אבני האפוד חלק א צו

להנשא מה לנו ולצרה וכיון דהך מלתא גרע מאיסורא דרבנן אמינא בפה מלא דתנשא לכתחילה ומה גם בנד"ז דיש ס"ס. מוהר"שג בתשו' שבס' צל הכסף ח"ב סי' ך' דצ"ג ע"א והסכימו עמו להתיר לכתחי' מוהר"דק ומוהר"ם מאטאלון ז"ל יעו"ש

שס"ה סט"ל ש"ע ואם נשאת שלא בהוראת ב"ד י"א שלא תצא אפי' בא ע"א ואמר לא מת וכו'. דין זה הוא מתשו' הר"ן סי' מ"ז כי הובאה ב"י אחר תשו' הרמ"בן במיוחסות סי' קי"ט. ועל מה שכתבו מרן בשם י"א התלונן הח"מ דאין כאן מחלוקת והאחרונים העלו דבמחלו' הוא שנוי בין הר"ן להרש"בא והרי"בש אמנם הסכמתם לענין דינא כהר"ן דא"עפ שנשאת שלא ברשות ב"ד וע"פ ע"א עכ"ז לא תצא ע' כנ"הג הגהב"י ס"ק.. יד''א ס"ק תרפ"ד. פ"ת ס"ק קנ"ג

וראה זה חדש שראיתי בתשו' מוהר"ם זיסקנד רונטונבורג (שנדפסו בש' תק"ו) בסי' כ"ז שבא מעשה לפניו באשה אחת שהחזיקה עצמה לאלמנה ונשתדכה לאחר ונכנסה לחופה ולא נבעלה מחמת שפירסה נדה ולמחרת יום חופתה בא כתב מהחכם הנ"ל ועדיין עגונה כי בעלה הראשון הלך מאיתה ולא נודע איה הוא רק שנגבה עדות בענין זה אשר מונח עדיין תחת יד החכם הנ"ל ועדיין לא היה לו פנאי לעיין בעדות הנ"ל בשרייותא דהאי איתתא ולכן גזרו עליהן שיפרשו זה מזה וביני ביני נתרצתה האשה לקבל גט ועתה מתחרטת אם יכול לגרשה בע"כ והשיב וז"ל ודאי אם עדיין אין לה התרה מב"ד א"ץ לפנים שכופין אותה לקבל גט בע"כ שהרי אסו' עליו שהיא עומדת בחזקת א"א ומדאורייתא אפי' גט אינה צריכה דאוקמינן לבעל אחזקתיה שהוא קיים ולא תפסי בה קידושין ומשנה שלימה היא בגטין והובא בא"הע סי' קמ"א דמי שהלך בעלה למד''הי נותנין לה גט בחזקת שהוא קיים וכו' וזה א"ץ לפנים דכ"מ שאסו' עליו יכול לגרשה בע"כ וליכא למימר דש"ה הואיל וידוע דכבר נגבה העדות בענין זה יכולה היא שתאמר תנו לי זמן ואברר זכותי והתרתי מב"ד ז"א וכו' ומי יודע מתי יבא התרתה וכו' יש"ב

ואם האמת כמו שנראה מדברי השאלה בהבטה ראשונה דמה שנשאת היא הוא ע"פ מה שנגבה העדות רק דעדיין לא עיינו הב"ד בדבר אי מהני או לא. לא זכיתי להבין למה הפריז על המדה כ"כ מאחר דאיכא ה"רן ורבים אשר אתו דכל שנשאת ע"פ ע"א אף שלא בא הדבר לפני ב"ד לא תצא וכשנשאת רק במה ששמעה מפי העד מי זה אמר דהעדות היה ראוי להתיר הלא ב"ד לא עיינו בדבר עדיין ואיפשר דאילו היו מעיינים היו מוצאים בו שלו ושחיתה דלא להני ע"כז אמרינן דלא תצא ומה ראיה מההיא דגטין דכ"ח דאוקמינן לגברא בחזקת שהוא קיים דהתם שאני דלא אתייליד שום ריעותא על החזקה משא"כ הכא דנגבה העדות על מיתת הבעל רק שעדיין לא הי"ל פנאי להמורה לעיין התחת זאת נאמר דתצא מבעלה? ומ"ש מהא דהר"ן אם לא שנאמר בהכרח דע"כ לא קאמר הר"ן הכי רק היכא דהעד העיד לפניה בבירור שמת והלכה ונשאת אבל אם העד א"ל ששמע שמת דאיכא לעייוני ממי שמע ואיפשר ששמע מפי גוי מתכוין להעיד או באופנים אחרים דהעדות איננו ברור בכי האי הרי היא עדיין בחזקת א"א ואם נשאת תצא

ומה נעמו דברי מוה"רא ברודא ז"ל בהסכמתו שם לאסר ובדברי השאלה כתוב לאמר כי בא כתב מחכם אתר איך שהיא בחזקת איסור עיגונא כי אין לה עדיין עדות ברורה שבעלה מת ואין לה עדיין התרה משום ב"ד י"ש וכן ראיתי אחר החיפוש לה' בא''הט לעיל ס"ק קי"ד שרמז כי באה השאלה הלזו בתשו' חכם צבי סי' ב' ג' ככל הדברים האלה דעפ"ז נחה שקטה כל הא'רש וכמובן

אולם אכתי דינו של הג' מוה"רם בזה לא איפרק מחולשא במה שהפריז על המדה עוד וכתב דאפי' האשה הנ"ל עומדת לפנינו והתרתה בידה ע"כז יכול לגרשה בע"כ דהול עוברת עד"מ ויהודית ואין להתירה מטעם דעדיין לא הכשילתו חדא כי בלי ספק היתה מתיחדת עמו ויחוד אי"א אסור מדאורייתא. וליכא למימר דהא עכשיו התרתה בידה וחזין למפרע דלא הכשילתו ז"א דכיון דנתיחדה עמו כל שעדיין היתה בחזקת א"א אע"ג דהיתה בספק א"א שהרי כבר גבתה עדותה מ"מ אף אם הכשילתו בספק מקרית עע"ד. ועוד דהא דאמרינן דלא מקרית עע"ד אא"כ הכשילתו כבר ה"ד בדבר עברה אבל מה שהוא דבר פריצות שעדיין לא היה לה היתר ונשאת לבעל ודאי עע"ד מקרית ומיתר לגרשה בע"כ וכו' את"ד יש"ב ונראה שהג' מוהר"א ברודא ז"ל בתשובתו שם בסי' כ"ח שר המסכים לזה

ולדידי לפי ע"ד המעט אהמ"ר מנייהו מלכי קשה להוציא האשה מיד בעלה אחר שלעת כזאת התרתה בידה ואגלאי מילתא למפרע דפנויה היתה ולמה תקרא עע"ד דאף דכשנשאת היתה בחזקת א"א מ"מ היא טועה וסבורה שמת בעלה וגדולה מזאת כתב הרב בירכי לעיל. בסי' י"א או"ג על מי שבא על א"א בחשבו שהיא א"א ונודע אח"ך כי בה שעתא היתה אלמנה דמותרת לבועל דאגלאי מילתא למפרע ורמזתיהו אנכי הדל בסי' זה אות א' ושם כתבתי על כיוצא דנד''ד דתפסי קידושין עי"ש ובאמת בקשתי לי חבר ומצאתי לי רב לי מלך להג' ח"ץ שם בסי' ג' דחלק על מוהר"א ברודא בכח גדול וביד חזקה וכתב דאף אם בשעת הנישואין לא התירה חכם בפירוש ע"פ העדוייות שכבר הוגבו באות הזמן כיון שאח''ך דקו חכמים בסהדותא ואשתכח מהימן בודאי אין כופין לגרש דאיגלאי מילתא למפרע דבהיתר נשאת וכו' והאריך בזה