ד וכ"כ הרשב"א ז"ל וכ"כ הרמב"ן ז"ל עכ"ל ולא זכיתי להבין כונתו דודאי גם במדירה מתשמיש כל שאומר הנאת תשמישי עליך כגוונא דמדיר את אשתו מליהנות לו דהוא הנאתי עליך ובכה"ג בתשמיש לא חייל כלל דהא משתעבד לה וצ"ע:

(יג) או שלא תטעום אחד מכל המינין. בתוס' פ' המדיר דף ע"א ד"ה שלא תטעום א' מכל הפירות כתוב וז"ל לאו בכל פירות מדיר לה דא"כ לא הוי חייל דאי אפשר לה לקיים כדאמרי' פ"ב דנדרים דף מ"ד דכי אמר קונם עיני בשינה לא חייל נדרא למיסר שינה אלא שלא תטעום במין אחד מכל הפירות כו' אבל למאי דס"ד דאדרה איהי ותלוהו בתשמיש חייל אפי' הדירה מכל הפירות כיון דאפשר לה לאכול ולאסור בתשמיש כו' ע"ש:

(ועיין נדרים דף כ"ד ע"ב ובר"ן שם שפירש דשני מיני הבאי נינהו ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד דאוקמי' בטריף ולא שייך ביה גוזמא אפינו הכי מותר דודאי להבאי נתכוין דאי לנדר אתכוין לא ה"ל לתלות בדבר שאי אפשר כלל רק היה לו לאסור במוחלט שאין בין אוסר במוחלט לתולה בכזה כלום א"ו להבאי בעלמא אתכוין ע"ש באורך לפי זה הכא לא חייל נדרי' אתשמיש כיון שתלאו בדבר שאי אפשר ודאי להבאי נתכוין ולא דמי להא דשלהי נדרים דהתם תלאו בדבר שאפשר לקיימו אלא גוף הנדר אי אפשר לקיימו להכי אמרינן כיון שתלאו בדבר שאפשר לקיים חייל וכמ"ש הרא"ש שם משא"כ הכא הוי איפכא שתלה לנדרו בדבר שאי אפשר לקיים אמרינן להבאי נתכוין דאם לא כן ה"ל לאסור במוחלט וכמו שכתב הר"ן. ונראה דתוספ' לשטתייהו אזלי דס"ל התם פרק ד' דנדרים דטעמא דנחש כקורת בית הבד ג"כ משום גוזמא ולא סבירא דמדתלאו בדבר שא"א לקיימו להבאי אתכוין אלא אמרינן דעתו לאסור. ומ"מ זכינו שדין זה במחלוקת שנוי' ודעת הר"ן דתולה בדבר שאי אפשר לקיימו גרע טפי מנודר בדבר שאי אפשר לקיימו ותלאו בדבר שאפשר כי ההיא דשלהי נדרים דהתם כונתו לזרז א"ע על התנאי ולהכי נמי חייל משא"כ בתולה בדבר שאי אפשר לקיימו הרי הוא כאוסר במוחלט ומה לו לתלות א"ו להבאי נתכוין ולדידיה מתני' ע"כ במין אחד מיירי ודו"ק:

) ושם בתוס' ד"ה בשלמא לרב כאן בסתם כו' כתבו וז"ל וסלקא דעתין בשתלה בתשמיש דאמר יאסר הנאת תשמישך עלי אם תטעום מאותו המין עכ"ל ודברי תוס' אלו נראין כסותרין זא"ז דהא כבר כתבו לעיל בתולה בתשמיש חייל נדרי' אפי' באוסר כל פירות עולם ועיין בשטה מקובצת בזה:

ונראה לי ביאור דבריהם ז"ל דבאמת לדינא קושטא הוא כמ"ש תוס' דאפילו אמר הנאת תשמישך עלי אם תטעום מכל מינין שבעולם חייל נדרא דיכולה לאכול וליאסר בתשמיש כמו שהביאו ראיה מההיא דשלהי נדרים דאסר הנייתא דעלמא עליה אי נסיבנא ולא תנינא דחייל נדרי' ע"ש איברא בפירושא דמתני' דתנן המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות משמע להו שפיר דלא איירי אלא במין אחד וזה דלישנא דהמדיר שלא תטעום משמע דעיקר כוונת הנודר הוא שלא תטעום ולמאי דס"ד דמיירי בתלאו בתשמיש והיינו שאמר הנאת תשמישך עלי אם תטעום וכונתו שאוסרה בתשמיש בכדי שלא תטעום וע"י הנדר מתשמיש הוא בא לאוסרה שלא תטעום כי בלא זה אין בידו לאסור עליה ועיין בתוס' ריש פרקין ד"ה ה"נ כיון דמשועבד לה שכתבו בשם תוספת הר"ר יוסף דלשון שלא תתקשט משמע שמדירה מתשמיש מפני שלא תתקשט ועיקר כונתו על איסור הקישוט ע"ש וא"כ ה"ה שלא תטעום דנקט במתני' עיקר כונתו על הטעימה לאוסרה וא"כ ע"כ מוכח דאיירי במין אחד דאי מיירי בכל המינ' ע"כ כונתו על איסור תשמיש דהא אי אפשר לה לקיים תנאו ושלא לטעום כל המינים והיכי נקט לישנא המדיר כו' שלא תטעום דהא לא חייל נדרא אלא מטעמא דאפשר לה שתטעום ותאסר בתשמיש ובודאי כן תעשה שהרי א"א לה לקיים התנאי וא"כ ה"ל למימר המדי' את אשתו מתשמיש ומדנקט לישנא המדיר שלא תטעום ע"כ כונתו שמדירה מתשמיש בכדי שלא תטעום ועיקר כונת הנודר הוא איסור הטעימה לכך שפיר מפרשי תוס' דאיירי במין אחד דאפשר לה לקיים תנאי' ושייך לישנא דשלא תטעום דעיקר כונת נדרו הוא שלא תטעום רק שתלה בתשמיש דלאו בידו לאוסרה בלא"ה אבל קושטא דמלתא דגם אם אמר הנאת תשמישך עלי אם תטעום מכל המינין חייל נדרי' שהרי' יכולה היא לאכול וליאסר בתשמיש וכדברי התוספ' ד"ה שלא תטעום אלא לישנא דמתני' דחקתן דמתני' ליכא לאוקמי בכה"ג דמשמע דתכלית כונתו הוא שלא תטעום וזה לא שייך אלא במין אחד דיכולה לעמוד בתנאו משא"כ בכל המינין אדרבה מש"ה חייל נדרי' משום שיכולה לעבור על תנאו וליאסר בתשמיש וא"כ תכלית הנדר הוא איסור תשמיש ולא הוי שייך לישנא דשלא תטעום אבל לדינא שפיר חייל נדרי' גם בכל הפירות שבעולם וכמ"ש ודו"ק:

(יד) (ועיי' בהרא"ש ר"פ המדיר שהביא בשם ר"ת דאם אדם אומר קונם כל פירות עולם עלי אפילו אם תלאו אם אעשה לדבר פלוני הוי נדר שוא והוא תמו' מאוד וסותר ש"ס ערוך ודברי הרא"ש עצמו דבשלהי נדרים דף פ"ט אי' גבי ההוא גברא דאסר עליה הנייתא דעלמא חי נסיבנא ולא תנינא מבואר להדיא דחייל נדריה כיון שתלאו בדבר שאפשר לקיימן וכ"כ שם הרא"ש ז"ל ואע"ג דא"א לו להיות בלא הנאת העולם לא הוי נדר שוא דאפשר שלא ישא אשה ולא יאסר עכ"ל וזה סותר מה שהביא כאן בשם ר"ת ומסכים עמו וכן פסק הטור בקיצור פסקיו ר"פ המדיר וכ"כ בטור יו"ד סי' רל"ב ע"ש ועוד מבואר יותר במס' גיטין פ' השולח דף מ"ו אהא דתנן התם אמר ר' יוסי בר"י מעשה בצידון כו' ופריך מאי קונם אמר רב הונא באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם איני מגרשך וכן הביאו שם הרי"ף והרא"ש הרי לפניך דנודר בדבר שאי אפשר ותולה בדבר שאפשר לקיימו חל הנדר ואפשר לומר דר"ת לא אמר אלא באוסר פירות עולם מיד אם יעשה דבר פ' בזה אמרי' דלא נתכוין אלא לנדר שוא כיון דקי"ל כרב יהודא משמי' דרב בנדרים דף י"ד גבי קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר דאסור היום דבתנאי' לא מזדהר וכן מבואר בטוש"ע יור"ד סי' רי"ג ע"ש וא"כ כיון שאמר ע"ע אם יעשה דבר פ' יהי' אסור בכל הפירות מיד אם נאמר דחייל נדרו אף אנו נאסרהו מיד והרי אינו יכול לקיימו והוי נדר שוא ולא שייך סברת תוס' והרא"ש שהרי יכול לקיים התנאי ולא יאסר דהכא התנאי היה בקום ועשה ואע"ג שעדיין לא יעבור על תנאו נאסרהו שמא יעבור אח"כ ויהיה אסור למפרע דבתנאי' לא מזדהר נמצא שעכ"פ יהיה אסור בדבר שאי אפשר לקיימו ולכך הוי נדר שוא ולא חייל וכן מדוקדק בלשון ר"ת שכ' אם אעשה דבר פ' כו' אע"ג דאפשר לו שלא לעשות כו' ע"ש. וכן משמע במרדכי פ"ג דשבועות שהביא שם ז"ל פר"ת דאדם הנודר בכל פירות שבעולם אם נדר בנדר שעבר כו' אם לא ראיתי כו' אין זה נדר כלל כו' אבל אם אמר כל פירות שבעולם עליו ותלה בלהבא מסופקין אנו אם יחול הנדר עכ"ל מוכח דמיירי באוסר מיד רק שתלה בענין דלהבא ולכך י"ל דלשוא נתכוין וכמ"ש אבל אם אינו אוסר מיד אלא לכשיעשה יתחיל האיסור מודה ר"ת דחייל נדרי' שהרי כל זמן שלא יעשה אין כאן איסור ואפי' אם יעשה אח"כ לא יהיה אסור למפרע שהרי לא נדר אלא לכשיעשה בזה שפיר אמרי' בידו שלא לעשות ולא יאסר וכמ"ש תוס' והרא"ש ובהכי ניחא ההיא דשלהי נדרים דהתם לא אסר עלי' הנאת עולם אלא לכשישא אשה ולא מעכשיו וכן מוכח שם מהא שהי' צריך ר' אחא לשבושי'