אבני מילואים על השולחן ערוך - א קלג

ע"י שליח ודו"ק:

(ו) אבל אם הכל בדבר אחד ז"ל הטור או שלא התנה בדבר אחר אלא אמר עם הדינר שאני מקדשך בו שלי תהי' מקודשת ואם לאו לא תהי' מקודש' עכ"ל. וכתב הב"ש ז"ל הנה התו' בקידושין דף ו' ופ' מי שאחזו דף ע"ה ובר"ן שם ס"פ יש נוחלין כתבו דלא הוי תנאי ומעשה אלא כשתנאי סותר למעשה כגון שהתנה בגט אם תחזיר לי הנייר א"כ אימת חל הגט כשתחזיר הנייר ואז לא הוי גט. אבל בהרא"ש ס"פ י"נ מוכח דלא ס"ל כן דהא הקשה על תנאי ע"מ שיחזיר האתרוג דהוי תנאי ומעשה בדבר אחד ובתנאי ע"מ אינו סותר למעשה כו' גם בפ' מי שאחזו כתב בתנאי ע"מ צריך שאל יהי' התנאי ומעשה בד"א. וכן רי"ו נכדו פסק כהרא"ש בתנאי ע"מ שתחזי' הנייר הוי תנאי ומעשה בד"א לפי"ז מ"ש הטור בסי' זה בתנאי קידושין כשמקדש אותה ע"מ שהדינר שלי הוי תנאי ומעשה בד"א והיא מקודש' אפי' לא נתקיים התנאי אע"ג שאינו סותר למעשה מ"מ כיון שהכל בד"א אין צריך לקיום התנאי אלא קשה למה פסק בסי' קמ"ג כשמתנה ע"מ שתחזיר הנייר של הגט הוי תנאי ותתקיים התנאי הא הוי תנאי ומעשה בדבר אחד. גם קשה בא"ח סי' תרנ"ח פסק בהתנה ע"מ שתחזיר האתרוג דהוי תנאי וכ"כ הרא"ש הא הוי הכל בד"א גם קשה אף בכה"ג הוי תנאי ומעשה בד"א למה אמרו בהתנה שתחזיר לו קידושין דדמיא לחליפין כמ"ש ר"ס כ"ט למה דמיא לחליפין דהא אין צריך להחזיר כיון שהכל בדבר א' כו'. וכללא הוא אם מקדש בשטר ואמר ע"מ שתחזיר לי הנייר אז התנאי אין סותר למעשה כמ"ש בתו' ולשטת הרא"ש אין צריך לקיום התנאי ואם אמר אם תחזיר לי הנייר אז התנאי סותר למעשה והוי התנאי ומעשה בד"א ואם מקדש אותה בכסף ואמר ע"מ שתחזיר הכסף אז אין התנאי סותר למעשה לא הוי תנאי ומעשה בד"א לשטת תו' צריכה לקיים התנאי והוי מתנה ע"מ להחזיר וקידושין בטלין ולהרא"ש הוי תנאי ומעשה בד"א ואין צריך לקיום התנאי והקידושין קיימין ואם אמר הרי את מקודשת אם תחזיר הכסף קידושין ולהתו' הרא"ש התנאי ומעשה הכל בד"א ותנאי בטל והקידושין קיימים ולהרמב"ם התנאי קיים והוי מתנה ע"מ להחזיר והקידושין בטלים ויש לחוש לחומרא בכל הני פלוגתא עכ"ל. והנה אחר העיון נראה דאי אפשר בשום אופן לייחס סברא זו אליביה דהרא"ש דס"ל להלכה במתנה ע"מ להחזיר דה"ל תנאי ומעשה בד"א והתנאי בטל מהנך קושיות שהקשה ב"ש דהא הרא"ש בעצמו כתב להלכה הך דאתרוג בע"מ להחזירו החזיר יצא לא החזירו לא יצא וכן בהך דקדושין דף ח' כתב הרא"ש להלכה דמתנה ע"מ להחזיר בקידושין לא מהני דדמיא לחליפין. והנה לפמ"ש בסי' כ"ט ס"ק י"ד דאפילו היכא דאין התנאי מבטל המעשה אבל התנאי בע"כ מתקיים וצריך לקיים התנאי אלא אם לא קיים התנאי אינו מבטל המעשה וע"ש וא"כ יש ליישב הך דקידושין דף ו' דאע"ג דתנאי ומעשה בד"א ואינו דומה לתנאי ב"ג וב"ר היינו שאינו מבטל המעשה אם לא נתקיים התנאי ומשום דהמעשה הוא דבר בפני עצמו וראוי להתקיים אפילו לא נתקיים התנאי ומתנאי ב"ג הוא דילפינן הך חידו' שיתבטל המעש' אם לא נתקיי' התנאי ומש"ה בעינן דומיא דב"ג וכמ"ש הרא"ש כלל פ"א סי' א' אבל בחיוב התנאי אין אנו צריכין למילף מתנאי ב"ג אלא כל תנאי שבממון קיים כיון דהמעשה על תנאי זה וע"ש שהארכנו בזה מיהו הך הלכה מרווחת בישראל באתרוג דהחזירו יצא לא החזירו לא יצא אין בו שום חולק וע"כ אחת משתי פנים או דס"ל להלכה דלא בעינן תנאי ומעשה בד"א וכמ"ש הרא"ש דרבא לית לי' תנאי ומעשה בד"א עיין ברא"ש ס"פ י"נ או דזה שהתנה ע"מ להחזיר אינו תנאי ומעש' בד"א וכמ"ש תוס' פ' מי שאחזו ומ"ש הב"ש להכריח מהך דכתב הרא"ש פ' יש נוחלין להקשות בהך דאתרוג מהך דתנאי ומעשה בד"א שפיר הוי תנאי ע"ש ומשמע דס"ל דאפי' בע"מ דהוי מעכשיו דאפ"ה הוי תנאי ומעשה בד"א ואינו מוכרח דגם בתוס' קידושין דף ו' ד"ה לא החזירו לא יצא הקשו קושיא זו אמאי לא יצא והא הוי תנאי ומעשה בד"א והתנאי בטל כדאמרינן גיטין דף ע"ה כו' וי"ל התם לא הו' מסקנא הכי ואתי שינויי אחריני א"נ י"ל הא דלא מהני תנאי ומעשה בד"א היינו כששניהם סותרים זא"ז כי האי דע"מ שתחזי' לי הנייר דפ' מי שאחזו דהתם ס"ד דכל האומר ע"מ לאו כאומר מעכשיו ונמצא שאינה מגורשת עד שתחזיר הנייר ואז אינה שלה אבל הכא סבר דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו עכ"ל ובפ' מי שאחזו דף ע"ה ד"ה דתנאי ומעשה בדבר אחד כתבו בפשיטות דהיינו דוקא שהתנאי סותר המעשה כו' ע"ש ואפ"ה כתבו ג"כ הך תירוצא בקידושין דלא הוי מסקנא הכי ואיכא שינויי אחריני וא"כ אין תימא על הרא"ש שכתב ג"כ בפרק י"נ הך תי' דכתבו תוס' בקידושין בתי' קמא והוא דרבא לא ס"ל הך דרב אדא ולעולם מצינו לומר דגם הרא"ש מחלק בין ע"מ כו' וכמ"ש תוס' בתירוץ שני בקידושין ועוד נראה לענ"ד דהיכא דהתנאי סותר את המעשה לגמרי באופן שלא יוכל חייל המעש' בקיום התנאי וכגוונ' שכתבו תוס' היינו בע"מ שתחזיר לי הנייר דלא הוי כמעכשיו אלא אומר הרי זה גיטך ויחול הגט ע"מ שתחזיר היינו בשעת חזרה אז יהי' גיטך דזה הוי תנאי שאי אפשר לקיימו בסופו דאליבי' דכ"ע תנאו בטל דאינו אלא כמפליג בדברים בעלמא ולאו דוקא ע"מ שתעלי לרקיע אלא כל תנאי שאי אפשר לקיימו וכמ"ש הר"ן בפ' לולב הגזול בהא דאמרו לא ליקני אינש לולבא ליניקא דינוק' מיקני קני אקנויי לא מקני והקשה דהא התנה עם הינוקא ע"מ שתחזיר ואם אינו מחזיר לא זכה במתנ' ותי' משו' דה"ל תנאי שאי אפשר לקיי' בסופו ותנאו בטל ע"ש וכן כת' האשר"י בפ"ק דקידושין דף כ"ג בהא דאמרו דאקני לי' אחר ואמר לי' ע"מ שאין לרבך רשות בו ר' מאיר סובר כדאמר לי' קני קני עבד וקני רבו וכי אמר לי' ע"מ לאו כלום קאמר וכתב עלה הרא"ש ז"ל משום דיד עבד כיד רבו והוי כמו נותן מתנה לחבירו ואמר לו ע"מ שלא יהי' שלך יה' לך דקנה דכל תנאי שסותר המעשה לא הוי תנאי עכ"ל והיינו משום דתנאי שסותר המעשה שאומר לו ע"מ שלא יהי' שלך יהי' שלך א"כ לענין מה נותן ע"כ אין זה תנאי אלא כמפליג בדברים וה"ל כמתנה ע"מ שתעלי לרקיע וה"נ באומר הרי זה גיטך ע"מ שתחזיר לי הנייר אי לאו כאומר מעכשיו הרי זה כאומר ע"מ שלא יהי' שלך יהי' לך דהא בעת החזרה אינה שלה וכמ"ש ר"ח ובה"ג לא הוי צריך רב אדא לומר מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתנאי ב"ג וב"ר מה התם תנאי בד"א ומעשה בדבר אחר אף כל לאפוקי הכא דתנאי ומעשה בדבר אחד ותיפוק לי' דה"ל תנאי דאי אפשר לקיימו בסופו דהוי לי' כאומר ע"מ שלא יהי' שלך וכמ"ש דהוי כמפליג בדברים אע"כ רב אדא רוצה לומר דאפי' באומר מעכשיו לא מהני משום דה"ל תנאי ומעשה בדבר אחד ואינו דומה לתנאי ב"ג שהוא בדבר אחר לגמרי וסובר רב אדא באתרוג אפי' אומר מעכשיו לא מהני תנאי ומש"ה הקשה הרא"ש בפרק י"נ אהך דאתרוג מהך דרב אדא ותי' דרבא לית לי' דרב אדא ובאמת לפי שטת הפוסקים דאפי' באומר מעכשיו בעינן דיני תנאי א"כ כל הסוגי' דפ' מי שאחזו דף ע"ה איירי במעכשיו ורב אשי דאמר הא מני רבי היא דאמר כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו היינו דמוקי כרבנן דלא בעינן דיני תנאי ועיין בחידושי הרשב"א ור"ן פרק מי שאחזו וא"כ סובר רב אדא אפי' במעכשיו נמי ה"ל תנאי ומעשה בדבר אחד והיינו דקשי' לי' להרא"ש מהך דאתרוג ותי' דרבא לית לי' לדרב אדא וא"כ מוכח דלית לי' לרא"ש הך דרב אדא במעכשיו כיון דכתב להלכה הך דאתרוג לא החזירו לא יצא:

אמנם היכא שהוא בדבר א' לגמרי וסותר את המעש' לגמרי וכהך דהטור שאומר אם הדינר שאני מקדשך שלי כו' בזה כ"ע מודי דזה ה"ל תנאי שאי אפש' לקיימו בסופו וכהאי דאומ' ע"מ שלא יהי' שלך יהי' שלך דזה הוי כמפליג בדברי' ובזה אפי' הרמב"ם מודה דאע"ג דאינו כותב בהלכותיו בדיני תנאי שיהי' התנאי ומעשה בדבר אחד כיון שכותב להלכה בדיני תנאי שאם התנה בדבר שאי אפשר לקיים התנאי ה"ל כמפליג בדברים ואפילו במעכשיו דאין צריך דיקדוקי תנאים כ' הרמב"ם פ"ו מאישות דבעינן תנאי שאפשר לקיימו בסופו דאל"כ ה"ל מפליג בדברים ע"ש ואין לך מפליג בדברים יותר מזה דאומר התנאי לסתור המעשה לגמרי ולענין מאי עשה המעשה א"כ ע"כ אינו אלא מפליג בדברים. ומ"ש הב"י עלה דהטור שכתב או שלא התנה בדבר אחר ז"ל והרמב"ם לא ס"ל כן שהרי כתב הרי זה גיטך ע"מ שתחזיר לי הנייר מגורשת ותחזיר ע"ש ואיני יודע ראי' זה שהרי הטור נמי ס"ל הכי בסי' קמ"ג ע"ש אע"כ דמעכשיו אינו סותר לגמרי וה"ל תנאי שאפשר לקיימו בסופו אבל הכא כ"ע מודי ומטעמא שכתבנו. ומה שהכריח הב"ש מדברי הרא"ש שהביא תנאי ומעשה בדבר אחר גבי מעכשיו דמשמע דס"ל דאפי' במעכשיו