אבני מילואים על השולחן ערוך - א קכט

לי דאפילו חזר תכ"ד ופירש בתך פלונית אינו מועיל וע"ש מה שכתב בזה. ואיני רואה קושיא בזה דכבר כתב הריב"ש בסימן רס"ו דהא דאמרינן גבי קידושין תכ"ד לאו כדיבור היינו דוקא כשמקדש ועבד מעשה אבל העדים שהעידו פלוני קידש יכולין לחזור תכ"ד ע"ש וא"כ התם בסעי' ט"ז שמקדש בתך סתם דכולן בכלל וכבר נתקדשה אחת מהם תו לא מצי חוזר בתך פ' כיון דבמעשה קידושיו כולן בכלל אבל הכא דליכא מעשה קידושין אלא שאומר האב או האשה ולא עדיף מעדים שאמרו דיכולין לחזור תכ"ד וא"כ הוי מגו שפיר וזה פשוט וברור: (כג) ואמר קידושי ראשון הי' בפסולי עדות ומשמע דבזה אפי' אחר כדי דיבור יכול לומר כן והא דבעינן גבי גרשתי' דוקא תכ"ד כתב בט"ז לחלק משום דכל האומר קידושי ראשון הי' בטעות ה"ל אמתלאה לדבריו ויכול לחזור ע"י אמתלא אבל בגרשתי' דאינו אמתלאה להודאת הקידושין מש"ה בעינן דוקא תכ"ד ודבריו נכונים ועמ"ש בקונטרס שב שמעתתא

לח (א) המקדש על תנאי כתב ב"ש ז"ל כתב הר"ן פ' האומר אם לא נתקיים התנאי מחמת אונס הקידושין בטילין דקידושין הם מרצון שניהם ומי שמתנה טיבתו אינו מרוצה אא"כ נתקיים התנאי ומה איכפת לי' באונס כו' והר"ן ס"פ כל הגט והמגיד פ"ט מה"ג כתבו בשם העיטור אם לא נתקיים התנאי בקידושין מחמת אונס הוי ספק קידושין עכ"ל אמנם נראה לענ"ד דהך דבעל העיטור אינו סותר למ"ש הר"ן פ' האומ' והוא דהך דר"ן פ' האומר היינו דלא נתקיים התנאי מחמת האונס וכיון דהאשה היא שהתנה לטובתה ולא נתרצית בקידושין אלא על תנאי כך וכך שיתקיים התנאי א"כ מה לה באונסו של זה דאונס רחמנא פטרי' אמרינן אבל אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן אבל הך דבעל העיטור שהובא בר"ן שם פ' כל הגט היינו כהך דרפ"ק דכתובות שהתנה בקידושין ואמר הרי זה קידושיך אם לא אבוא תוך שנים עשר חודש וכיוצא ואירעו אונס שלא הי' יכול לבא תוך י"ב חודש כגון שגדלו המים או שחלה דבגיטין כה"ג אין אונ' בגיטין משום צנועות ופרוצות ומספקא לי' לבעל העיטור אם דומ' קידושין לגיטין לענין זה ע"ש בר"ן ס"פ כל הגט ובהה"מ פ"ט מגירושין ובהאי דרפ"ק דכתובות לא שייך אונס רחמנא חייבי' דהא אדרבה התנאי נתקיים שלא בא תוך י"ב חודש אלא שהי' בהכרח ובאונס מחמת שחלה או שגדלו המים וכה"ג בקידושין נסתפק אי נימא דין אונס בקידושין והך דר"ן פרק האומר הוא להיפך דהיינו שלא נתקיים התנאי מחמת אונס ובזה הוא דכתב הר"ן אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן כיון שהיא לא נתרצית אלא בתנאי כך וכך וכ"כ בשט' מקובצ' רפ"ק דכתובו' אבל הרא"ש ז"ל ותלמידו דון קורקוס ז"ל כתבו דאע"ג דלגבי שאר דברים גיטין וקידושין שוין הן לגבי' הא מלתא אינן שוין ובגיטין שייכא האי תקנתא אבל לא בקידושין דבקידושין כה"ג מן הדין היא מקודשת כגון שאמר לה הרי את מקודשת לי אם לא באתי מכאן ועד יום פ' דלית לן למיחש לאונס דאלו אניס ודאי לא היו קידושין כיון דאמרת יש אונס אלא דלא חיישינן להכי ומקדשה מדינא וכיון דמדינא מקודשת תו ליכא משום צנועות ופרוצות דלא צנועות איכא דהא מדינא מעגנה שלא כדין והלכך אם נתברר שנאנס אינה מקודשת דטוענין טענת אונס ומשום פרוצות נמי ליכא דהא מדינא מקודשת היא ואסורה לעלמא הלכך בקידושין לא משכחת לה האי חששא ואלו קאמר נמי אם באתי תהא מקודשת ונאנס ולא בא בזו דברי הכל אין אונס ואפי' בגיטין לכ"ע בין לקיים הגט בין לבטל הגט ואע"ג דבביטול הגט לא שייך טעמא דצנועות ופרוצות אפ"ה בהא דאמר אם באתי ונאנס ולא בא לדברי הכל אין אונס שכיון שנתבטל אעפ"י שנתבטל מתוך אונס ליכא למימר דחשבינן לי' כאלו לא נתבטל דמ"מ הרי לא נתקיים וראי' לדבר איצטלא דפ' מי שאחזו מעשה בצידי בא' שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתן לי אצטליתי ואבדה איצטלית ואמרו חכמים דאינה נותנת דמי' ואמאי תיפוק לי' דאנוסה היא ולמ"ד דטוענין טענת אונס בגיטין הוי לן למימר התם דהרי הוא כאלו נתקיים התנאי עכ"ל. וע"ש שהאריך הרי בביאור דהך דיש אונס בקידושין או אין אונס כמו בגיטין היינו דוקא היכא שאומר אם לא באתי דהרי נתקיים התנאי אלא שהי' ע"י אונס והכרח אבל הך דר"פ האומר אדרבה לא נתקיים התנאי אלא שהי' מחמת אונס וכה"ג לכ"ע אין אונס וכמו שהוכיח הרא"ה. וב"ש העתיק בשם הר"ן ס"פ כל הגט ובשם הרב המגיד שכתבו בשם העיטור אם לא נתקיים התנאי בקידושין מחמת אונס הוי ספק קידושין ע"ש והמעיין בדברי הר"ן ובדברי הרב המגיד יראה דלא כתבו הך לישנא דלא נתקיים התנאי אלא דקאי שם אהך דאין אונס בגיטין ושם אדרבה התנאי נתקיים אלא שהי' ע"י אונס כגון שחלה או שגדלו המים ועיין בהרב המגיד פ"ט מגירושין ז"ל התנה עלי' שיהי' גט אם לא בא עד שלשים יום למדינה כו' בעיטור כתב איתשיל קמי ריש כלה יש אונ' בקידושין או לא ולא איפשט עכ"ל. וגם בר"ן ס"פ כל הגט שם קאי אהך דאם לא באתי מיכן ועד שלושים כו' כתב בעל העיטור דאיתשיל אם יש אונס בקידושין או לא ע"ש. וא"כ כל זה מיירי שהתנאי נתקיים אלא שהי' ע"י אונס אבל אם לא נתקיי' מחמ' אונס בזה ודאי אין אונס וכל זה ברור והארכנו בזה יען ראיתי שהב"ש עירבן אהדדי הך דר"ן ר"פ האומר עם הך דר"פ כל הגט וכתבו בשינוי לשון וכמו שכתב אם לא נתקיים התנאי מחמת אונס ואינהו לא מיירי מזה וכמו שביארנו ובזה לא סתרי דברי הר"ן אהדדי מהך דס"פ כל הגט אהך דר"פ האומר. והנה ראיתי בס' בית מאיר דגם הוא עירבן אהדדי ומוכרח אני להעתיקו וז"ל. אונס בקידושין הוי ספק קידושין והספק יש לפרש בב' אופנים כי יש לומר דלא ס"ל כהר"ן פ' האומר דהלכה כר' יוחנן אלא כיון שר' יוחנן עצמו פקיד לברתי' לחוש לדר"ל ס"ל דהלכה כוותי' ומסופק להכי הלכה כמאן כו' ולא ס"ל פי' הר"ן דר"י לא חש כי אם לב"ד אחר וי"ל נמי דבמוחל פוסק כריש לקיש דמדינא יש טענת אונס ומסופק מחמת דא"כ יש חשש צנועות דזמנין דלא איתנס והקידושין בטלין וסברה דאניס ומעגנה ומשום פרוצות כו' ע"ש ולפי שלא הי' לפני הגאון המחבר ס' העיטור נסתפק בפירושו וז"ל העיטור אות שין ההוא דאמר לה אי לא מפייסינא עד תלתין יומין ליהוי גיטא אזל פייסי' ולא איפייסה אמר רב יוסף מי יהיב לה תרי קבא דדינרי ולא אפייסה אלמא קסבר רב יוסף אין אונס בגיטין וכן הלכתא וטעמא בכתובות משום צנועות ומשום פרוצות ואיתשל קמי ריש גלותא יש אונס בקידושין או לא ולא איפשטא וגרסינן בירושלמי סדר סמפון כך היא אנן פ' בר פלן מקדש לך כו' אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עביד רשב"ל אמר אונסא כמאן דעביד אליבי' דרשב"ל איך בעי למיכתב אי אתי יום פלן ולא הוית כניסה לי לא יהוי לך עלי כלום ר' יוחנן כד דמך פקד לבנתי' הוי עבדין כרשב"ל שמא יעמוד ב"ד אחר ויסבור דכוותיה ונמצא בניו באין לידי ממזרות עכ"ל הרי מבואר דספיקא דקידושין אינו אלא משום צנועות ופרוצות אם דין קידושין שוה לדין גירושין דהא אח"כ הוא דמביא מחלוקת דר"י ור"ל ועוד דבהדיא כתב דהא דחש ר' יוחנן אינו אלא משום ב"ד אחר וכמ"ש הר"ן. והנה מ"ש בשטה מקובצת וראי' לדבר איצטלא דפ' מי שאחזו מעשה בצידן כו' ואבדה איצטליתא ואמרו חכמים דאינה נותנת דמי' דאיצטלית דוקא קאמר ואמאי תיפוק לי' דאנוסה היא ולמ"ד דטוענין טענת אונס בגיטין ה"ל למימר התם דה"ל כאלו נתקיים התנאי ע"ש. ולכאורה לר"ל דס"ל דע"י אונס ה"ל כנתקיים התנאי א"כ היכי מפרש לדחכמים דאינה נותנת דמי' הא אונס' כמאן דעביד אלא דר"ל אפשר דס"ל אין טענת אונס ודלא כספיקו דריש גלות'. ועוד אפש' כיון דס"ל לריש לקיש היכא דאשה מתנה תנאה אם אתי יום פלן ולא הוית כניסה לי ודאי אונסא כמאן דלא נתקיים דמי ודוקא היכא דהמקדש מתנה בזה הוא דס"ל לר"ל דאונסא כמאן דעביד' ומקודשת היא