אבני מילואים על השולחן ערוך - א קלד

נמי בעינן תנאי ומעשה בדבר אחר. הנה ז"ל הרא"ש והרב אלפסי כ' בתשובה דאומר ע"מ כאומר מעכשיו כו' אע"ג דבעינן בגיטין תנאי כפול הני מילי באם כו' ורבינו חננאל כתב על האי דאתקין שמואל בגיטא כו' סוגיא דשמעתין בעינן תנאי כפול ותנאי קודם למעשה ותנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר ותנאי שאפש' לקיימו ע"י שליח וסוגי' דשמעתין איירי בע"מ ובמהיום אם מתי גם הביא ראיה לדבריו מחליצה מוטעת דאיירי בע"מ אלמא דס"ל דבכל התנאי' בעינן עד שיהי' בהם כל דיני תנאים וכן עמא דבר עכ"ל והיינו דבעי להוכיח דגם באומר מעכשיו בעינן כל דיני תנאים וחושבם אחת לאחת ולזאת פרט גם תנאי ומעשה בדבר אחר והיינו למאן דאית לי' אבל לדידן לית לן הך תנאי ומעשה בדבר אחר וכדמוכח מאתרוג וכמ"ש אלא שהוכיח כיון דסוגי' איירי בע"מ ואפ"ה בעינן דיני תנאים וכבר כתבנו דלרב אדא באמת אפי' באומר מעכשיו הכי ס"ל אבל אנן לא ס"ל כרב אדא אלא היכי שסותר המעשה לגמרי והוא מטעם אחר ולאו משום תנאי ב"ג אלא דה"ל כמפליג בדברים וכמ"ש דהא לרמב"ם במעכשיו לא בעי דקדוקי תנאי דב"ג ואפ"ה בעי אפשר לקיימו בסופו דאל"כ ה"ל מפליג בדברים והיינו הך דהטור ואליבא דכ"ע ולפ"ז מה שחושש הב"ש להחמיר במעכשיו דיני תנאי ומעשה בדבר א' מהך דהרא"ש כבר נתברר מתוך מ"ש דאין לחוש לזה כלל דהא הך דאתרוג הוא הלכה מרווחת בישראל וכמ"ש. ואכתי צריך להתבונן דלפמ"ש דרב אדא סובר דאפי' במעכשיו בעינן תנאי ומעשה בדבר אחד א"כ הך מעשה דר"ג וזקני' שנתנו זה לזה והחזירו כו' בפ' לולב הגזול דף מ"ו ע"ש ואמרו בגמרא ש"מ מתנה ע"מ להחזיר שמיה מתנה ע"ש ולרב אדא אינו תנאי כלל. ולפמ"ש ניחא דאפי' היכא דאינו בדקדוקי תנאים אפ"ה צריך לקיים התנאי ומשום דכל תנאי שבממון קיים וכמ"ש וא"כ צריך להחזיר כמו שהתנה ומוכח שפיר דע"מ להחזיר שמי' מתנה ומיהו בהא דס"ל לרבא לא החזירו לא יצא זה לית לי' לרב אדא אלא אפילו לא החזירו יצא. עוד זאת קשי' לן בהא דקי"ל בהילך מנה ע"מ שתחזירהו לי בכולהו קני לבר מאשה לפי שאין אשה ניקנת בחליפין וא"כ כיון דזה התנאי סותר המעשה לגמרי ליהוי כמפליג בדברים ואפשר כיון דאין זה תנאי בגוף הקידושין אלא בכסף שנותן לה הוא המתנה ע"מ שתחזירהו לי ובגוף המנ' שפיר יכול להתנות ע"מ שתחזירהו לי ודו"ק:

(ז) אינו תנאי וכתב בח"מ ז"ל בטור כתב אם הדינר שאני מקדשך בו שלי הוא כו' ומיהו בקדושי שטר משמע בסוף סי' ל"ב דאם אמר ע"מ שתחזיר לי הנייר דהוי מקודשת כו' וגם צריך לדקדק דבגט אם אמר הרי זה גיטך והנייר שלי אינו גט כלל א"כ ה"ה אם אמר בגט ובקידושי שטר אם תחזיר לי הנייר תהי' מקודשת או מגורשת דלאו מידי יהיב לה ולמה פסק כאן דלחומר' מיקרי תנאי וכי עדיף לשון תנאי מאלו אמר סתם בלא שום תנאי שלא מהני כלל עכ"ל. ואינו יודע מה קשי' לי' דודאי שני ושני דאומר הרי זה גיטך והנייר שלי דשייר לנפשי' הנייר וה"ל אותיות פורחת באויר אבל באומר הרי זה גיטך אם תחזיר לי הנייר כיון דאין זה כתנאי ב"ג משום שהוא אחד א"כ המעשה קיים והתנאי בטל וה"ל כאומר הרי זה גיטך ואינו אומר כלל אם תחזיר דהך תנאי שאינו כתנאי ב"ג אינו תנאי כלל לבטל המעשה. וביותר תמוה מאי קא קשיא לי' על הרמ"א שכתב לחוש לחומרא דהא הוא גמרא ערוכ' פ' מי שאחזו דף ע"ה דתני הרי זה גיטך והנייר שלי אינה מגורשת ע"מ שתחזיר לו הנייר מגורשת ומסיק עלה רב אדא משום דה"ל תנאי ומעשה בדבר א' ולפמ"ש התוס' היינו משום דה"ל כאומר אם תחזיר וזה פשוט ועמ"ש בסי' ל"ב סק"ח:

(ח) ויש לחוש לחומרא כתב במשנה למלך פ"ו מאישות ז"ל נסתפקתי בהא דקי"ל דהתנאי יהי' קודם למעשה וצריך שיאמר אם תתני לי מאתים זוז תהי' מקודשת אם כשחזר וכפל התנאי אם גם בכפל צריך שיקדים תנאי למעשה שיאמר ואם לא תתני לי לא תהי' מקודשת אבל אם אמר ולא תהי' מקודשת אם לא תתני לא מהני ע"ש. גם בס' כפות תמרים דף מ"ב נסתפק אמנם מלשון הפוסקים נראה דגם בכפילת התנאי צריך שיקדם התנאי וכמ"ש הטור ז"ל אם תתני לי מנה הרי את מקודשת לי ואם לא תתני לי לא תהי' מקודש' ע"ש וכן מלשון הש"ס פ' מי שאחזו דף ע"ב אתקין שמואל בגיטא דשכ"מ אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ולימא אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט לא מקדים אינש פורעניות ולימא לא יהי' גט אם לא מתי בעינן תנאי קודם למעשה ע"ש ומבואר דגם בלא יהא גט אם מתי דהוא הכפילא צריך שיקדים התנאי והוא אם לא מת לא יהא גט ואע"ג דכבר הי' כל זה לפני משנה למלך ודחאם אנו אין לנו אלא כסתימת דברי ש"ס ופוסקים. ובזה נראה ליישב קושיות הר"ן על הרמב"ם ע"ש פ' האומר בזה דכתב הרמב"ם בתנאי קודם למעשה דהיינו קודם הנתינה והקשה עליו מהא דאמרו בש"ס גבי אתקין שמואל בגיטא דשכ"מ כו' ולימא לא יהא גט אם לא מתי בעינן תנאי קודם למעשה ומבואר דאפי' קודם הנתינה לא מהני מעש' קוד' לתנאי והניח בקושיא ע"ש. אמנם נראה דבחלוקה ראשונה היינו אם תתני לי מנה תהי' מקודשת סובר הרמב"ם דגם באומר הרי את מקודש' אם תתני לי מנה נמי מהני ומשום דזה לא הוי תנאי קודם למעשה כיון דעדיין מחוס' מעש' היינו הנתינ' של הקידושין לידה אבל חילוקה השנית שהוא אם לא תתני מנה לא תהי' מקודש' בזה ודאי צריך להקדים התנאי משום דאם יקדי' ויאמר לא תהיה מקודשת אם לא תתני ה"ל מעשה קוד' לתנאי דחלוקה השני' והיא לא תהי' מקודשת אינו מחוסר מעשה דבשלמא בחלוקה הראשונ' והיא תהי' מקודשת עדיין מחוסר מעשה הנתינה דהא לא מצית תהיה מקודשת אם עדיין לא נתן הקידושין אבל בחלוקה לא תהי' מקודש' אינו מחוסר מעשה ומש"ה בחלוקה השנית ודאי צריך להקדים התנאי וניחא דמבואר לא יהא גט אם לא מתי לא מהני משו' דה"ל תנאי קוד' למעש' ודו"ק היטב. אלא דאכתי יש להסתפק דהא דבעינן תנאי קודם למעשה גם בחלוקה השנית דאם הקדים המעשה לתנאי דהיינו שאמר לא תהי' מקודשת אם לא תתני מי נימא דהמעשה קיים והוא הקידושין דכל היכא דאינו כדין תנאי ב"ג וב"ר המעשה קיי' והתנאי בטל. או נימא כיון דבעינן כפילת התנאי וא"כ בחלוקה השנית שאמר לא תהיה